"מה יוצא למדינה מזה?" שאל הבוקר ח"כ דוד ביטן (הליכוד), יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, את נציגי צים ורשויות המדינה. "אנחנו מוכרים צים גדולה, ומקבלים חברה רזה וחלשה". הדברים נאמרו בדיון מיוחד בוועדה על העסקה למכירת צים, חברת הספנות הלאומית של ישראל, לענקית הספנות הגרמנית הפג לויד (Hapag Lloyd).
בדיון שכינס ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הועלו טענות קשות מרשויות המדינה, שאמרו שהעסקה מסכנת את הביטחון הלאומי של ישראל, וכי הצדדים החתומים עליה מתחמקים ממתן פרטים על החוזה אף שנחתם כבר לפני כשבוע. ביטן ואחרים טענו כי המדינה מאפשרת לצים לעבור על חוקי ההסכם איתה ואינה מפקחת על העמידה בו, וכי צים מתכננת לפטר את רוב עובדי החברה כחלק ממימוש העסקה.
"מהמידע שאנחנו מקבלים, שזה רק מהתקשורת, אנחנו לא רואים שום דבר טוב למדינת ישראל בעסקה", אמר צדוק רגנר, מנהל רשות הספנות והנמלים. "אין לחברה הישראלית הקטנה היתכנות כלכלית". צדוק הגיב להצהרה שלפיה חלק קטן בצים, שכונה בדיון 'צים החדשה', אף ששמו יישאר צים, יועבר לקרן פימי הישראלית, וישמש עתודה ישראלית אסטרטגית. יתר נפח החברה, שכיום מחזיקה בכ-1.7% משוק הספנות בעולם לדברי הקרן, יועבר לחברת הפג לויד הגרמנית.
ארגוני העובדים תקפו את הסיכון הלאומי
ישי דוידי, מנכ"ל קרן פימי, ניסה להגן על העסקה. "אתם לא מכירים את פרטי העסקה", אמר כמה פעמים, והוסיף כי 'צים החדשה' תחת קרן פימי צפויה להיות חברה חדישה, עם ספינות חדשות ואפס חוב, שתרוויח כסף ותישאר בידיים ישראליות. "הסיבה שאנחנו לא מכירים אותם", אמר ביטן, "היא שאתם לא מעבירים את הנתונים לרשות החברות". ביטן התייחס לדבריה של נציגת רשות החברות על כך שפנתה לצים בארבעה מכתבים עוד לפני חתימת העסקה, בבקשה שתנאי העסקה יועברו אליה כמתחייב בחוק כדי שתוכל לאשר אותם. לדבריה, אפילו שבוע לאחר חתימת העסקה, טרם הועברו הפרטים. "המדינה לא מצליחה לאכוף את התנאים שלה על העסקים שהיא מפריטה", אמר ביטן, "זה חמור שאין אכיפה".
דוידי טען כי מדובר בפרטים שצים אמורה להעביר. נציג דירקטוריון צים, עו"ד אריאל עמינצח, טען כי החברה כן הגיבה למכתבים, "ואמרנו שנעביר התייחסות מסודרת ברגע שנסיים לארגן את פרטיה". ברשות החברות העירו כי צים היא חברה גדולה עם סוללת עורכי דין מכובדת, שיכלה לסיים את העברת המידע עוד לפני חתימת העסקה, כל שכן שבוע לאחר מכן.
16 ספינות בלבד, לעומת 140 ספינות במלחמה
צים, שהוקמה סמוך לקום המדינה כחברת הספנות הלאומית, הפכה עם השנים לחברה גדולה בעלת היקף סחר רחב. אף שבראשיתה הוחזקה בשותפות בין ההסתדרות ומדינת ישראל, בשנות ה-70 עברו מחצית ממניותיה לחברה לישראל. ב-2004 הופרטה צים לחלוטין ונמכרה לאחים עופר, שגם השתלטו על החברה לישראל שנים מעטות קודם לכן, ב-115 מיליון דולר בלבד למרות הערכות כי שוויה היה כפול.
עם זאת, המדינה שמרה על מניית זהב וניתנו לה זכויות בצים, בהן אישור מכירתה והתחייבות שתחזיק בכל עת כ-11 ספינות בבעלותה הישירה, כדי שיוכלו לשמש את ישראל במקרה של מלחמה לאספקה מארה"ב.
