דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ל' בסיון תשפ"ו 15.06.26
27.4°תל אביב
  • 26.1°ירושלים
  • 27.4°תל אביב
  • 26.5°חיפה
  • 27.6°אשדוד
  • 30.1°באר שבע
  • 36.9°אילת
  • 30.9°טבריה
  • 25.5°צפת
  • 28.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

תושבי הכפר ערב אל עראמשה חזרו למציאות של אזעקות: "הקהילה שלנו מגלה חוסן ואחריות"

אדיב מזאל, מנהל הקהילה בכפר הסמוך לגבול לבנון, מספר ל'דבר' על תחושת חוסר הוודאות, החזרה לשגרת מלחמה שפוגעת בשיקום, ומזהיר מהשלכות ההחלטה שלא לפנות יישובים: "אנחנו כהנהגת יישוב דורשים ביטחון אמיתי, וארוך טווח לתושבים שלנו"

אדיב מזאל (צילום: אלבום פרטי)
אדיב מזאל (צילום: אלבום פרטי)
יניב שרון
יניב שרון
עורך וכתב החברה הערבית
צרו קשר עם המערכת:

בין הגבול עם לבנון לבית, בין שיקום שנקטע שוב ושוב לבין לילה של אזעקות ופיצוצים, תושבי הכפר הבדואי הגלילי ערב אל עראמשה חזרו בימים האחרונים בבת אחת למתח של תחילת המלחמה. "היינו בעיצומם של תהליכי שיקום, שדרוג התשתיות וחידוש מבנים ציבוריים", מספר ל'דבר' מנהל הקהילה ביישוב אדיב מזאל. "ואז המלחמה התחדשה".

"ירקנו דם עד שהצלחנו להגיע לכל הדברים האלה, יחד עם המועצה האזורית שלנו, מטה אשר", הוא מספר. לדבריו, הטיפול של נציגי מס רכוש לקח הרבה זמן בפעם הקודמת. "עד היום אנחנו מנהלים משא ומתן על הדברים ונזקי המלחמה".

"רק לפני שבוע פתחנו את המרכז הקהילתי, עשינו טקס קהילתי מאוד גדול, ופעילות לרמדאן. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים למציאות של אזעקות, פיצוצים ותחושת חוסר ודאות שמחזירה את התושבים אחורה לימים הקשים של תחילת המלחמה".

הודעת דובר צה"ל שלא יפנו יישובים מלחיצה את תושבי הכפר השוכן על הגבול עם לבנון. "זה יותר מלחיץ, משום שכל המדינה בטווח הטילים. אנחנו כפר צמוד גדר. יש כאן אנשים שבחרדה עוד מהמלחמה הראשונה, פתאום אין פינוי, אין כלום. הם חייבים להישאר בבית ולשמוע כל היום את הדי הפיצוצים ואת יריות הטנקים".

היישוב הבדואי ערב אל עראמשה בגליל המערבי (צילום ארכיון: נתי שוחט/פלאש90)
היישוב הבדואי ערב אל עראמשה בגליל המערבי (צילום ארכיון: נתי שוחט/פלאש90)

כניסת צה"ל לדרום לבנון מרגיעה את מזאל, "אבל קרבת צה"ל הופכת אותנו גם למטרה". הוא מספר כי מצב המיגון בכפר לא השתנה: מוסדות הציבור ממוגנים, אך בתי התושבים, במיוחד בגרעין הכפר, מרביתם ללא ממ"ד. "יש כמה אנשים שזכאים לבניית ממ"ד בעזרת המדינה. הם היו אמורים להתחיל לבנות תוך שבוע או שבועיים, אבל נראה לי שזה יתעכב, בגלל המלחמה".

מזאל מספר כי כיתת הכוננות של הכפר נמצאת במוכנות מלאה. "החבר'ה פרוסים כולם בעמדות ביישוב. הקהילה מגלה חוסן ואחריות, אבל אין ספק שהמצב משפיע רגשית. אנשים לא עובדים כבר כמה ימים, אני לא בטוח שיהיה פיצוי".

ביחס למערכת החינוך, מזאל בטוח כי הלמידה מרחוק אינה רלוונטית. "זה כדי לשמור על קשר רציף עם התלמידים. אי אפשר ללמד ילד בבית ספר יסודי מרחוק. למרות כל האתגרים האלו, אנחנו ממשיכים לפעול למען התושבים, לחזק את תחושת השייכות". הוא מוסיף כי המועצה האזורית מסייעת במתן טיפול רגשי לתושבים, ובמיוחד לוותיקים.

איך אתם רואים את ההמשך?
"אנחנו כהנהגת יישוב דורשים ביטחון אמיתי, וארוך טווח לתושבים שלנו. אנו לא רוצים פתרונות זמניים. אי אפשר לחזור למצב הזה כל שנה שנתיים. הילדים גדלים עם חרדות. עכשיו יש הזדמנות, לדעתי, וצריך לנצל אותה. צריך לגמור את הזנב האיראני הזה (חיזבאללה, י"ש), הרי בלי איראן הם לא קיימים. אנחנו מוכנים להמשך הלחימה. אם אין ברירה, אז אין ברירה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!