דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ט בסיון תשפ"ו 04.06.26
28.4°תל אביב
  • 29.9°ירושלים
  • 28.4°תל אביב
  • 27.5°חיפה
  • 28.2°אשדוד
  • 33.7°באר שבע
  • 40.1°אילת
  • 34.3°טבריה
  • 28.7°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

מי ייקח אחריות על חינוך ילדי הכפרים הלא מוכרים? "זה פצע מדמם, אף אחד לא רוצה לטפל"

כ-4,000 ילדים בגיל היסודי בכפרים הלא מוכרים בנגב נותרים ללא מסגרת חינוכית מוסדרת, ובכנסת נבחנה הצעה להקים רשות חינוך ייעודית | היוזמה זכתה לתמיכת משרד החינוך, אך נתקלה בהתנגדות מצד נציגים בדואים שטענו: "צריך להסיר את חסם העליונות"

ח"כ מיכאל ביטון (צילום: דוד טברסקי)
ח"כ מיכאל ביטון (צילום: דוד טברסקי)
יניב שרון
יניב שרון
עורך וכתב החברה הערבית
צרו קשר עם המערכת:

"זה פצע מדמם שכנראה אף אחד לא רוצה לטפל בו", אמר ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) בדיון של הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, שעסק בהצעה להקים רשות חינוך עבור ילדי הכפרים הלא־מוכרים בנגב. הדיון התקיים על רקע הקושי של מועצות נווה ואל־קסום לספק שירותי חינוך לכפרים הלא־מוכרים.

בפני הוועדה הוצגה הצעת מכון ריפמן להקים רשות חינוך ייעודית שתספק מענה לאוכלוסייה שאינה מיוצגת מוניציפלית. "זה לא על טובים ורעים, זה על שיח שלא מתנהל. כ-4,000 ילדים בגילאי יסודי נמצאים ללא מערכת חינוך", הוסיף כהן.

עבד אל-עזיז נסאסרה, ראש מועצת כסייפה, תיאר את המצב ברשותו: "45% מהתלמידים שלנו מגיעים מיישובים לא מוכרים בשטחים גליליים (שטחים שאינם משויכים לרשות מקומית – י"ש)". לדבריו, המועצה אינה מתוקצבת עבור תלמידים אלה, והוא דרש כי המדינה תעביר תקציב גם עבורם. ח"כ סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל) מתח ביקורת על כך שהיוזמה הגיעה ממכון פרטי ללא התייעצות מספקת עם התושבים הבדואים. "הכתובת שלנו היא מחוז דרום במשרד החינוך. משרד החינוך צריך לקחת אחריות מלאה על כך".

לדבריו הצטרף ח"כ לשעבר יוסף עטאוונה: "החסם הראשון להסיר הוא החסם התפיסתי, שאנשים במכונים ועמותות רוצים לחשוב במקום החברה הבדואית. צריך להסיר את חסם העליונות". הוא הוסיף כי שורש הבעיה טמון באי-הסדרת היישובים: "הנושא הוא האתגרים והמורכבות, לא שמתמודדים שמישהו יחשוב במקום החברה הבדואית".

חגי רזניק ממכון ריפמן השיב כי למכון שותפים בדואים וכי התוכנית נשענת על דו"ח של משרד החינוך. "ראשית הצירים היא הסדרה, אבל לא עוסקים כאן בנושא הזה. נושא החינוך גדול על המערכת הקיימת. צריך להקים רשות סטטוטורית במשרד החינוך". מירי נבון, מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, גיבתה את ההצעה וציינה כי "אחת ההמלצות של המטה לשרי החינוך, הפנים והתפוצות היא להקים רשות חינוך לפזורה הבדואית שתשב תחת משרד החינוך ותיקח אחריות מהקצה לקצה".

עטאוונה הקשה ושאל: "האם הרשות תוכל להקים בתי ספר?", והזכיר כי לרשות לא תהיה שליטה על הקצאת הקרקע – סמכות הנתונה בידי הרשות להסדרת הבדואים ורשות מקרקעי ישראל. נתנאל בוכניק, נציג הרשות להסדרת הבדואים, הוסיף: "היינו שותפים לאורך כל הדרך. אנו תומכים במהלך, אבל הפתרון הוא לא מיטבי. כחצי מהפזורה לא גרה בשטח גלילי אלא בתחומי שיפוט של רשויות שונות. לזה הרשות לא יכולה לתת מענה". הוא דרש כי לרשות להסדרת הבדואים יהיה מעמד רשמי במסגרת רשות החינוך המוצעת.

שמוליק דוד מהקרן החדשה ציין כי הרשות הקודמת שפעלה בשנים 1981–2004 הוקמה על בסיס תקנות חינוך מתקופת המנדט משנת 1927, והוסיף כי "אין תשתית לכך בחוק הקיים". יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), ביקש הבהרות באשר לסמכויות ולתקצוב: "הבשורה היא לא בהקמת רשות, היא בתקציבים ובסמכויות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!