דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ד' בתמוז תשפ"ו 19.06.26
27.3°תל אביב
  • 27.1°ירושלים
  • 27.3°תל אביב
  • 26.7°חיפה
  • 27.6°אשדוד
  • 30.9°באר שבע
  • 38.0°אילת
  • 31.9°טבריה
  • 27.5°צפת
  • 28.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

טעות של עשרות שנים: התגלית הנדירה מאחורי "הציור המזויף" של רמברנדט

מוזיאון באמסטרדם קבע כי הציור "חזון זכריה במקדש" אומת כיצירה של רמברנדט משנת 1633, לאחר שנתיים של בדיקות טכנולוגיות | היצירה, שלא הוצגה בפומבי עשרות שנים, תעבור כעת לתצוגה | מנהל המוזיאון: "ממש כמו למצוא מחט בערמת שחת"

מנהל הרייקסמוזיאום טאקו דיביטס חושף את הציור "חזון זכריה במקדש", שאושר כעבודתו של רמברנדט לאחר שנתיים של מחקר (צילום: AP Photo/Peter Dejong)
מנהל הרייקסמוזיאום טאקו דיביטס חושף את הציור "חזון זכריה במקדש", שאושר כעבודתו של רמברנדט לאחר שנתיים של מחקר (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

ציור שנדחה בעבר ויוחס לאמן אחר הוכר רשמית כיצירה מקורית של רמברנדט, כך דיווחה ביום שני סוכנות הידיעות AP. הרייקסמוזיאום (Rijksmuseum), המוזיאון הלאומי של הולנד, הודיע ביום שני כי בחינה מדוקדקת שנמשכה שנתיים העלתה שהציור נוצר על ידי האמן בשנת 1633, כשהיה בן 27, זמן קצר לאחר שעבר לאמסטרדם.

היצירה, שזכתה לשם "חזון זכריה במקדש", לא הוצגה לציבור במשך עשרות שנים. בהצהרה שפרסם המוזיאון נמסר כי הציור נרכש על ידי אספן פרטי בשנת 1961, שנה בלבד לאחר שמומחים העריכו כי אינו שייך לרמברנדט. החל מיום רביעי, הציור יוצג לצד יצירות מופת נוספות ברייקסמוזיאום, לשם הועבר במסגרת השאלה לטווח ארוך.

היצירה "חזון זכריה במקדש". שנתיים של מחקר אישרו כי היא צוירה על ידי רמברנדט בשנת 1633 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)
היצירה "חזון זכריה במקדש". שנתיים של מחקר אישרו כי היא צוירה על ידי רמברנדט בשנת 1633 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

מנהל המוזיאון, טאקו דיביטס, ציין כי המוסד מקבל לעיתים קרובות הודעות דוא"ל מאנשים המבקשים לברר אם הציורים שברשותם צוירו על ידי אמן "תור הזהב". לגבי הבעלים הנוכחי של הציור, שנותר בעילום שם, דיביטס הסביר כי הוא פנה בתחילה למוזיאון רק כדי לברר אם מדובר ביצירה הולנדית. "הוא באמת לא ידע מה יש לו. ואז לגלות שזה רמברנדט זה משהו שמדהים לחוות", אמר דיביטס. בראיון לסוכנות הידיעות AP הוא הוסיף: "אנחנו תמיד מקווים למצוא רמברנדט חדש, אבל זה קורה לעיתים נדירות", ותיאר תגלית כזו כ"ממש כמו (למצוא) מחט בערמת שחת".

האימות הסופי הושג באמצעות סריקות טכנולוגיות מתקדמות ומחקר מעמיק. ג'ונתן ביקר, אוצר ציורים הולנדים מהמאה ה-17 במוזיאון, מסר כי התהליך כלל סריקות מאקרו של קרינת רנטגן (X-ray fluorescence) והשוואות ליצירות מבוססות של האמן. "אז העץ ששימש ללוח עליו זה מצויר, הוא בהחלט מעץ שנכרת לפני 1633, התאריך על הציור", פירט ביקר. על תהליך הצביעה הוסיף: "כל הפיגמנטים, הצבע בציור היו בשימוש על ידי רמברנדט בציורים אחרים. ושכבות הצבע ואיך שהוא צייר את זה, זה גם בדיוק אותו הדבר כמו בעבודות אחרות של רמברנדט".

על פי תיאור המוזיאון, הציור מציג סצנה מספרות הקודש, בה הכהן הגדול זכריה זוכה לביקור של המלאך גבריאל, המבשר לו כי הוא ואשתו יחבקו בן: יוחנן המטביל. לפי ההסבר, הבעת ההפתעה על פניו של זכריה מודגשת ביצירה באמצעות אור המבשר על הגעתו של גבריאל.

היצירה החדשה מצטרפת לכ-350 ציורים מוכרים של רמברנדט. ביקר סיכם את המשמעות של התגלית ומסר: "אנחנו לא מחפשים באופן פעיל ציורים חדשים של רמברנדט, אבל אני חושב שזה נותן לנו תקווה. לא רק לנו, אלא לכל מי שמתעניין ברמברנדט".

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!