כנס ראשון מסוגו בנושא שינוי בשיטת הבחירות בישראל נערך היום (שני) בכנסת, ביוזמה של ארגונים אזרחיים שונים, ובתמיכת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. הכנס בנושא שינוי שיטת ההצבעה ל'פתק חצי פתוח', עם פריימריז פתוחים ביום הבחירות, זכה כבר לתמיכה פומבית של יו"ר כחול לבן בני גנץ, שאף הגיש הצעת חוק בנושא לפני כשנתיים וחצי, וכעת גם של ח"כים ממפלגות נוספות.

הצעת החוק קובעת שמפלגות שמעוניינות בכך יוכלו לאפשר למצביעים שלהן ביום הבחירות לסמן בפתק ההצבעה עד חמישה מועמדים שהם רוצים לקדם ברשימה, ובכך למעשה לקבוע את רשימת חברי הכנסת שייבחרו. כל מי שיבחר במפלגה מסוימת יוכל לבחור עד חמישה חברים מתוך סך המועמדים שהיא מציגה. המועמדים ידורגו לפי מספר הקולות שקיבלו מבין הצבעות חברי המפלגה, והדירוג הזה יקבע את כניסתם לכנסת. עם זאת, לראש המפלגה יישמר המקום הראשון והוא לא יעמוד לבחירת כלל המצביעים.

לפי מקורות, החוק נמצא בדיון בפורום ראשי הקואליציה, כי בהסכמים הקואליציוניים יש סעיף שלפיו כל שינוי בשיטת הבחירות מחייב את הסכמת כל ראשי הסיעות. כך או כך, בקרב יוזמי הכנס אין בהכרח ציפייה שבשנת בחירות השיטה תשתנה, ומקווים לקדם אותה לבחירות הבאות.

הפעם הראשונה שבה עלה הרעיון הייתה לפני יותר מ-20 שנה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז הוא עבר גם בפורום קהלת ולפני כן בכמה מכוני מחקר וארגונים אזרחיים עד להצעת חוק והקמת שדולה בנושא, שמחר יהיה הכינוס הראשון שלה. "הצעות חוק שמשנות את כללי המשחק חייבות הסכמה רחבה", אומר ל'דבר' ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) שמוביל את השדולה יחד עם חברי הכנסת אלי דלל (הליכוד) ואוהד טל (הציונות הדתית).

"דווקא במפלגות הפריימריז (הדמוקרטים והליכוד – א"ג) יש תומכים ויש מי שפחות תומכים", אומר ל'דבר' דני רובין מתנועת 'ישראל 2050' שהובילה את הלובי למהלך. "זה בעיקר משיקולי פריימריז שיש להם בקרוב". סמנכ"ל פורום קהלת עדי ארבל שוחח אף הוא עם 'דבר' בנושא. "אני מאוד מקווה שזה יקרה בבחירות הקרובות", אומר ארבל. "לדעתי זה יועיל לכולם, בטח עם משבר האמון שיש בישראל מאז 2019, ובטח שבקדנציה הנוכחית, שהייתה שנויה במחלוקת".

חצי פתק נולד: יותר מ-20 שנה של מחקר וקידום מדיניות

שורשי המהלך החלו עוד לפני שנת 2006 במכון הישראלי לדמוקרטיה, אז פרסמו פרופ' גדעון רהט וד"ר עופר קניג מסמך שבוחן אופנים שונים לשינוי שיטת הבחירות, בהם גם פתק חצי פתוח. ב-2016 גם פורום קהלת פרסם מסמך מדיניות בנושא וב-2019, קצת לפני מערכת הבחירות הראשונה לאותה שנה, פרסמו הארגונים שמובילים את הכנס מסמך משותף.

הרעיון הגיע לכנסת רק ביולי 2023, בהצעת חוק של כחול לבן, והמהלך החל להיות מקודם בכנסת רק עם הקמת השדולה לשינוי בשיטת הבחירות לפני כשבועיים. מדובר בשיטה שנהוגה ב-18 מתוך 21 מדינות ה-OECD שנוהגות בשיטת בחירות פרלמטרית עם רשימת מועמדים, כמו זו הנהוגה בישראל.

