"יש כאלה שטענו שברוח צה״ל אין את ערך הניצחון", אמר ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) בדיון שיזם אתמול (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון, שעסק בשמירה על רוח צה"ל וערכיו בלחימה. "האמת היא ש'דבקות במשימה וחתירה לניצחון' הוא הערך הראשון שנמצא מעל כל הערכים האחרים. הצבא צריך לתחקר את עצמו לפי רוח צה״ל, ולא רק לפי עקרונות המלחמה".

הדיון המיוחד התקיים בעקבות טענות שונות שעלו בקרב גורמי ימין, בהם חברי כנסת, על כך שצריך לשנות לחלוטין את מסמך 'רוח צה"ל'. זהו מסמך שנושא כל חייל בשירות חובה וקבע, ועליו מחנכים בצה"ל מאז שנות ה-90. חלקם מאותם גורמים, בהם מי שלא שירתו בצה"ל, טענו כי אין במסמך את ערך הניצחון.

"בלי ניצחון ברור הסבב הבא מובטח"

"בעשורים האחרונים קצת התבלבלנו ושכחנו את העיקר. כשאנחנו מדברים על רוח צה"ל, יש דבר אחד שאסור לנו לשכוח: ניצחון הוא ערך עליון, בוודאי במזרח התיכון", אמר בפתח הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד). "אם הולכים למקורות ולא מתביישים בהם אלא להפך, נאחזים בהם, לא נופלים שבי אחרי תפיסות זרות אלא ממשיכים להיות אור לגויים ולא רואים בגויים אור, אז אפשר ללכת לדוד המלך שאמר 'ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם'".

לדברי ביסמוט "היו כאלה שבזמן המלחמה, מסיבות פוליטיות או אידיאולוגיות, הרימו גבה למשמע הביטוי 'ניצחון מוחלט'. אפילו היו שטענו כמו פרופ’ אסא כשר שניצחון מוחלט הוא מטרה בעייתית. אני חושב שבמזרח התיכון, ללא ניצחון ברור, אתה מבטיח את הסבב הבא".

כשר, פילוסוף שמתמחה באתיקה, התייחס במהלך המלחמה לקמפיין 'הניצחון המוחלט' ואמר בראיון במאי 2024 כי "המילה ניצחון היא לא מילה צבאית, היא מילה פוליטית. אין דבר כזה ניצחון מוחלט בכל מקרה". עוד אמר כי "במצבנו, לא יהיה דבר כזה ניצחון מוחלט ולא צריך דבר כזה, זה קשקוש", וכן "אנחנו רוצים שהחיילים שלנו יבצעו משימות ובסופן יחזרו אלינו בשלום, כל הדיבורים על ניצחון הם יותר סימבוליים או אמוציונליים, לא מקצועיים ולא רציניים".

"עשרות חיילים נהרגו שם, איך אתה מעז?"

במהלך הדיון התפתח עימות בין ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), שכיו"ר ועדת החינוך כינס דיונים ביקורתיים לגבי רוח צה"ל, לח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). סוכות טען כי בבוקר 7 באוקטובר חיילים נמנעו מלירות בפולשים העזתיים מטעמים מוסריים, וציטט קצין שריון שאמר זאת בראיון באוקטובר 2023. לדברי אותו קצין, "הטנק שלנו לא ביצע ירי" בעזתים שחדרו לשדות חקלאיים בישראל, כי "היינו אז 'מוסריים' וראינו אזרחים, עוד לא הבנו שכל מי שנכנס הוא בעצם מחבל. רק כשראינו נשקים בידיים נתנו פקודת אש ואותם חיסלנו. עד שהבנו נגד מי אנחנו נלחמים ואז עשינו סוויץ' בראש".

סוכות טען שהדבר קשור לכך שבמסמך רוח צה"ל "לא רואים הפרדה ברורה בין אור לחושך, ובין ערך חיי האדם של חיילנו לערך חיי האדם של אויבנו", אלא דגש על ערך כבוד האדם. "איך אתה מעז? איך אתה לא מתבייש?", שאלה אותו ח"כ בן ארי. "עשרות חיילים נהרגו שם. אתה לא יכול לדבר ככה על חיילים. למה אתה עושה דבר כזה?".

