דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ג בסיון תשפ"ו 08.06.26
25.2°תל אביב
  • 22.5°ירושלים
  • 25.2°תל אביב
  • 25.4°חיפה
  • 25.5°אשדוד
  • 23.9°באר שבע
  • 28.3°אילת
  • 25.6°טבריה
  • 21.0°צפת
  • 24.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה במלחמה

"הלב נקרע בין זיכרון לחיים": קהילת כפר עזה החליטה להוציא את מרחב ההנצחה מהקיבוץ

ברוב של 210 מול 90 החליטה הקהילה להעביר את מרחב ההנצחה לנרצחי טבח 7 באוקטובר מחוץ לקיבוץ, ולהרוס את המבנים שנפגעו ואת שכונת דור צעיר | ענת אלקבץ, שבתה סיוון נרצחה: "כולנו רוצים לחזור לחיים בקיבוץ ולבקש תקומה, אבל אין לי זכות לסגור את הבית של סיוון. זה אסון פרטי שלנו, אבל זו גם טרגדיה של העם היהודי"

שכונת הצעירים בכפר עזה לאחר טבח 7 באוקטובר (צילום: אושרה לרר שייב)
שכונת הצעירים בכפר עזה לאחר טבח 7 באוקטובר (צילום: אושרה לרר שייב)
דוד טברסקי
דוד טברסקי
כתב חברה וכלכלה
צרו קשר עם המערכת:

"כולם צודקים, הכול גרוע", כתב אתמול (רביעי) חבר קיבוץ כפר עזה, יונתן שמריז, בחשבון הפייסבוק שלו, לאחר שהקיבוץ הכריע ברוב של 210 מול 90 על העברתו של מרחב ההנצחה לנרצחי הקיבוץ מחוץ לגבולותיו, ועל הריסתם של כל המבנים שנפגעו ושכונת דור צעיר, שבה נרצחו 11 מתושביה ושבעה נוספים נחטפו, והעתקת חלק ממנה אל מחוץ לתחום הקיבוץ.

"ההחלטות וויכוחים שמתנהלים הם המדור השמיני של הגיהנום אחרי שעברנו את כל השבעה", הוסיף שמריז, שאחיו אלון נחטף מהשכונה ונהרג בשוגג מירי חייל צה"ל לאחר 70 יום בשבי. "הלב נקרע בין הורים שכולים שרוצים כל פיסת זיכרון ובין חברים שרוצים לגור במקום שלא מזכיר מחנה השמדה".

הקיבוץ, ש-62 מחבריו נרצחו ו-19 נחטפו, עוסק בסוגיית ההנצחה כבר יותר משנה. מספר המשתתפים בהצבעה, שהיה גבוה במיוחד ביחס לעשרות ההצבעות שהקיבוץ הוביל בשנתיים וחצי האחרונות, היא עדות נאמנה לכך. שכונת דור צעיר הפכה לסמל לאומי של הטבח, בין היתר בגלל החלטתו של הקיבוץ לאפשר ליותר מ-100 אלף מבקרים להיכנס בשנתיים האחרונות כדי לראות בעיניהם את מה שקרה, אבל כעת החברים החליטו כי שיקום הקיבוץ ייעשה באופן מנותק גאוגרפית מההנצחה.

עם קבלת ההחלטה הביעו ברשתות החברתיות את אכזבתן שורדת השבי אמילי דמארי, שנחטפה מהשכונה, איריס חיים, אימו של יותם שנחטף ונהרג בעזה, וענת אלקבץ, שבתה סיוון נרצחה בדירתה. אלקבץ, תושבת הקיבוץ, הייתה הראשונה מכל תושבי העוטף להזמין מבקרים למקום הרצח, והובילה קו תקיף נגד הריסת השכונה. "אם אנחנו לא נראה מה קרה שם, מי יראה? ההיסטוריה מלמדת שצריך להראות את זה", אמרה בדיון בוועדת ביקורת המדינה בכנסת לפני חודש. אלקבץ קראה למדינה להתערב ולהפקיע את השטח בקצה הקיבוץ, ולהעמיד במקום מרכז הנצחה לאומי.

