אירועי יום הזיכרון נפתחו אמש (ראשון) בשעה 20.00, עם צפירה בת דקה, ולאחריה החל הטקס המרכזי ברחבת הכותל המערבי, בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין. מדינת ישראל זוכרת היום את 23,544 נופליה.

"כמו גזירת גורל ארורה, אני תמיד מגיע מאוחר מדי" אמר הנשיא ריבלין. "תמיד אני מפסיד אותם. רואה את שמותיהם במסגרת שחורה. והתמונות צבעוניות, והסרטונים חיים, וה'סלפי' האחרון עם האח הקטן, וההודעה האחרונה לאימא. והלב נקרע. וסבא וסבתא, אתם יושבים שם, תמיד בצד, אתם יושבים ושותקים, ואני שותק איתכם.

"אנחנו יודעים, יש מחיר לקיום שלנו כאן, לחירות שלנו. ואנחנו ביראה ובאימה, נכונים לשלם אותו. משפחות יקרות, אנחנו חיים את הזכות, אתן שילמתן את המחיר. את מחיר חירותנו הנקנית בדם. עלינו להיות יותר מוכנים ממוכנים. תמיד עסוקים, לא במניעת המלחמה הבאה, אלא במניעת המלחמות הבאות, בכל כלי ואפיק העומדים לרשותנו".

הרמטכ"ל גדי איזנקוט נשא דברים גם הוא בטקס, ואמר: "אומה שלמה נושאת בעצב ובגאון את זכר היקירים לה, מוקירה את תרומת גיבוריה הנופלים ומרכינה ראשה. נביט קדימה בגאווה ונצעד לאור המורשת שהניחו לנו הנופלים – מורשת של רעות לוחמים והקרבה עצומה; של רוח לחימה, אומץ לב וגבורה. במלחמות ישראל, במבצעים ובפעולות חשאיות – המורשת של מדינת ישראל ושל צה"ל נכתבה בידי לוחמים אמיצים שהסתערו, שהמשיכו להילחם גם במצבים בלתי-אפשריים; שעמדו יחידים מול רבים כנגד כול הסיכויים – מורשת של דבקות במטרה ושל לחימה בלתי-מתפשרת עד השלמת המשימה. כשנרים את ראשנו נראה את חומת המגן הבצורה של עמנו – צה"ל.

נשיא המדינה והרמטכ"ל גדי איזנקוט בטקס המרכזי בכותל. (צילום: דוברות בית הנשיא)

"בני המשפחות השכולות היקרים, היום אנו מרימים ראשנו ונושאים עינינו אליכם. תעצומות הנפש שאתם מפגינים הן מושא הערכה, ומעניקות לנו כוח רב. הקשר שלכם עם צה"ל הוא מימוש ההבטחה שלנו לרעינו הנופלים – להתייצב לצדכם תמיד. אני מבקש לשאת היום, כבכול ימות השנה, תפילת החלמה לפצועינו, ולהבטיח להמשיך ללוות אותם לאורך המסע המאתגר שהם צועדים בו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בפתיחת הטקס בבית יד לבנים, ואמר: "עננה של תוּגָה אופפת היום את מדינת ישראל ואופפת תמיד את המשפחות, את ההורים, את הילדים, את האלמנות, את בנות הזוג, את האחים והאחיות. יקירנו נפלו במערכות ישראל, בעת מילוי תפקידם, במערכה שבין המערכות, ובמתקפת הטרור האכזרית.

"מאז שפגיון השכול ננעץ בלבנו, השתנו לעד סדרי חיינו, אבל היום אנו מציינים את הערבות ההדדית ושותפות הגורל, שקושרת את כל חלקי העם עם משפחת השכול. זהו מקור אמיתי ובמידה רבה ייחודי למדינת ישראל, לעוצמתו, מקור ייחודי של חוסן ועוצמה.

"מדינת ישראל היא פלא היסטורי – בתקומתה, בהישגיה העצומים; ובייחוד בולט הפלא הזה וההישגים הללו, הם בולטים גם כן על רקע עמידתנו הרצופה במבחן האש והדם. אנו ניצבים כחומה בצורה מול אויבינו. איננו מגלים ריפיון, איננוּ שומטים את הנשק מידינו, כי אנו יודעים שרק כך נהדוף חורשי רעה שמסרבים להשלים עם קיומנו ורק כך נשיג שלום עם אלה משכנינו שרוצים בשלום. ובד בבד, במהלך המערכה הארוכה הזאת, אנחנו שומרים על צלם אנוש, הנה, שמענו עכשיו את סיפורי נופלים המרגשים כל כך, מרגשים לא רק באובדן אלא באנושיות שלהם. בד בבד אנחנו מקיימים חברה דמוקרטית, חופשית, תוססת ומוסרית. אבל יש לכך מחיר כבד – מחיר אישי לכם, בני המשפחות, מחיר לאומי לכולנו. חווינו זאת על בשרנו, ואתם יודעים –  משפחה משפחה וכאבה."