תקיפה? חצי תקיפה? בזמן שניסינו לנחש, לנתח ולהיכנס לחרדות מפרשנויות באולפנים בנוגע לסיכוי שדונלד טראמפ יחליט לממש את האיום שלו, על מקומה של ישראל בתקיפה ועל המשמעויות של כל אלה לגבי סוף השבוע שלנו, בוושינגטון קרה דבר אחר שעשוי להשפיע עלינו לא פחות: מועצת השלום לעזה התכנסה לפגישתה הראשונה, והזכירה לציבור בישראל שוב שהיכולת להחליט כרגע על גורל עזה ועל מקומה של המדינה בתוכה הולכת וקטנה.
מי שנשלח להצטלם בין הנציג הטורקי לקטארי, ולדבר במועצת הביטחון של האו"ם, הוא שר החוץ גדעון סער, שחילץ (גם אם לא מרצונו) את נתניהו מהמעמד המביך שממחיש את קטנותה של ישראל אל מול המדינות האחרות במועצת השלום ובמועצת הביטחון. נתניהו בזמן הזה עסק בענייני פנים, אבל גם דיבר החוצה.
"סיכמנו עם ארה"ב – לא יהיה שיקום הרצועה לפני פירוז הרצועה", אמר אתמול (חמישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1. "בקרוב חמאס יהיה בדילמה: להתפרק מנשקו בדרך הקלה או הקשה. אבל אני מבטיח – הוא יפורק מנשקו ועזה לא תאיים עוד על ישראל".
הבטחתו של ראש הממשלה הייתה יכולה להפיח מעט תקווה בנוגע לפירוק חמאס בעזה המשתקמת, אבל אם להסתמך על ההבטחה לניצחון מוחלט, גם הוא, כמו פירוק חמאס מנשקו, אולי באמת יגיע יום אחד, אבל לא ברור מתי, באיזה אופן ובאילו מחירים.
צילום קבוצתי של נציגי מועצת השלום. בחזית: טראמפ לצד סגנו ואנס, מזכיר המדינה רוביו והשליחים ויטקוף וקושנר. גדעון סער עומד מאחור (צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
כרגע חמאס משתקם. לפי מסמך שצה"ל העביר לראש הממשלה בסוף ינואר, ותוכנו פורסם כעת ברויטרס, חמאס בונה מחדש את כוחו, משתקם ופועל למצב את עצמו מחדש כגורם שעושה סדר ברצועת עזה. חמאס גובה מסים, משלם שכר, מגייס פעילים לכוחות הביטחון שלו ומקדם את נאמניו לתפקידים בכירים במנגנונים המתחדשים ברצועה בחסות מועצת השלום לעזה ומועצת הטכנוקרטים שתחתיה.
אם רוצים להבין איך נראית השתלטות מחודשת של חמאס, מספיק לקרוא את הודעות דובר צה"ל מהשבועיים האחרונים, כדי לראות את ההפרות החוזרות ונשנות שמבצעים מחבלי חמאס בכל רחבי הרצועה נגד ישראל.
עשרות ממחבלי חמאס ביצעו יותר מ-10 הפרות של הפסקת האש בשבועיים האחרונים, כשהגיעו חמושים לאזור שבשליטת צה"ל, ובחלק מהמקרים אפילו ירו על הכוחות. כוחות צה"ל פועלים בשטח ומפרקים מנהרה אחר מנהרה, מבנה אחר מבנה, אבל הלוחמים שפועלים ברצועה דרוכים. הם נמצאים בשטח שהאויב לא נעלם ממנו לחלוטין, ופשוט לא תמיד נראה לעין, וכשהוא נראה, פועלים במהירות לחסל אותו.
האצבע על ההדק, אבל כרגע עד שלא מזהים איום לא יורים. הבעיה היא שבמציאות כזו כל דבר יכול להיות חשוד, ולאסוננו גם חייל צה"ל. עופרי יפה ז"ל, לוחם סיירת צנחנים, נפל בלילה שבין שלישי לרביעי במהלך פעילות מבצעית כשנורה מאש כוחותינו. הוריו האצילים של עופרי אמרו "אין לי צל צלו של כעס על הצלף המסכן, אני מרחמת עליהם, שהיו צריכים להיות בסיטואציה המעוותת והלא נורמלית הזאת".
אז כן, זה היה עניין של זמן עד שמישהו ייהרג מהתמרון הזוחל והחזקת השטח, אבל עד שנתניהו לא יקבל החלטה חד-משמעית מה הוא רוצה לעשות עם עזה, ישראל תמשיך להיגרר על ידי ארה"ב, קטאר, טורקיה ושאר בעלי אינטרס שלא כולם רוצים בטובתה.