ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ינחת מחר (רביעי) לביקור קצר בישראל, שבו הוא צפוי לשאת נאום בכנסת ולהיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הקשר האישי עם נתניהו הוא לא העניין כאן, העניין הוא הפוטנציאל האדיר שיש לישראל בפיתוח היחסים עם הודו", אומרת ל'דבר' ד"ר לורן דגן-עמוס, חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו במרכז בסא באוניברסיטת בר אילן, וחברת פורום דבורה. "הביקור הזה איננו 'מבחן ליחסים', ולא 'רומן בין מנהיגים', אלא ניסיון לדחוף קדימה חזק יותר את שיתופי הפעולה הנרחבים שכבר מתרחשים. הודו זקוקה לישראל בתחומים רבים, וזה מעניק לישראל פוטנציאל להעמיק את הקשר עם אחת המעצמות החשובות בעולם. התחושה היא שבישראל לא מספיק רואים את זה".

זה אינו אירוע שגרתי שמנהיג המדינה המאוכלסת בעולם מבקר בישראל, בטח שלא ביקור שני. מודי צפוי לדון עם נתניהו בפיתוח משותף של תעשיות ביטחוניות, לאחר שנחתמו הסכמים בין המדינות בשנים האחרונות, וכמה הסכמים על שולחן המשא ומתן, שהעיקרי בהם הוא הסכם הסחר.

"המגמה בעולם היא של 'גיוון משענות'", מסבירה דגן-עמוס. "אף מדינה אינה רוצה להישען רק על ארה"ב, סין או אירופה בשל התנודות הטקטוניות שמתרחשות חדשות לבקרים. ההסתמכות על הודו תעניק לישראל משענת נוספת, שונה במהותה ממדינות המערב. ניתן לראות זאת בעובדה הפשוטה שכמעט שום מנהיג בעולם לא הגיב למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר כמו מודי, שנתן לישראל גיבוי מלא בלי 'אבל'".

בשנתיים האחרונות, תוך כדי המלחמה, הודו וישראל החלו לפתח תשתיות לייצור משותף של נשק. בתקשורת ההודית דווח כי חלק ממטרות הביקור של מודי היא לקדם פיתוח משותף של מערכות הגנה מפני טילים בליסטיים, יירוט באמצעות לייזר ואף טילי הגנה ארוכי טווח. בהינדוסטן טיימס טוענים כי ישראל עתידה לאפשר ייצור של מיירט הלייזר של רפאל על אדמת הודו, כחלק מעסקת ענק לשיתוף פעולה בייצור מערכות הגנה.

ביקורו השני של מודי בישראל נערך בתקופה שונה מאוד מביקורו הקודם, לפני כמעט עשור. "לא רק ישראל השתנתה בתקופה הזו, גם הודו. גם העולם כולו השתנה. הודו נמצאת כיום בנקודת עוצמה כלכלית, והיא משוועת לעזרה ישראלית בתחומי טכנולוגיה. הודו שמה את נושא הבינה המלאכותית והקוונטום בראש מעייניה. היא חייבת לצמצם פערים במירוץ נגד סין, ובשביל זה היא זקוקה לישראל".

למה דחוף למודי להגיע לכאן?
"מודי מגיע כדי לדחוף קדימה את שיתופי הפעולה. בישראל חושבים שהודו צריכה מאיתנו רק חקלאות, טכנולוגיות מים ונשקים. העניין הוא שזה ממש לא כל התמונה. הודו מחפשת לקדם אינטרסים משותפים בכל התחומים, ובתוך כך מה שהכי דחוף לה כרגע, מלבד הנושא הביטחוני, זה טכנולוגיות מתקדמות. לישראל יש פה פוטנציאל ענק להיכנס לשוק ההודי, ולהגיע דרכו למדינות נוספות במזרח".

