השבוע נפל דבר. המשמעת הקואליציונית נשברה, וחברי הכנסת קיבלו חופש הצבעה. אפילו פעמיים. ביום שני, בהצבעה על אישור הצו שמגדיל את הפטור ממס לקניות מחו"ל; וברביעי, על "חוק הכותל" שמעניק לרבנות הראשית סמכות מלאה לקבוע את סדרי ומנהגי התפילה בכל חלקי הכותל, כולל ברחבה הדרומית שהוגדרה כ"עזרת ישראל" ומאפשרת תפילה שוויונית.

הסדק שנפתח השבוע במשמעת הקואליציונית מרמז על מנגנון אחר שמתחזק: ערוץ התקשורת של הבייס, ובמקרה הזה ערוץ 14, ככלי ליצירת משמעת לא פורמלית. עבור נתניהו זה עשוי להיות מדד לעמדות בתוך הקואליציה, אבל השבוע בעיקר נחשף עד כמה חברי הכנסת נעים לפי רחשי הבייס, ועד כמה קשה אפילו לנתניהו לשלוט בכך.

סמוטריץ' לא הקשיב לבעלי העסקים, וכנראה שגם לא לעצמו

ביום שני עלתה להצבעה ההצעה לאישור הצו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. טרם ההצבעה הוא הבטיח כי אם הצו יבוטל, יחתום על צו חדש. באותו יום הגיעו לכנסת קרוב ל-200 בעלי עסקים קטנים וניסו לשכנע את חברי הכנסת להצביע נגד. אחד מהם אף ניסה לדבר עם שר האוצר ולשכנע אותו לייצר מס דיפרנציאלי, שמקל גם על עסקים מהפריפריה באותו אופן. סמוטריץ' נותר בעמדתו.

האמירה של בעלי העסקים פשוטה: עידוד רכישות מחו"ל מפחית רכישות בארץ ועלול לפגוע בעסקים, בעיקר בחלשים ובקטנים שבהם. כשניתן חופש הצבעה לראשונה מאז יולי 2023, זהו אירוע שבו כל אחד חופשי להצביע לפי צו מצפונו. הלחץ הציבורי עשה את שלו, והצו בוטל ברוב של 59 מול 25 חברי כנסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: אורן בן חקון/ פלאש 90)

אלא שסמוטריץ', שלאורך הקדנציה האחרונה הוא ושבעת חברי מפלגתו קראו מעל כל במה לנהוג לפי החלטת הרוב ומחו נגד "שלטון הפקידים" ו"עריצות המיעוט", התעלם כעת מהכרעת הרוב. כבר ביום שלישי חתם על צו חדש, שמגדיל את הפטור ממס לרכישות מחו"ל ל-130 דולר. לא דרישות הציבור, לא הטיעונים הכלכליים ולא הכרעת הרוב עצרו אותו. הוא חזר על המסר שלפיו "מול כל השמאל יכול להיות כאן זול יותר", באמצעות עידוד רכישה מחו"ל ולא מהארץ.

כשהקמפיין המתוזמר החליף את יו"ר הקואליציה

ביום רביעי האחרון הגיע לשיאו קמפיין בן שבוע. גורמים אורתודוכסיים, בהדהוד בלתי פוסק של ערוץ 14, קידמו את החוק של אבי מעוז: הרבנות הראשית לישראל תהיה הסמכות היחידה לקביעת סדרי התפילה בכותל, לרבות הרחבה הדרומית שהוקמה ב-2013 ומהווה מעין המשך לרחבת הכותל. את הקמת אותה רחבה הוביל שר הדתות והשר לענייני ירושלים והתפוצות, נפתלי בנט. עוד נגיע אליו.

נשות הכותל התנגדו בשנת 2013 לרחבה החדשה, משום שלא ניתן להגיע ממנה לאבני הכותל. כעבור חמש שנים החליטה ועדת שרים לייצר גישה מהרחבה לאבני הכותל הצדדיות, אך הנושא לא הוסדר. אחרי שורה של עתירות בג"ץ הורה לממשלה לקיים את ההחלטה שקיבלה.

מימין: ח"כ אבי מעוז (נעם), יוזם "חוק הכותל". מימין: נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר (צילומים: אריה לייב אברמס, יונתן זינדל/פלאש 90)

החלופה לקיום החלטת הממשלה היא חקיקה, וזה בדיוק מה שאבי מעוז עשה. מעוז, אגב, חבר באופוזיציה ברמה ההצהרתית בלבד, ועל החלטות רבות מצביע יחד עם הקואליציה. נתניהו, שרק כמה ימים קודם לכן נאם מול ועידת איפא"ק המייצגת זרמים שונים ביהדות, לא הכריע בנושא והתיר חופש הצבעה על החוק.

וכאן נכנס לתמונה קמפיין ערוץ 14. במשך יותר מיממה, עיקר הכתבות במדור הפוליטי של האתר C14 לא עסקו בבחירות, בנתניהו, בביקור מודי בישראל או באופוזיציה וביועמ"שית. תשע מתוך 15 כתבות עסקו בחוק הכותל. לצדן הגיעו שעות ארוכות של דיונים וראיונות בערוץ, כולל בתוכנית הדגל "הפטריוטים". מי צריך משמעת קואליציונית כשיש קמפיין כל כך עוצמתי? החוק כמובן עבר, אמנם בקריאה טרומית, אבל הוא יכול ללמד משהו על גורמי ההשפעה על הקואליציה.

שני ההפסדים של נתניהו, והסכנה לקשר עם התפוצות

בפועל מדובר בשני הפסדים של נתניהו. המהלך הכלכלי הקיצוני של סמוטריץ', שותפו לאידיאולוגיה הכלכלית, נפל. לעומת זאת, המהלך שנתן במה לאחד הקולות הדתיים לאומניים הקיצוניים ביותר בכנסת אי פעם דווקא עבר, אף שהוא פוגע ביחסי ישראל עם יהדות העולם, דווקא בתקופה שבה ישראל זקוקה לעזרת התפוצות מיד צר.