מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח היום (חמישי) ביקורת מרומזת על חשיפת הפרוטוקולים של אירועי שבעה באוקטובר, כמו גם על המסמך שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו בתשובה לשאלות המבקר בנוגע לאירועי אותו יום.

"יש בעלי תפקידים בדרג המדיני והצבאי שחשפו לציבור פרטים מהותיים מתוך הליכי הביקורת", כתב אנגלמן לבג"ץ, וביקש משופטי העליון לדון בדחיפות בעתירה שבמסגרתה הוצא צו על תנאי נגד הבדיקה שלו בנוגע לשבעה באוקטובר. "התנהלות זו אינה תקינה", הוסיף אנגלמן, "שכן במצב הדברים – הציבור נחשף לתמונה חלקית כפי שנמסרה על ידי בעלי התפקידים במקום לקבל דוחות מלאים וסופיים".

עוד לטענת המבקר, "בעוד שהעתירות תלויות ועומדות, ישנם, למגינת הלב, בעלי תפקידים בגופים מבוקרים, שעצם קיומן של העתירות משמש בפיהם נימוק לניסיון לחמוק ממתן מענה לביקורת המדינה, או להצר את צעדיה, בעניינים שצו הביניים אינו חל עליהם, וקיים חשש ממשי מפני 'מדרון חלקלק' בעניינים אלה".

המבקר הדגיש כי "דומה שאין צורך להכביר מילים על המשמעות הבעייתית של המקרים האמורים ועל הנזק לאינטרס הציבורי במצב דברים זה".

לשכת ראש הממשלה פרסמה תגובה לדברי המבקר, אף שאנגלמן לא ציין מפורשות את שמו של נתניהו: "ראש הממשלה פרסם את הפרוטוקולים בהתאם לסמכותו כדי לחשוף את האמת לציבור, לאחר שבג"ץ עצר את בדיקת המבקר. הדרך היחידה לחשוף את האמת כולה היא באמצעות ועדת חקירה שוויונית ובלתי תלויה, שתייצג את כלל הציבור ויוצגו בפניה כל החומרים".

נתניהו חשף בתחילת החודש מסמך בן 55 עמודים, ובו ציטוטים שבחר להציג למבקר המדינה ביחס לחקירת שבעה באוקטובר. המסמך המלא הובא לעיון הציבור, לאחר שחלק מתכניו עלו בדיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והודלפו.

"ערוץ נוסף להקמת ועדת חקירה ממלכתית"

המבקר גם ביקש לקיים בבג"ץ דיון בהרכב מורחב בעקבות העתירה שהוגשה נגדו להפסקת חקר אירועי שבעה באוקטובר. הוא קרא לקיים חלק מהדיון באופן חסוי – כדי שיוכל להציג בו גם מסמכים שמוגדרים בסיווג 'סודי ביותר'.

אנגלמן הבהיר כי "בנוגע לאירועי שבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', אומדן ההשקעה עד כה עומד על יותר מ-300 שנות אדם ובשמונה ביקורות הכלולות בעתירות – עשרות רבות של שנות אדם". כלומר, זאת הערכה של שעות העבודה שהושקעו בבדיקה של תפקוד הדרג המדיני והביטחוני לקראת המלחמה ובמהלכה. לדברי אנגלמן, "אספו אלפי מסמכים והתקיימו מאות פגישות והכול – בהתאם למתווים המוסכמים שקיבלו מידי בית המשפט".

לאור הטענות שלפיהן קיימת התנגשות בין הקמת ועדת חקירה ממלכתית לביקורת שלו, אמר אנגלמן כי "לא זו בלבד שביקורת המדינה אינה שוללת הקמת ועדת חקירה, אלא היא אף פותחת ערוץ נוסף להקמתה. המחוקק ראה בביקורת המדינה ובוועדת חקירה ככלים משלימים, ולא סותרים. דו"חות רבים של ועדות חקירה ממלכתיות, שלא הוקמו בעקבות דו"ח ביקורת מדינה, עושים שימוש בדו"חות מבקר המדינה".

המבקר צירף טבלת פגישות שקיים עם נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי וראש השב"כ לשעבר רונן בר, לגבי שורה של מטלות שהטיל עליהם, במטרה לברר סוגיות שונות שנוגעות להיערכות למלחמה ולניהולה.

מהטבלה עולה כי אנגלמן פגש את בר ב-9 בפברואר לדון ב"היערכות להתמודדות עם איום התת-קרקע". מאז שהוצא הצו נגדו, אנגלמן פגש את הלוי פעם אחת בלבד – אתמול – כדי לדון בעמידה ביעדי 'אורך נשימה' לתחמושת – היכולת של כוח צבאי להמשיך בלחימה לאורך זמן עם כמות מוגבלת של תחמושת, גם בתנאים קשים – בראי המלחמה. בשבוע הבא, השניים צפויים לערוך פגישה על ההיערכות להתמודדות עם איום התת קרקע, לפי הטבלה.