יותר משנתיים של לחימה מאז תחילתה של מלחמת 'חרבות ברזל', האלימות הגואה בחברה הערבית והתפתחות טכנולוגית מואצת הם רק כמה מהתנאים שמעלים את תחושות המצוקה של בני הנוער ואת הסבירות שייבחרו בהתנהגויות סיכוניות. בנושא זה עסק הכנס השנתי של עמותת 'עלם' יחד עם המחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר אילן שהתקיים השבוע.

תחת הכותרת "דור על הקצה – אלימות ואי-ודאות בעולמם של בני ובנות הנוער בישראל", עסק הכנס במגוון נושאים הנוגעים לאתגרים ולדרכי התמודדות עם המציאות בהתגברות חוסר הוודאות והאלימות. לכנס הגיעו כ-350 אורחים והשתתפו בו בכירים ממערכות הרווחה, החינוך, הבריאות והאקדמיה.

הרב שי פירון, יו"ר עלם אמר: "האחריות שלנו כמבוגרים היא לא רק להגיב, אלא לבנות מחדש מרחבי שייכות ואמון ולחזק שיתופי פעולה בין מערכות, קהילות ואנשי חינוך". מנכ"לית עלם, טלי ארז, הוסיפה: "אנחנו כבר לא מדברים רק על בני נוער בשוליים, אלא על חוויה דורית שמתרחבת בתוך מציאות של אי ודאות מתמשכת. רק מהלך משולב יבטיח את עתיד הנוער בישראל".

"עוקבים אחרי עבריינים בטיקטוק"

במושב תחת הכותרת 'לישון בלי לחלום – התמודדות החברה הערבית מול משבר האלימות' השתקפה המציאות הקשה ברחובות הישובים והערביים, והשפעותיה על בני הנוער. "חשוב לציין כי בשנתיים האחרונות 17 ילדים ובני נוער נרצחו, שלושה מהם מתחילת השנה". כך אמרה עו"ד ראויה חנדקלו, מנהלת ארגון אילאף – המרכז לקידום ביטחון בחברה הערבית. "ובמקביל רואים עלייה במספר הצעירים בדגש על גילאי 24-18 הפונים לפשיעה".

חנדקלו הדגימה את החרדה היומיומית אותה חווים בני הנוער בחברה הערבית, בעזרת התקרית האלימה שקרתה יום לפני הכנס בכפר כנא. "רחפן הגיע לאנשים חפים מפשע וירו עליהם במשך שעות ואף אחד לא הגיע. אפשר לדמיין מהן ההשפעות של לחיות במציאות בה אירוע כזה קורה על בסיס יומיומי".

"החשיפה הארוכה לפשע בחברה הערבית גורמת לשינוי הערכים המובילים בחברה", הסבירה אמיל חטיב, עובדת סוציאלית מעכו, שהציגה את המחקר שלה על גבריות בחברה הערבית בקרב צעירים. "לפני חמש עשרה שנה רופא היה יכול להיכנס לחדר וכולם היו מפנים לו מקום. היום עבריין ייכנס לחדר והרופא ייתן לו מקום".

עו"ד ראויה חנדקלו (מימין), ד"ר יעקב ג'נאים ואמיל חטיב במושב שעסק בהשפעות האלימות בחברה הערבית (צילום: דוברות עלם)

לגבי ההשפעה על הנוער הסבירה: "בני הנוער בדגש על הבנים קולטים את השינוי הזה. הם אומרים לי שהם יודעים שהם צריכים להיות אריה ולא ארנב, כלומר להראות לסובבים אותך שאתה חזק. ואם ככה אתה מתלבש בצורה מאיימת – הכל שחור וכובע מצחייה ומעריץ ראשי ארגוני פשע. כמובן שבסופו של דבר הם נהפכים להיות חיילים של ארגוני הפשע".

חנדקלו חיזקה את דברי חטיב ואמרה: "אני רואה איך הבן שלי וחברים שלו עוקבים אחרי עבריינים בטיקטוק ויודעים כמה כסף ורכוש יש לו".

