מרבית עובדי הסיעוד המוסדי מנפאל ועובדי המלונאות מהפיליפינים, שמגיעים לישראל במסגרת הסכמים בילטרליים (בין מדינתיים), מסוגלים להחזיר את ההוצאות על ההגעה לישראל בחודש עבודה אחד – כך עולה ממחקר חדש של המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה (CIMI) ורשות האוכלוסין וההגירה.
המחקר מלמד כי עלות ההגעה לישראל בשני הענפים היא כ-1,600 דולרים (כ-5,000 שקלים) – כ-7-4 חודשי שכר ממוצע במדינות המוצא – בשני המקרים לא נמצאו עדויות לגבייה של דמי תיווך בלתי חוקיים. בקרב עובדי הסיעוד המוסדי מנפאל, מימון ההגעה לישראל נשען בעיקר על הון עצמי והסתייעות בחברים ומשפחה – בעוד בקרב עובדי התיירות מהפיליפינים נמצא כי המימון מתבסס בעיקר על הון עצמי לצד לקיחת הלוואות – לרבות הלוואות בשוק האפור.
שכר הנטו הממוצע של עובדי הסיעוד המוסדי מנפאל מסתכם בכ-10,012 שקלים, והשכר החציוני עומד על כ-8,500 שקלים. שכר הנטו הממוצע של עובדי המלונאות הפיליפינים הוא 6,660 שקלים, כשהשכר החציוני עומד על 6,500 שקלים.
75% מעובדות הסיעוד המוסדי דיווחו שהן מבינות לגמרי את תלוש השכר ו-25% דיווחו על הבנה חלקית. בקרב עובדות המלונאות מנפאל, 23% דיווחו כי הן מבינות את התלוש לחלוטין, 42% דיווחו על הבנה חלקית – ו-35% דיווחו כי אינן מבינות את תלוש השכר כלל.
המחקר בוצע על ידי החוקרת אנדה ברק-ביאנקו, ובמסגרתו רואיינו טלפונית כמאה עובדות, מחציתן עובדות סיעוד מוסדי מנפאל ומחציתן עובדות מלונאות מהפיליפינים. הראיונות נערכו עימן בשפתן, בין יולי לנובמבר 2025.
הנחיות להתנהלות בזמן אזעקות ומתקפות טילים
בשני הענפים נמצא כי העובדים משוכנים בחדרים עם שני שותפים בממוצע, עם נגישות גבוהה לתנאי מגורים בסיסיים: מקלחת חמה, שירותים, מטבח, מקרר, ארון, מיטה וקירור. עם זאת, בקרב עובדי הסיעוד המוסדי נרשמה נגישות נמוכה יחסית לאמצעי חימום. הרוב המוחלט של העובדים דיווח כי קיבלו הנחיות להתנהלות בזמן אזעקות ומתקפות טילים, ורובם דיווחו גם על נגישות למרחבים מוגנים – למעט 6% מעובדי המלונאות ו-2% מעובדי הסיעוד המוסדי שדיווחו על קושי בהגעה למרחב מוגן.
פיני אביבי, יו"ר CIMI, אמר כי "הממצאים מאששים את עמדת המרכז להגירה לגבי היתרונות שבהבאת עובדים לישראל דרך הסכמים בילטרליים. הסכמים אלה מונעים סחר מודרני בבני אדם והסתבכות ישראלית בפורומים בינלאומיים, הודות למנגנונים למניעת תשלום של דמי תיווך אסורים – זאת בניגוד למנגנוני הבאה פרטיים שאושרו על ידי הממשלה בשנתיים האחרונות".
הפרה של זכויות עובדים והעסקה בתנאי עבדות
מחקר מקביל שפורסם על ידי CIMI ומכון ברוקדייל מצא כי עובדים זרים בענף הבניין, שהובאו במסגרת מנגנוני הבאה פרטיים ולא כחלק מהסכם בילטרלי, נאלצו לשלם סכומים שנעו בין 5,500 ל-15 אלף דולרים על מנת להגיע לישראל. בקרב עובדים אלו, 80% נאלצו לקחת הלוואות והגיעו לישראל כשהם בעלי חובות משמעותיים בארצות מוצאם.
בקרב עובדים אלו נמצא כי רבים מהם מועסקים מעבר למספר שעות העבודה המותר בישראל, רבים מהם תלויים במעסיקיהם על מנת לקבל טיפול רפואי, ול-20% מהם אף נלקח הדרכון או מסמכים חשובים אחרים. תופעת העובדים בעלי החוב, שאותה מבקשים ההסכמים הבילטרליים למנוע, מקושרת להפרה של זכויות עובדים ואף להעסקה בתנאי עבדות.
