פרקליטות המדינה הגישה היום (חמישי), באמצעות פרקליטות מחוז צפון, שני כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד ראש עיריית נצרת לשעבר, עלי סלאם, וראש ארגון הפשע סמיר בכרי, ושורת נאשמים נוספים.

האישומים הם בגין גניבה שיטתית מקופת עיריית נצרת ב-2015–2025, תוך שימוש בחברת שמירה ככיסוי והזרמת כספי ציבור במרמה, לצד עבירות סחיטה באיומים, הלבנת הון, עבירות מס ומתן שוחד שבוצעו על ידי משפחת הפשע בכרי. הפרקליטות ביקשה לחלט כ-61 מיליון שקלים ומעצר עד תום ההליכים.

הנאשמים מעיריית נצרת הם: סלאם, ראש העיר לשעבר; ג'פרי גדע, גזבר העירייה לשעבר; סביח מילחם, מנהל מחלקת האכיפה העירונית; ותאופיק מרואת, עוזר סגן ראש עיריית נצרת וחבר מועצת העיר. הנאשמים מחברת השמירה: אדהם מורה, חברת 'שומרי הגליל (ע.ע.ט) 2000 בע"מ'. הנאשמים ממשפחת בכרי: סמיר בכרי – ראש ארגון הפשיעה; ראיד ריאן (כאיד)- בכיר בארגון; מוחמד פאח'ורי (אבש)- בכיר בארגון בכרי; מוחמד ריאן; זוהיר בכרי; עו"ד סאמר אבו אחמד; מוחמד עבד אלקאדר; מועתז עאלם; ומג'ד חמד.

סעיפי העבירות הם: גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בידי עובד ציבור בצוותא בנסיבות ארגון פשיעה, מרמה והפרת אמונים, עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה, איסור הלבנת הון, מתן שוחד וקבלת שוחד.

העבירות המיוחסות לארגון בכרי: ראש ארגון פשיעה, מנהל בארגון פשיעה, מממן פעילות של ארגון פשע, סחיטה באיומים בנסיבות ארגון פשיעה, קשר לפשע בנסיבות ארגון פשיעה, סחיטה בכוח בנסיבות ארגון פשיעה, נשיאה והובלה של נשק וירי מנשק חם בנסיבות ארגון פשיעה, עבירות לפי חוק אשראי הוגן בנסיבות ארגון פשיעה, איסור הלבנת הון בנסיבות ארגון פשיעה, גביית דמי חסות בנסיבות ארגון פשיעה, וכן עבירות מע"מ בנסיבות ארגון פשיעה בהפצת חשבוניות כוזבות.

'קופת הצ'קים' של ארגון הפשע: תיק גב עם המחאות בסך 109 מיליון ש"ח

החקירה הסמויה של הפרשה, תחת השם 'מבוך הכסף', נוהלה ביחידה המרכזית של מחוז צפון במשטרה, והפכה לגלויה בתחילת ינואר האחרון, אז פשטו מאות שוטרים על מתחמים של בכירי ארגון הפשע 'בכרי' בנצרת ועצרו לחקירה כמה בכירים בארגון הפשע, אנשי עסקים ובכירים לשעבר ובהווה בעיריית נצרת.

בתחילת חודש ינואר עם המעבר לחקירה גלויה נעצרו בכירים מארגון בכרי. במהלך החקירה, התגלו קורבנות סחיטה נוספים, אשר חוו איומים ולחצים קשים ומתמשכים מצד החשודים. בתוך כך, התחזקה התשתית הראייתית והוכחה השיטתיות וההיררכיה אשר הובילו גם לביסוס עבירות של ארגון פשיעה. במסגרת החקירה, נתפס רכוש לחילוט המשויך לחשודים ולארגון הפשיעה בעשרות מיליוני שקלים.