"אין שיטה מושלמת לבחירת רשימות מועמדים לכנסת, אבל ברור לגמרי ששיטת הפריימריז במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה", אמר ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, עם השקת התוכנית ב-2019. "מתן הכוח למתווכים וקבלני קולות, לצד ריקון מוסד המפלגה מתוכן אמיתי ורעיוני, מחייבים חשיבה מחודשת. במובן זה 'פריימריז פתוחים' ביום הבחירות מאפשרים השתתפות רחבה של הציבור במשחק הדמוקרטי, ויש בהם כדי לחזק את הקשר בין הציבור לנבחריו".

תמיכה של יותר מ-40 חברי כנסת

חברי הכנסת גינזבורג, טל ודלל מארגנים את הכנס כחלק מהשדולה לשינוי שיטת הבחירות וקידום פריימריז ביום הבחירות שהוקמה לפני כשבועיים. מהזווית המחקרית והאזרחית מובילים את היוזמה תנועת ישראל 2050, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והמרכז הישראלי למנהיגות, שפועלים יחד בנושא מאז 2019. אליהם הצטרפו גם המרכז להעצמת האזרח, הרבעון הרביעי, מכון תכלית וגופי אקדמיה נוספים.

לפי מארגני הכנס, נוסף על לחברי הכנסת המארגנים, הביעו תמיכה ברעיון ובכנס חברי כנסת מרוב סיעות הכנסת, בהם קארין אלהרר, מירב בן ארי, נאור שירי ומאיר כהן (יש עתיד), יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, יריב לוין ועמית הלוי (הליכוד), שרון ניר ועודד פורר (ישראל ביתנו), שמחה רוטמן ומשה סולומון (הציונות הדתית), יצחק קרויזר ולימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), ואפרת רייטן (הדמוקרטים) וגם ראש מפלגתה יאיר גולן.

"אנחנו מובילים כיום קואליציית ארגונים בנושא שעוסקים יותר בעבודת השטח", אומר רובין, שעוסק בשנתיים האחרונות בנושא וקידם את ההשפעה על הזירה הפוליטית. "נפגשנו עם יותר מ-40 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה ויש תמיכה די רחבה. אפשר לראות את מי שאולי פחות 'הארדקור' מהמפלגות ואולי פחות יושפעו מהפריימריז. המתנגדים אלה יותר אנשי 'המנגנונים', מי שפקד מתנדבים וזו לא הכנסת הראשונה שלו".

"הצעות חוק שמשנות את כללי המשחק חייבות הסכמה רחבה"

גינזבורג יוצא נגד רעיון הפריימריז המוקדמים. "בהקשר הזה של בחירות וייצוגיות, מצאנו מודל שמאוד מקובל בהרבה ממדינות אירופה, במשטרים פרלמנטריים אחרים, שמאפשר מצד אחד מענה לציבור בדבר השתתפות ויכולת השפעה על רשימת המועמדים, ומצד שני לתקן ולהפחית ככל הניתן את החוליים שנמצאים בפריימריז ובמפלגות".

מה הכוונה?
"ראינו תופעה אחת מאוד מאוד מטרידה, של קבוצות לחץ או קבוצות השפעה בתוך המפלגות, שמשפיעות על אופי הרשימה ועל בחירת נציגים בתוך הרשימה, אבל כשמגיעים ליום הבחירות רואים שאותה קבוצה כנראה בכלל לא הצביעה לאותה מפלגה. כלומר השפיעה עליה מבפנים, אבל הצביעה למפלגה אחרת".

הצעת החוק שלכם עלתה ביולי 2023. מה קרה שרק עכשיו אתם מקדמים אותה?
"מייד אחרי שהיא עלתה הכנסת יצאה לפגרה שהייתה אמורה להסתיים באוקטובר, ואז היה טבח שמחת תורה, אז לא היה נכון לדבר על זה באותם ימים. היינו בתוך מלחמה, ב-2024 אמרנו שאנחנו לא עוסקים במה שלא נוגע למלחמה, שנמשכה גם לתוך 2025".

