מחקר חדש חושף פערים בין קבוצות בחברה הישראלית בזיהוי אוטיזם בקרב ילדים. בחברה החרדית האבחון מתעכב, וקורה בגיל מאוחר מאוד, ובקרב החרדים והערבים שיעור הזיהוי נמוך.

לפי המחקר של מרכז טאוב ומכון KI, ילדים מהחברה החרדים מאובחנים ומקבלים קצבה לאוטיזם מהביטוח לאומי בגיל 4.7 בממוצע. זה קורה שנתיים מאוחר יותר מילדים הגרים בשכונות לא חרדיות, שמאובחנים כשהם בני 2.7 בממוצע, פער שמעיד על עיכוב באבחון לאוטיזם בחברה החרדית.

על פי מחקרים שונים, הגיל האפקטיבי ביותר לתחילת טיפול בילדים על הרצף האוטיסטי הוא בין גיל שנתיים לגיל שלוש, בדגש על טיפול בעיכוב התפתחותי. לכן העיכוב במתן האבחון פוגע ביעילות הטיפול.

גם שיעור הזיהוי הכולל של אוטיזם בחברה החרדית נמוך: 0.9%, לעומת 1.9% בחברה היהודית הלא חרדית. בחברה הערבית שיעור הזיהוי נמוך אף יותר, ועומד על 0.8%. עם זאת בחברה הערבית גיל הזכאות לקבלת אבחון הוא 2.8, כמעט זהה לחברה היהודית הלא חרדית. כלומר, האבחונים שקורים לילדים ערבים נעשים בזמן, אך עדיין יש בעיה של ילדים שלא מאובחנים כלל.

נתונים אלו בולטים ביחס למגמה הכללית בישראל ובעולם, של עלייה באבחון לאוטיזם. בשנת הלימודים תשפ"ה (2024-2025) למדו בישראל 35,739 תלמידים בכיתה ייעודית לתלמידים על הרצף האוטיסטי. מדובר בעלייה מטאורית תוך שני עשורים, לעומת 1,095 תלמידים בלבד בתשס"ה (2004-2005). ההערכה היא כי כ-2% מהתלמידים במערכת החינוך כיום אובחנו כנמצאים על הרצף האוטיסטי, שיעור הכולל גם את אלו שמוגדרים כך ולומדים בחינוך הרגיל.

הממצאים התקבלו מהצלבת נתוני טייפת חלב על האבחונים, עם נתוני הביטוח הלאומי על קצבאות להורים עם ילדים בעלי אוטיזם. הסיווג של הילדים לחרדים, ערבים או יהודים לא חרדיים נעשה לפי שכונת או יישוב המגורים.

ההמלצה: מעקב בטיפת חלב

מסקנת המחקר היא כי יש לעבור ל"סיקור אוניברסלי", כלומר, שכלל הפעוטות במדינה ייבדקו במסגרת המעקב אחר התפתחות הילד בסניפי טיפת חלב. זאת, תוך התמקדות בחברה החרדית והחברה הערבית. ההיגיון מאחורי ההצעה הוא שטיפת חלב היא תשתית ציבורית, הניתנת בכל מקרה לכלל החברה.

המחקר נעשה בידי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בשיתוף מכון KI המתמחה בנתונים מספריים הקשורים לבריאות. החוקרים הם ד"ר שרית סילברמן, חוקרת חינוך במכון טאוב, לצד ד"ר גיא עמית וד"ר יאיר צדקה, שניהם ממכון KI.

לדברי ד"ר סילברמן, "ילדים לא מקבלים הזדמנות שווה להשתלב בחברה ולמצות את הפוטנציאל שלהם, רק בגלל הרקע שלהם. הפיתרון בהישג יד ואינו מצריך השקעה גדולה של משאבים: ניתן להשתמש במערך טיפת חלב, וזה יחולל מהפך במענה לאוכלוסיות המוחלשות".

למחקר המקורי