"בפועל", טען דוידי, "ב-2020 הייתה לצים רק ספינה אחת בבעלותה, ושנה לאחר מכן רק ארבע, והמדינה לא עשתה כלום". ביטן השיב כי מדובר במצב מדאיג מאוד שהמדינה אינה מסוגלת לפקח על צים, והעיר לרשות החברות כי עשתה שגיאה חמורה בניסוח תנאי ההפרטה. "הוא צודק שהוא עומד בדרישה ל-11 ספינות, אבל 11 ספינות זה לא מספיק, עשיתם טעות בניסוח".
ביטן שאל אם ניתן להלאים בחזרה את החברה על פי תנאי מניית הזהב, ונענה כי המניה אינה מאפשרת זאת, אך הדבר אפשרי בתיאוריה בהליך רגיל של רכישה להלאמה.
סכנה לעובדים, סכנה למדינה
"צים אינה חברה רגילה, אלא חברה שאחראית על סדירות הסחר הארגוני, במדינה ש-90% מהסחר שלה הוא דרך הים", טען דוד ראובני, קצין בכיר לשעבר מאיגוד קציני הים. "מה יקרה ביום פקודה אם השליטה בפועל תהיה בידי גורמים זרים? מה קורה אם בדירקטוריון יושבות מדינות שאינן קשורות לישראל?"
ראובני התייחס לעוגת השליטה בחברת הפג לויד, שעל פי העסקה שנחתמה צפויה לקבל את השליטה על רוב גדול מעסקיה של צים. בדירקטוריון הפג לויד מוחזקים כמעט 30% בידי חברות קטאריות וסעודיות, וכ-70% בידי בעלי הון גרמנים.
דוידי מצידו טען כי על פי העסקה 'צים החדשה' תכלול 16 ספינות חדישות שיפעילו את הקו עם ארה"ב, וישמשו בעת חירום את המדינה.
"מה זה 16 ספינות?" אמר אורן כספי, נציג העובדים בחברה, "במהלך מלחמת חרבות ברזל המנכ"ל הפעיל את כל צים, 140 ספינות". נציגים אחרים מארגוני העובדים הסבירו כי צים החדשה, שתוכל לפעול רק בשלושה קווים, בהם ארה"ב והמזרח התיכון, לא תוכל להעביר ציוד צבאי וסחורות מהמזרח הרחוק או מהודו. זאת בשל מה שהם הגדירו 'אמברגו לא רשמי' מצד מדינות שונות. הממשלה הספרדית, למשל, כלל אינה מאפשרת לספינות ישראליות עם ציוד צבאי להיכנס לנמליה. בצרפת הנמלים מופעלים בידי עובדים פרו-פלסטיניים, שבמלחמה סירבו לפרוק את האוניות הישראליות.
"עזוב את זה שיש לנו יותר מ-1,000 עובדים בישראל, והם מעוניינים להשאיר רק 120, שזה מקומם. נגיד שהם כן יתמכו ויש כסף להעסיק את כל העובדים – אנחנו עדיין נתנגד, מתוך אחריות לאומית", אמר כספי. "במלחמה הבאה עדיין יצטרכו להביא דברים מקוריאה ומיפן, עדיין נהיה תלויים ב-APA, עדיין נהיה תלויים בקטארים ובסעודים. אין עצמאות".
עו"ד ניר אייזנברג, סמנכ"ל חטיבת הנמלים בהסתדרות: "אתה קונה חברה שהיא רזה, שהיא בפירוש לא תספיק לישראל. אני לא מדבר בכלל על העובדים, שהם אומרים שיתנו עבודה ל-120 מתוך 1,500. יש אלף משפחות שקיבלו הודעה דרך העיתון שהן מאבדות את פרנסתן, שזו בושה וחרפה".
כספי: "אנחנו יוצאים היום יותר מודאגים מהדיון, כי נראה שמוותרים על מניית זהב ומצטמצמים לחברה קטנה וחלשה, ולא מעבירים למדינה פרטים כדי שהיא תסכים לעסקה גרועה".
ביטן סיכם את הדיון בדרישה מהחברות להעביר את ההסכם לרשות החברות. "אני לא זה שקובע אם העסקה תאושר, אבל בעיניי המדינה צריכה לקחת אחריות על החברה. אולי המדינה צריכה לשקול לרכוש חלקים ממנה. לסעודים ולקטארים יש מספיק כסף, למה שלא נמכור להם כבר הכול וזהו?"