בחלק אחר של הדיון ח"כ שטרן אמר כי נקמה היא לא ערך, וגם בתורה מי שרשאי לנקום הוא אלוהים. סוכות השיב לו כי אלוהים ביקש גם ממשה רבנו לנקום, וכי "נקמה זה ערך יהודי חשוב".

קצין חינוך ראשי: התחקירים יבחנו גם כשלים ערכיים

קצין חינוך ראשי בצה"ל, תא"ל סמואל בומנדיל, אמר כי מסמך רוח צה"ל אמנם נכתב בשנות ה-90, אך מוצג בו רק קצה קרחון של תשתית ערכית ארוכה ועמוקה. לדבריו, צה"ל עדיין נמצא בתהליך של חשבון נפש חמור, ובפקודת התחקור יש ציפייה שהתחקירים יבוצעו גם לאור רוח צה"ל ולא רק לאור תורות צבאיות. כלומר, צה"ל החליט שהרכיב הערכי יהיה חלק מהתחקירים. תא"ל בומנדיל אמר כי בצה"ל מאמינים שזהות היא אחד היסודות הבסיסיים ביותר בכל עימות, ובוודאי במזרח התיכון.

בומנדיל אמר כי בשנתיים וחצי האחרונות צה"ל נמצא באתגר חסר תקדים במורכבות, המשך ועוצמת האתגר. צה"ל יצא למלחמה מתוך נקודה מורכבת ביותר, שהיא תוצאה של כשלים רבים שתוחקרו באופן יסודי. לדבריו, המעשים מדברים לא פחות מהערכים הכתובים, והמעשים מבטאים שינוי מהיסוד.

קח"ר התייחס לעניין המקרים החריגים, ואמר שחריגות מסוגים שונות הן חלק ממה שקורה במלחמה, החוכמה היא ביכולת למנוע אותן ולהתמודד איתן. בעניין הזה, יש לדברי בומנדיל מספר צוותי תחקיר שהוגדרה פעולתם, ונקבעו נקודות העמקה ייעודיות בנושאים מסוימים.

במבט לעתיד אמר תא"ל בומנדיל כי צה"ל מצוי בעיצומה של בניית התוכנית הרב־שנתית, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון. במסגרת זו הוקמו גם צוותים ייעודיים בדרגים הבכירים שעוסקים בין היתר בתרבות הארגונית, בערכים ובנורמות הפיקוד.

"עשרות קצינים מסובכים בגלל טוהר הנשק"; "טוהר הנשק שומר גם עלינו"

"אני לא מכיר חייל אחד שעמד לדין או הודח כי לא עמד במשימה או לא חתר לניצחון, אבל אני מכיר עשרות רבות של קצינים שמסובכים בעניינים משפטיים בענייני טוהר הנשק", אמר סא"ל במיל' איתמר איתם, מג"ד ששירת יותר מ-560 ימי מילואים במלחמה.

"לגבי המסמך עצמו (רוח צה"ל), יש מאחוריי הרבה אנשים שחתמנו על מסמך שהגשנו לרמטכ"ל שאומר שצריך לתחקר לא רק האם מימשנו את ערכי רוח צה"ל כפי שהם, אבל גם שזה מסמך שצריך לעשות בו שינויים. צריכה לקום ועדה מגוונת שיש בה אנשים ממילייה מגוון, אקדמאים, אנשי רוח, מפקדים, אנשי מילואים, לעמוד ולהגיד האם צריך להדגיש דברים מסוימים".

לדברי איתם, "ב-2021 צה"ל הבין שלא הכול כתוב ברוח צה"ל ופרסם את מגילת צה"ל, שמדברת על ערכים נוספים, כמו זה של דוד המלך. אולי צריך גם את זה לשלב ברוח צה"ל". הוא התייחס בכך למגילה שדומה באופייה ובסגנונה למגילת העצמאות, שבצה"ל ניסחו כתחליף למסמך ייעוד וייחוד', תחת הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט. המטרה הייתה להציב אותה לצד רוח צה"ל כמסמך מכונן לזהותו וערכיו של צה"ל.