אבל היא הסתיימה לפני קרוב לחצי שנה. מה קרה מאז?
"זו אחת הסיבות שהקמנו את השדולה, הצעות חוק שמשנות את כללי המשחק חייבות הסכמה רחבה, וגם חשבנו בכחול לבן שאין מקום לשנות את כללי המשחק תחת ממשלה שצריכה להחזיר את המנדט לציבור, והמטרה שלנו בשדולה היא לקרב לבבות בנושא הזה, כי אני לא רוצה שהנושא הזה ייפול בגלל ענייני קואליציה ואופוזיציה".

אז זה לא יקרה בכנסת הקרובה?
"אני לא יודע, אם נראה שיש קונצנזוס רחב ושאפשר להעביר אותה מהר אז אני לא שולל קידום של זה. צריך לזכור שמתישהו בחצי שנה הקרובה ישראל תצא לבחירות, וכאן גם ועדת הבחירות המרכזית צריכה להגיד אם היא יכולה להיערך, כי זה אומר שינוי של כל פרוצדורת הבחירות ושינויים לוגיסטיים משמעותיים, מעיצוב הפתק, גודל המעטפה, פתח הקלפי, הקמפיין, הכול. אז שינויים כאלה לא עושים בחפ-לפ, עושים אותם בשום שכל".

מה התמיכה שאתה מבין שיש במהלך הזה?
"תמיכה מאוד רחבה, הציונות הדתית, הליכוד, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, יש פה קונצנזוס די רחב וזה גם וולונטרי. אם תחליטו ביום הגשת הרשימות שהרשימה סגורה אז היא תהיה סגורה. אנחנו מנסים לגייס תמיכה יותר רחבה כי זו הצעה שגם יש בה הרבה מאוד שכל, שיתוף של הציבור, ואין בה הרבה איום על מי שחושב שזה יכול לפגוע בו. זו דוגמה לאיך אפשר להביא הצעה שהיא גם חדשנית וגם מוסכמת".

איפה אתה צופה התנגדות למהלך?
"אף פעם אין 100%, אבל אני כן רואה שזה לא איזה משהו נגד מפלגה כזו או אחרת, יש פה שילוב אינטרסים, והבנה שיש פה רצון וצורך לקדם רעיון כזה, שעובד טוב במדינות אחרות, בקרב ימין ושמאל, שמרנים וליברלים. מפלגות פריימריז ומפלגות של מנהיג אחד. אני אומר את זה מתוך מפלגה שבה היו"ר קובע את הרשימה, והוא אומר שהוא מוכן שהציבור ישפיע, וגם חברי כנסת מהליכוד שהיא מפלגת פריימריז אומרים את זה".

סמנכ"ל פורום קהלת: מגדיל את הייצוגיות בלי להקטין את המשילות

ארבל מבהיר כי הרעיון אומנם עלה בפורום השמרני כבר ב-2013, אבל הם לא בהכרח הראשונים שהגו אותו או קידמו אותו. "זו לא יוזמה בלעדית של פורום קהלת, ואני חושב שאנחנו לא הראשונים שהרימו את הדגל הזה בישראל. אני חושב שעוד כשהייתי פעיל במכון הישראלי לדמוקרטיה זה עלה כרעיון, אני מדבר על 2009-2007". הוא מבהיר כי קהלת לא היו שותפים לניסוח החוק של מפלגת כחול לבן ב-2023.

