בנק ישראל הותיר היום (שני) את הריבית במשק ללא שינוי, על 4% – בהתאם לתחזיות. הערכות האנליסטים היו שבנק ישראל יימנע מהפחתה שלישית ברציפות של הריבית במשק. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, 30.03.2026.

הבנק נימק את החלטתו בכך ש"אי הוודאות הגיאופוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן. האינפלציה הוסיפה להתמתן והפעילות במשק ממשיכה להתרחב. שוק העבודה עודנו הדוק נוכח מגבלות ההיצע. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק במעט מול הדולר, בדומה למגמה העולמית, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה מעט".

האינפלציה בטווח היעד

ב-24 בנובמבר הוריד הבנק את הריבית, לראשונה מזה כשנתיים, ב-0.25% ל-4.25%. הסיבה העיקרית להורדת הריבית הייתה אז, על פי הבנק, התמתנות באינפלציה השנתית שעמדה על 2.4%, כשטווח יעד האינפלציה שהציב בנק ישראל הוא 1%-3%.

בשבוע שעבר עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) כי מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.3%, כך שאינפלציה השנתית (12 החודשים האחרונים) עומדת על 1.8% בלבד – הנתון הנמוך ביותר מזה שנים.

לנתון זה מתווספים נתונים כמו עלייה בעובדי הבנייה שמצמצמת את פער ההיצע בענף, עמידה ביעדי גביית המסים של הממשלה שהובילה לעמידה בתקרת הגירעון ל-2025, ולפיחות הדולר אל מול השקל – שעומד בשבועות האחרונים על 3.1 דולר לשקל. בחודשים האחרונים חלה גם ירידה בשיעור חברות התעשיה שדיווחו על מגבלה בציוד ובחומרי גלם.

האיום האיראני והריבית

מנגד, גדלה הסכנה למלחמה מול איראן ביוזמת ארצות הברית. סכנה זו יוצרת אי ודאות ביטחונית עם השלכות כלכליות בנוגע לפגיעה בפעילות המשק, לאפשרות לצורך בהוצאות גדולות של הממשלה, וביחס לעלייה מחודשת של הסיכון בהשקעה בישראל בעיני משקיעים, ובפרט זרים. גם בנקים מרכזיים נוספים ברחבי העולם הותירו את הריבית ללא שינוי בהחלטתם האחרונה, בהם הבנק הפדרלי והבנק המרכזי האירופי.

עם זאת, מהנתונים שפרסם הבנק היום בהודעת הריבית עולה כי אם ייעלם האיום למלחמה, הריבית תשוב לרדת. ציפיות הבנק לאינפלציה הן ל-1.9% בינואר 2027 – בטווח היעד של הבנק.

בנק ישראל העריך גם כי הצמיחה הכלכלית ל-2026 תהיה 5.2% ו-4.3% ב-2027. אלה נתונים גבוהים ביחס לארצות הברית, גוש האירו והממוצע העולמי – ודומים לתחזיות של הצמיחה בסין. הסיבה: בשנות המלחמה חלה האטה בצמיחה, שצפויה להאיץ שוב בשנים הקרובות.

בעוד שברוב תחומי המשק המחסור בעובדים נותר גבוה מאשר לפני המלחמה,אחוז המלונות ובתי ההארחה שדיווחו על חוסר ירד בחודשים האחרונים מ-64% ל-33%.

תגובות מאוכזבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בתגובה: "מחנק האשראי חונק את המשק – אין לנו כרגע אתגר או סכנה של אינפלציה. אני קורא לנגיד לחזור בו מהחלטתו".

עו״ד רועי כהן, נשיא 'להב', לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים, התאכזב מהחלטת בנק ישראל: “אי הורדת הריבית משמעותה שהנגיד שם מקלות בגלגלי הצמיחה של המשק. כל עוד הריבית נותרת גבוהה, העסקים הקטנים משלמים את המחיר. זה לא דיון תיאורטי, זו מציאות של תשלומי ריבית חונקים, אשראי יקר והקפאת השקעות. עצמאי קטן אינו יכול לגלגל עלויות כמו תאגיד גדול".

הוא הוסיף כי הפתרון צריך לבוא מבנק ישראל, לצד פעולות של הממשלה: "הממשלה חייבת להציג צעדים משלימים מיידיים – הקלות רגולטוריות, ערבויות אשראי אמיתיות, ודחיפה של מנועי צמיחה כמו מנגנון פחת מואץ. בלי צעדים אופרטיביים, אנחנו נמשיך לראות עסקים מצטמצמים או נסגרים".

גם בהתאחדות התעשיינים ציפו להחלטה אחרת. נשיא ההתאחדות, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, אמר: "החלטת הבנק מתעלמת מהסכנה האסטרטגית לכלכלה הישראלית, מהמצוקה החריפה של המגזר היצרני ומהמציאות הכלכלית בשטח".

על פי נובוגרוצקי, אי הורדת הריבית תוביל ללחץ על יצואנים ולפגיעה בפעילות היצרנית בישראל: "סביבת ריבית גבוהה מייקרת את עלויות המימון של המפעלים, פוגעת בכדאיות של השקעות חדשות בציוד, בטכנולוגיה ובהרחבת קווי ייצור, ובפרט מכבידה על מפעלים קטנים ובינוניים, שמהווים את עמוד השדרה של התעשייה הישראלית".

נובוגרוצקי הזהיר שריבית גבוהה פוגעת בכושר התחרותיות של היצוא הישראלי, ובכך גם בצמיחה, בפריון ובשוק התעסוקה.

בהתאחדות יועצי המשכנאות בישראל מחו גם הם על ההחלטה: "נטל המשכנתאות הופך למשימה בלתי אפשרית עבור המשפחות בישראל. תנאי השוק מצביעים בבירור על בשלות להפחתת ריבית מיידית. אנו מבינים את הזהירות המתבקשת לאור המציאות הביטחונית, אך דווקא במצב של אי-ודאות, הציבור זקוק לבשורה של הקלה וודאות כלכלית".

בהתאחדות מתריעים מכך שסביבת הריבית הגבוהה תוביל משפחות למקורות מימון יקרים ולהכבדה נוספת.