"התחקיר שפורסם אתמול העלה שהיד הייתה קלה על ההדק", אמר אביעד הומינר רוזנבלום, סמנכ"ל קרן ברל כצנלסון, בהתייחס לתחקיר על נפילתו של סמ"ר עופרי יפה ז"ל מאש חברו בעזה ביום רביעי שעבר. הוא הזכיר דוגמאות נוספות להמחשת דבריו: "יובל קסטלמן שנהרג אחרי שנטרל מחבל, לצערנו גם שלושה חטופים שנהרגו כי היד הייתה קלה על ההדק. טוהר הנשק שומר גם עלינו, עשיתי 250 ימי מילואים ולא רק שאף אחד לא עצר אותנו מלירות במישהו, לפעמים הרגשנו שיש יד קלה מדי על ההדק".

"81% מהלוחמים מזדהים עם ערכי רוח צה"ל"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן וד"ר ענת שפירא מהמכון למחקרי ביטחון לאומי הציגו מספר נתונים מסקרים שערכו בנושא, בהם "לפי סקר שערך המכון בקרב מאות לוחמים, 81% השיבו שהם מזדהים במידה רבה או רבה מאוד עם ערכי רוח צה"ל. בנוסף, אף לוחם שהתראיין לא הרגיש שחייו או חיי חבריו סוכנו שלא לצורך בשל שיקולים של רוח צה״ל".

הרב אורי שרקי אמר כי מסמך רוח צה"ל איננו מסמך משפטי, אך עלול ליצור תחושת איום מסוימת אצל חייל היוצא לקרב, ששואל את עצמו האם הוא עלול להישפט על פעולה שינקוט בטענה שהפר את אחד מסעיפי המסמך. לטענת שרקי הנוסח הקיים הוא אנמי, ולא מפיח רוח לחימה בחיילים שיוצאים לקרב לקראת המשימה. הוא אמר שפרופ' אסא כשר שהיה ממנסחי המסמך התנגד להכנסת ערך הניצחון. שרקי אמר גם שיש כאן שאלה עמוקה יותר: האם צה"ל צריך לחנך, וטען שזה לא תפקידו של הצבא, אלא של מערכת החינוך.

"מטרת המלחמה הראשונה היא ניצחון והכנעת האויב, וכל שאר הדינים נגזרים ממנו", אמרה פרופ' טליה איינהורן, שהגיעה מטעם ארגון 'מבטחי'. "גם כשאויב שהוא ארגון טרור מחויב בדיני מלחמה, למשל להפריד את האזרחים מהלוחמים. דיני המלחמה הבינלאומיים אגב עומדים לצידנו, ואני ממליצה לתרגם לעברית את ספר דיני המלחמה של משרד ההגנה האמריקאי, נגלה מהר מאוד כמה צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם".

שטרן: לא איזום עוד דיונים בכנסת בנושא, הצבא צריך לדון

"אני לא אעשה פה יותר דיונים על רוח צה"ל", אמר שטרן בסיום הדיון, "אני חושב שהצבא צריך לעשות את זה, כמו שהוא כתב את רוח צה"ל, ולא מתוך דיון פוליטי וצרכים פוליטיים. שמענו את הדיון והדעות, יושב פה קצין חינוך ראשי וייקח את זה לצבא. כל מה שרציתי בכינוס הוועדה הזו, זה לתמרץ את הצבא לקיים דיון על זה". יו"ר הוועדה ביסמוט חלק עליו ואמר כי לדעתו ניתן לקיים עוד דיונים בכנסת בנושא, ולחזק את ערך הניצחון כערך עליון. שטרן: "אם היו מקימים ועדת חקירה ממלכתית, אולי היו קובעים שצריך לשנות את נוסח רוח צה״ל, ואולי היו מחליטים שלא".