בישיבת ממשלה שהתקיימה לפני חודש, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הנחה את שר המורשת עמיחי אליהו "להעמיד כל משאב שנדרש לכפר עזה לטובת השימור". אנשי המשרד נפגשו עם חברי הקיבוץ, שהתעקשו שההחלטה תהיה של הקיבוץ בלבד, ובסופו של דבר אליהו אמר שלא יקודם שום מהלך ללא הסכמתם. "כולנו רוצים לחזור לחיים בקיבוץ ולבקש תקומה, אבל אני מרגישה שאין לי זכות לסגור את הבית של סיוון", אמרה אלקבץ. "זה אסון פרטי שלנו, אבל זו גם טרגדיה של העם היהודי".

איריס חיים, שאינה חברת הקיבוץ ולא הייתה לה זכות הצבעה, כעסה שלא ניתנה לה האפשרות להשפיע על ההחלטה. "התקבלה החלטה שנוגדת לחלוטין את הערך הלאומי של שכונת הצעירים וצר לי על כך מאוד", כתבה חיים. "היו שם צעירים שנחטפו מהשכונה שביקשו להשאיר אותה, צעירים שמבינים את החשיבות. זה לא עזר".

ציון רגב, מנהל הקהילה, ל'דבר': "אין מנצחים ומפסידים ואין צודק ולא צודק – בשכונת דור צעיר, בית ליד בית, אתה מוצא משפחה שכולה שמבקשת לשמר ואחרת שמבקשת שלא. פדויי שבי שהתעקשו להשאיר ואחרים שחשבו אחרת. המשימה שלי הייתה שיהיה שיח הכי מכובד ופתוח שאפשר – אבל בסופו של דבר החלטות בקיבוץ מקבלים בהצבעה והרוב ביקשו שההנצחה לא תהיה בכלל בתחום הקיבוץ".

רגב מרגיש שלצד הוויכוח הפנים-קיבוצי התנהל גם קמפיין חיצוני, בין היתר הקריאה למשוך את ההחלטה מידי הקיבוץ לאלתר בטענה שמדובר באירוע לאומי. "מבחינת רוב המוחלט של חברי הקהילה, בלי קשר לעמדתם, זה קו מאוד בעייתי. יש פה קמפיין על הראש של הקהילה. אי אפשר להגיד שזו החלטה שהתקבלה בדוחק. נעבוד קשה בשביל לקרב גם את אלו שלא מסכימים, אבל בסופו של דבר ההחלטה היא שלנו, ואנחנו מצפים שיכבדו את ההחלטה".

למרות המחלוקת, בכפר עזה טוענים שנרשם קונצנזוס בקרב 95% מהחברים על כך שבאחריותו של הקיבוץ לעסוק בהנצחתו ולא להותיר את הסוגייה רק למדינה. "ההקשבה וההכלה המיוחדות של קהילת כפר עזה הסתיימה בהצבעה הוגנת שנתנה ביטוי לקול של כל חברי הקהילה", הודיע הקיבוץ. ל'דבר' הוסבר שבשום שלב לא הייתה ההתלבטות לגבי חשיבות ההנצחה אלא רק לשאלת אופייה. משפחות רבות טענו שלא יוכלו לגדל ילדים לצד מוקדי האסון הנוראיים, ושעלה רצון עז לנתק את סיורי העדות ממרחב חיי היום-יום, שצפויים לתפוס תאוצה עם תחילת החזרה לקיבוץ בקיץ הקרוב.

בקיבוץ אומרים כי בשלב הנוכחי מוקדם מדי לדבר על כיצד תראה ההעתקה. בקיבוץ יצטרכו להחליט כמה ואילו בתי הצעירים יועתקו מתוכו למרחב הנצחה, שימוקם לא רחוק מהכניסה לקיבוץ, ומקווים שמנהלת תקומה והמדינה יעמדו בהתחייבותן להשתתף בעלויות הגבוהות של המיזם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!