אחד ממקורות המימון והכוח של חלק מהמפלגות הוא חברות במפלגה, ואחת הסיבות לחברות היא היכולת להצביע בפריימריז. שינוי כזה יכול לאיין את הסיבה של מתפקדים רבים להיות חלק ממפלגה. האם אתה לא חושש מהחלשת המפלגות?
"צריך לזכור שרוב המפלגות אינן מקיימות פריימריז, כך שהשיטה הזו מיטיבה עם הבוחרים שלהן. ההצעה אינה מחייבת את המפלגות לקיים פריימריז ביום הבחירות, אבל יכול להיות שיהיו בוחרים שמתלבטים בין שתי מפלגות דומות ויחליטו לבחור במפלגה שמאפשרת יותר חופש בחירה ברשימה שלה, כך שהבוחרים יאמרו את דברם. מי שרוצים כל מיני שריונים והבטחות ייצוג למחוזות יצביעו למפלגות האלה, ומי שרוצים בחירה חופשית יותר יצביעו למפלגות עם פתק חצי פתוח. יש גם לא מעט אופנים שמתפקדים למפלגות יכולים להשפיע בהם שאינם רק פריימריז, למשל בחירות לוועידת המפלגה או מרכז המפלגה, בחירות לראשות המפלגה, אלה דברים משמעותיים בפני עצמם, ואני מקווה שיהיו יותר אזרחים מעורבים כחברי מפלגות".

איפה זה עלול להיתקל בהתנגדות לדעתך?
"קודם כול הכנסת צריכה לקדם את זה, אבל זה יכול להיתקל בהתנגדות גם מצד מפלגות עם פריימריז, שבהן יש את מי שמחובר למנגנון המפלגה, למוסדות ולפעילים הוותיקים. גם במפלגות ללא פריימריז יכולה להיות התנגדות, כי יש בהן חברי כנסת שמקורבים יותר ליו"ר ואומרים לעצמם שכרגע הם במקום בטוח יותר בכנסת, ובמקרה של פריימריז ביום הבחירות הם אולי יישכחו ויגיעו למקום נמוך יותר".

הכנסת נמצאת עכשיו במקום החלש ביותר שבו הייתה מזה שנים, לדעתך היא תוכל לקדם חקיקה כזאת אם הממשלה מתנגדת?
"לא בטוח שהממשלה תתנגד לצעד הזה. ימים יגידו, אבל אני לא חושב שהיא צריכה להתנגד להצעה כזו, כי אני חושב שהיא יכולה להיטיב עם המפלגות. אם אתה ראש מפלגה וההצעה הזו עוברת, אתה יכול לסקור ולהבין אם אתה רוצה לעשות רשימה סגורה או פתוחה. סביר מאוד להניח שחלק גדול מהמפלגות יעדיפו לשים פתק פתוח, כי הן יחשבו שזה יביא להן יותר קולות".

דווקא ראש מפלגה שכבר יש לו מנגנון ומוקדי כוח בתוך המפלגה, שיודע שאם בחרו בו זה אומר שיש בו אמון גבוה גם לעיצוב הרשימה, למה לו לשנות את הסדר הקיים שבחר בו?
"אז יש בדרך כלל שני ערכים שמתנגשים: ייצוגיות ומשילות. ככל שאתה לוקח שיטות יותר ריכוזיות אתה מאפשר יותר משילות, יכולת ביצוע גבוהה יותר ופחות סחטנות. ככל שאתה הולך על ערך הייצוגיות, אתה נותן מצד אחד יותר מקום לחברה הישראלית, ומצד שני יותר נתון לסחטנות פוליטית. אבל בפתק חצי פתוח זה בהכרח מגדיל את הייצוגיות, ולא בהכרח מקטין את המשילות".

איך?
"אם אני ראש מפלגת מרכז, והמצביעים שלי רוצים להשפיע על הרכב הרשימה, אז אני מאפשר פתק פתוח, וזה גם מבדל אותי ממפלגת המרכז האחרת ונותן למצביעים שלי יותר יכולת להגיד 'אני רוצה שאדם כזה או אחר יהיה בכנסת' וזה דוחף אותם להצביע לי. כך יצא הפסדי בשכרי, כך שאולי פחות השפעתי על סדר הרשימה, אבל קיבלתי יותר מנדטים, ושם אני כבר יכול להחליט למי אני נותן מה".