לפי המשטרה, חקירת הפרשה החלה ממידע מודיעיני שהתקבל ביחידת להב 433, והוביל לפתיחת חקירה בשיתוף מע"מ חיפה. המידע הוביל להגשת תלונה של קורבן שגולל בפני החוקרים אירוע סחיטה ממושך אשר לווה באיומים, לחץ רב והטלת אימה על ידי החשודים שהזדהו כחלק מארגון בכרי ופעלו בשמו. בהמשך לחוב שהוטל עליו מחדש שוב ושוב, נאלץ הנסחט למכור את ביתו ולבסוף להחזיר כספים על ידי הפצת חשבוניות פיקטיביות לדרישת החשודים באמצעות ארבע חברות, אשר לא סיפקו כל שירות ואילו הכסף שהתקבל בגינן עבר ישירות לארגון תוך הלבנת הכספים, בסכומים של עשרות מיליונים באמצעות נותני שירותים פיננסיים שחלקם משויכים לארגון ומזוהים עימו.

החקירה החלה בהתמקדות במנגנון הוצאת כספי ציבור מעיריית נצרת אל ארגון הפשע, והתפתחה בזכות גיוס עד מדינה, וכן בזכות איתור קורבנות שנסחטו על ידי ארגון הפשע במאות מיליונים לאורך השנים.

במהלך החקירה הגלויה נחשפו עבירות רבות וחמורות שיוגשו באופן נדיר תחת החוק למאבק בארגוני הפשע, מה שצפוי להביא להחמרת הענישה כלפי הנאשמים. במסגרת החקירה הצליחו חוקרי הימ"ר להגיע לאחת התפיסות המשמעותיות בתיק, כאשר הגיעו אל דירה בעיר נצרת בה הוחזקה קופת הצ'קים של הארגון בתוך תיק גב ובתוכו צ'קים בשווי של כ-109,000,000 שקלים. כל הצ'קים שנתפסו הופקדו לידי האפוטרופוס הכללי ועשרות בעלי הצ'קים הגיעו לחקירה במשרדי היחידה המרכזית.

האישום: ארגון הפשע השתלט על כספי העירייה דרך עבודות ושעות פיקטיביות בחברת השמירה

על פי כתב האישום, הנאשם עלי סלאם ניצל סמכויות חתימה ואישור בעירייה כדי להזרים כספי ציבור לחברת "שומרי הגליל" על בסיס חשבונות שמירה כוזבים וניפוח שעות עבודה, לצד הנחיה לרישום "עובדים פיקטיביים" ולהנפקת תלושי שכר כוזבים. במסגרת המנגנון המתואר הועברו אליו תשלומים חודשיים במזומן (כ-20,000 שקלים ובהמשך כ-22,000 שקלים), ובאמצעות החשבונות הכוזבים נלקחו מקופת העירייה סכומים בהיקפים של כ-28 מיליון שקלים בין השנים 2015–2022 ומעל 30 מיליון שקלים בשנים 2022–2025.

בשנים 2022–2025, בעקבות קשיים כספיים בחברת שומרי הגליל והלוואה שנטלה במזומן, נוצר קשר בין הנאשם א' לבין הנאשם כאיד, וזה החליט לטפל בגביית חוב העירייה לשומרי הגליל ונחשף למנגנון ניפוח השעות. מאז שלב זה עמד הנאשם כאיד בקשר עם הנאשם עלי סלאם וגבה תשלומים כנגד חשבונות השמירה הכוזבים, וסמוך למרץ 2023 הורה הנאשם כאיד לא' להעניק לו ייפוי כוח בשם החברה.

בספטמבר 2023 פורסם מכרז לאספקת שירותי אבטחה בחתימת הנאשם סלאם והנאשם מילחם ובאישור הנאשם גדע, שהיו מודעים לכך שאין צורך בשמירה במתחמים ובשעות שנכללו. כדי לוודא זכייה ולמנוע חשד להצעה גבוהה, ביקשו הנאשמים מהנאשם כאיד להוריד את מחיר שעת השמירה, והציעו "להשלים את ההפרש" באמצעות הגדלת היקף השעות הכוזבות. בהמשך לכך הונמך מחיר שעת השמירה ושומרי הגליל זכתה במכרז. בנוסף, אושר מנגנון של תשלומים בצ'קים והעברות לגורמים פיננסיים והמרתם למזומן, בסכומים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים לאורך השנים, ובסך הכול פעולות ברכוש אסור בהיקף של למעלה מ-80 מיליון שקלים. על פי כתב האישום, הנאשם סלאם והנאשם גדע אישרו תשלומים למרות מודעותם לכזב, ולמרות ידיעתם כי הנאשם כאיד משתייך לארגון בכרי וכי הכספים מיועדים למימון הארגון.