הוא לא חושש לבקר כאן דווקא בתקופה שאיראן עומדת לתקוף?
"הנושא האיראני אינו מסוקר בהרחבה בהודו כפי שהוא מסוקר בישראל. בכל מקרה זה נתפס כמאבק בין ארה"ב לאיראן ולא עושים אוטומטית את החיבור לישראל. איראן שותפה חשובה של הודו, ומודי לא מעמיד את היחסים עם איראן ועם ישראל זה מול זה. הודו אינה מחפשת להיות חלק מקואליציה או ברית של מדינות, אלא לרקום מערכת של ריבוי קשרים וקואליציות תחומיות. הודו אינה חלק ממשהו, זו לא דנמרק שתופסת את עצמה כחלק מאירופה וחלק מהמדינות הנורדיות. הודו היא דבר בפני עצמו. היא רואה את עצמה ככוח עולמי. חוץ מזה, אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים".

בתקשורת ההודית גם מדברים על הקשר האישי שלו עם נתניהו?
"בתקשורת ההודית המרכזית אוהבים את ישראל וגאים בקשר הנרקם איתה. מי שמתלהב מתמונות של 'כימיה אישית' מפספס את השיטה של מודי. למודי יש סגנון דיפלומטי עקבי: כשהוא מזהה ערך אסטרטגי במדינה, הוא משדר קרבה בלתי פורמלית למנהיג לא כהוכחה ל'ברית', אלא ככלי לבניית מומנטום ציבורי ומדיני. הסיפור הוא לא המחווה שמופצת בתקשורת אלא העומק המבני שמתחת לתמונה. בהקשר הזה לישראל ולהודו יש הרבה על מה להיות גאות, אבל גם יש עוד הרבה אתגרים בפתח".

מה האתגרים?
"יחסי הודו-ישראל כבר נמצאים על מסילה. הרכבת נוסעת ואין איך לעצור אותה. עכשיו יש את השאלה מה יגרום לה לנסוע מהר יותר. אחד הגורמים המעכבים הוא התקיעות של מסדרון IMEC שאמור לאפשר העברת סחורות ממומביי באמצעות אוניות לאמירויות, משם באמצעות מערכת של כבישים ומסילות דרך ערב הסעודית וירדן לנמלים בישראל, ומשם לאירופה. מה שתוקע את זה כרגע זה ערב הסעודית, אבל בהודו מבקשים שישראל תקדם כל מה שביכולתה לקדם כדי שברגע שתגיע הנורמליזציה עם ערב הסעודית יוכלו להשיק את נתיב הסחר הזה במהירות.

"בהודו רוצים לראות שישראל מושקעת ביצירת הנתיב הזה עד הסוף. זה דורש יצירת תשתיות, רגולציה לוגיסטית, הגנת סייבר לתקשורת ולאנרגיה, ומנגנוני ביטוח שמאפשרים למסדרון לעבוד גם בתנאים אזוריים לא יציבים".

אז בשביל זה מודי מגיע לירושלים?
"הוא מגיע בשביל הרבה דברים. הודו לא מחפשת לקדם עניין אחד. זה לא רק הלייזר או נתיב הסחר או בינה מלאכותית, זה מכלול רחב של תחומים. הודו רואה בישראל פוטנציאל אדיר לקידום תחומים רבים. בהודו גם עדיין זקוקים לפתרונות הישראליים במים ובחקלאות, זה פשוט כבר מזמן לא הדבר היחיד או המרכזי כמו שנוטים לחשוב בישראל.

"בהודו מקווים שהביקור יוסיף עוד עוגנים שיוצרים תלות הדדית לאורך זמן, במגוון גדול של תחומים ומגזרים. טיפוח השקעות הדדיות, מוסדות משותפים, מסגרות מחקר ופיתוח, כלים להגנת תשתיות, סטנדרטים טכנולוגיים, שרשראות אספקה, וכן, גם יצירת תעשייה ביטחונית משותפת שתאפשר לישראל לגדול ולהקטין תלות במערב. אין פה שורה תחתונה. אין הסכם אחד שייחתם או סרט שיגזר. יש פה חיזוק קשר שיאפשר לנו להפחית את התלות במערב, וזה אולי העיקר".