העובדה שמרוויחים כסף קל גם היא מפתה את בני הנוער להיכנס לעולם הפשע. "שאלו אותי במחקר כמה אני מרוויחה", סיפרה חטיב. "וכשעניתי הם צחקו עליי שהם מרוויחים את הסכום הזה בעסקה".

סיוע דיגיטלי: נציג אנושי או בינה מלאכותית

פאנל נוסף בכנס עסק בשאלת הסיוע הדיגיטלי לבני הנוער והשאלה שהוצבה בלב הדיון היא המתח בין הגורם האנושי לבינה המלאכותית בדגש על הבינה המלאכותית היוצרת (דוגמת צ'אט GPT).

שלושת הנציגות ממרחבי הסיוע הדיגיטלי, שהיו כולם מארגונים המסייעים לשאלות על מיניות או פגיעות מיניות, אמרו כי ההחלטה היא נכון להיום שלא להפעיל את הסיוע בכלים של בינה מלאכותית. "התפיסה היא שהתכתבות עם נפגע של טראומה מינית דורשת תשומת לב ולכן חשוב שיהיו אנשים מאחוריה", אומרת מיקה נטוביץ מנצור שבין תפקידיה במרכז לנפגעי תקיפה מינית היא מנהלת את מחלקת הסיוע ואת מוקד הסיוע הכתוב האנונימי '1202 קולמילה'.

אך מהפכת הבינה המלאכותית נוכחת גם בהתכתבויות של נציגים אנושיים במסגרת הסיוע הדיגיטלי. "אני לא יודעת אם הייתם צריכים פעם להוכיח אם אתם שאתם אנשים אבל אני כן", אומרת נטוביץ מנצור. "אני לא ידעתי איך לעשות זאת". מיה מגנט, מנהלת מרחבים דיגיטליים של עלם התייחסה גם היא לנושא ואמרה כי "קרה לי כבר שפונה התחילה לי שיחה במעיין פרומפט (הנחיה המוזנת למודל בינה מלאכותית לקבלת תוכן רצוי – מ.מ.): 'אתה בן 17'. כמובן שהבהרתי לי שאני בת 30".

ד"ר הדס צור (מימין), אלכס פרנקל, פרופ' ענת שושני, מיה מגנט, שלומית הברון, מיקה נטוביץ מנצור בפאנל שעסק בסיוע מקוון לבני ובנות נוער בעת הזו: חלק מהפונים נדהמים שאנחנו בני אדם" (צילום: דוברות עלם)

גם התגובות של בני נוער שמבינים שהם מתכתבים עם אדם אמיתי הן מגוונות. "חלק מהפונים נדהמים לגלות שאנחנו בני אדם ושמחים לשתף וחלק מסרבים להמשיך בשיחה", אומרת נטוביץ מנצור. "השאלה של בני הנוער היא 'מי יעזור לי יותר?' נניח ואני שוקלת אם להיכנס לזנות, האם עדיף לשאול את הצ'אט או את המתנדבת ממרכז הסיוע?"

בצד השני של הסקאלה עומדת חברת 'קאי' שמייסדה, הפסיכולוג אלכס פרנקל, והפסיכולוגית הראשית של החברה, פרופ' ענת שושני, השתתפו בפאנל. 'קאי' היא אפליקציה לסיוע נפשי שמשלבת כלים של בינה מלאכותית שפותחו במיוחד לשם כך וסיוע אנושי בדמות פסיכולוגים. לדבריהם, יתרונותיהם כלי הבינה המלאכותית הם היכולת להגיע לאנשים רבים והחזרתיות שלהם. "הצ'אט שפיתחנו שואל אותך שאלות קבועות שחוזרות על עצמן מידי יום. אם הוא מזהה סימני מצוקה כתוצאה מהמענה הוא יפנה אותך לשיחה עם הפסיכולוג. לשיחה עם אדם אין תחליף".