בשנת 2025, לאחר מינוי חשב מלווה והפסקת התשלומים לשומרי הגליל בעקבות אי-סדרים, החליט הנאשם כאיד לסחוט באיומים את המשך התשלום לשומרי הגליל מהנאשם סלאם, ובאמצעות הנאשם מורה הופעל עליו לחץ לאפשר את התשלום. לאחר שנחתם צ'ק בסך 490,000 שקלים, דרש הארגון תשלום של 10–12 מיליון שקלים כדמי סחיטה, ואיים לפגוע בבנו של הנאשם סלאם אם לא יועבר הסכום. בהמשך סוכם על העברת מיליון שקלים. הנאשם סלאם אסף כ-500,000 שקלים במזומן, ובחניון עיריית נצרת הועברו הצ'ק והכסף במזומן, באמצעות שליח מטעמו, לידי הנאשם מורה. בהוראת הנאשם כאיד הועבר המזומן לאדם מהארגון, והצ'ק נמסר לנאשם כאיד.

לפי כתב האישום, הנאשם סלאם נתן שוחד לנאשם מרוואת בעד תמיכתו בשנים 2018–2024: כ-6,000 שקלים בחודש, בסך כולל של כ-400,000 שקלים, חלקו במזומן וחלקו בצ'קים שנרשמו כשכר לבתו. בנוסף, לפי כתב האישום, הנאשם גדע קיבל במזומן במספר הזדמנויות סכום כולל של 60,000 שקלים.

סעיפי העבירות הם: גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בידי עובד ציבור בצוותא בנסיבות ארגון פשיעה, מרמה והפרת אמונים, עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה, איסור הלבנת הון, מתן שוחד וקבלת שוחד.

עשרות מיליוני שקלים: מנגנון הסחיטה של ארגון בכרי

כתב האישום מתאר כי החל משנת 2022 השתלט הארגון על חברת שומרי הגליל והשתמש בה לצורך גניבת כספי ציבור מעיריית נצרת, וכן הלבנת הכספים באמצעות נותני שירותים פיננסיים. בנוסף, הארגון השתלט החל משנת 2022 על חברות נוספות ושימש בהן ככסות להצגת הכנסות לגיטימיות לו ולבני משפחותיו, בין היתר בדרך של משיכת משכורות או הנפקת תלושי שכר. כתב האישום מתאר גם החזקת רכוש ונכסים שונים ומימון בניית בניין בהר הקפיצה בנצרת עבור משפחת בכרי, לצד הסוואת נכסים באמצעות רישום על שם בעלים פיקטיביים.

הארגון בכרי ניהל שיטות פעולה שנועדו להקשות על התחקות אחר פעילותו, ובהן החלפה תכופה של מכשירי טלפון וכרטיסי סים, שימוש באפליקציות ובהודעות הנמחקות אוטומטית ובמילות קוד, וכן שימוש בכלי רכב משוריינים בשל חשש מפגיעה בידי גורמים עבריינים מתחרים. חלק משמעותי מפעילות הארגון התרכז בשני מוקדים ששימשו "מפקדות" – "בנייני סליבי" בנצרת ובית בבסמת טבעון – שהיו נעולים מאחורי דלתות כספת. עוד מתואר כי הארגון הפעיל רשת מצלמות אבטחה שכיסתה חלקים מרכזיים בנצרת ובבסמת טבעון ושידרה לחדרי שליטה במפקדות. בנוסף מתואר כי בכירי הארגון שהו תקופות ממושכות בחו"ל וניהלו גם משם את פעילות הארגון.

הארגון בכרי הפעיל מנגנון סחיטה שיטתי באמצעות "קווי הלוואות" בריבית חודשית חריגה (לרבות שיטת 18%), תוך דרישה לתשלומי ריבית חודשיים בסכומים גבוהים והצבת התחייבויות בצ'קים דחויים בהיקפים של מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים. לפי המתואר, הנאשם כאיד ניהל, הכווין ופיקח על השיטה בידיעת הנאשם סמיר, תוך שימוש במוניטין המאיים של הארגון כדי לכפות קבלת הלוואות, להמשיך גבייה גם כאשר לא ניתן היה לעמוד בתשלומים, ולכפות מסירת סדרות צ'קים.

על פי כתב האישום, גביית הכספים בוצעה בין היתר באמצעות "קופת הצ'קים" – ריכוז צ'קים רבים שהגיעו לידי הארגון, ניהול ותפעול הקופה, ופדיון צ'קים אצל נותני שירותים פיננסיים ובחלפניות. הניהול השוטף בוצע בידי הנאשם כאיד והנאשם ריאן, תוך מעורבות הנאשם אבו אחמד בתקופות מסוימות, ותחת פיקוח כללי של הנאשם סמיר; וכן הייתה מעורבות של מועתז באמצעות נותן השירותים הפיננסיים 'אקסטרה' בפדיון צ'קים ובהתאמת פדיונות, באופן שאפשר תנועה של סכומים מצטברים בהיקפים של מיליונים.

על פי כתב האישום, במסגרת מסכת הסחיטות הופעלו לחצים ואיומים חוזרים כדי לאכוף תשלומים, לרבות דרישות לסכומי עתק חד-פעמיים ולפריסות חודשיות בסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים, לצד דרישה להחלפת צ'קים, הגדלת חובות והצבת "יעדי תשלום" חדשים כאשר צ'קים חזרו או חשבונות הוגבלו. הנאשם אבש והנאשם ריאן לקחו חלק באכיפת הגבייה ובדחיפת התשלומים קדימה, והנאשם עבד אלקאדר שימש גם כגורם מסייע במנגנון גבייה והלוואות.

לשם הסוואת מקור הכספים ושימור מנגנון הסחיטה שולבו פעולות כלכליות נלוות: הפצת חשבוניות כוזבות, שימוש בחברות ובכרטסות אצל נותני שירותים פיננסיים, ניכיון צ'קים וקבלת תמורה במזומן או באמצעי תשלום המנתקים זיקה, וכן פעולות ברכוש אסור בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים. לפי המתואר, הנאשם כאיד והנאשם ריאן הובילו גם מנגנון של חשבוניות כוזבות לצורך קיזוז מע"מ והזרמת תקבולים לשליטת הארגון, ובמקביל מיוחסות עבירות אלימות ואיומים חמורים, לרבות שימוש בנשק וירי במסגרת פעילות ארגון פשיעה.

שיטות פעולה – דוגמאות מספריות

• דוגמה לקו הלוואות: נלקחו סכומים מצטברים של כ-2.3 מיליון שקלים; נמסרו צ'קים דחויים בסך כולל של 7,540,000 שקלים.
• דרישת "חוב/ריבית" בהיקפים גדולים: דרישה לקרן של 6 מיליון שקלים לצד ריבית חודשית של 480,000 שקלים.
• החלפת צ'קים בהיקפים גבוהים: הועברה סדרה של 33 צ'קים בסך כולל של 8.2 מיליון שקלים; בנוסף נקבעו 12 צ'קים של 250,000 שקלים כל אחד (סה"כ 3 מיליון שקלים).
• דרישה לתשלום חודשי קבוע: 800,000 שקלים לחודש למשך שנה (סה"כ 9.6 מיליון שקלים).
• דמי סחיטה בצ'קים: 12 צ'קים חודשיים של 25,000 שקלים (סה"כ 300,000 שקלים); ובהמשך דרישה כוללת של 948,000 שקלים בפריסה לתשלומים.
• דמי חסות: לפחות 8 צ'קים דחויים של 414,375 שקלים כל אחד (סה"כ כ-3,315,000 שקלים).
• סדרות צ'קים נוספות: 12 צ'קים של 125,000 שקלים (1.5 מיליון שקלים) ובהמשך 24 צ'קים של 85,000 שקלים (2.04 מיליון שקלים), תוך אי-החזרת הסדרה הראשונה.