כלי תקשורת בקווקז מביעים חשש כי איראן עלולה להרחיב את מתקפותיה באזור, במטרה לפגוע בצינור הנפט שמספק 46 אחוזים מכלל צריכת הנפט הישראלית. החשש, שהועלה בין היתר בעיתון הגיאורגי Georgia Today וב-Middle East Eye, גובר ביתר שאת לאחר שאיראן הפציצה אתמול (חמישי) לראשונה באזרבייג'אן.
על פי התקשורת האזרית, שני רחפנים איראניים תקפו אתמול את נמל התעופה הבינלאומי בנחצ'יבאן, וגרמו לפציעתם של שני בני אדם ולנזק משמעותי לתשתיות. על אף שבאיראן הכחישו את אחריותם למתקפה והאשימו בה את ישראל, באזרבייג'אן לא התרשמו מכך והכריזו על סגירת המרחב האווירי.
לא ניתן לדעת בשלב זה האם איראן מתכוונת להחריף את מתקפותיה על אזרבייג'אן, כפי שהרחיבה את מתקפותיה על שכנותיה באזור המפרץ. אולם, אם אכן תחליט איראן להסתכן במתקפה נוספת על המדינה, הרי שאזרבייג'אן – שנחשבת עוינת לרפובליקה האסלאמית ומקורבת לישראל – מכילה יעד שבתקשורת הקווקזית חוששים מאוד שימשוך את טהרן במטרה לפגוע באינטרסים ישראליים: צינור ה-BTC, שדרכו עובר מרבית הנפט הישראלי.
העובדה שהפגיעה בנמל התעופה בנחצ'יבאן אירעה קרוב מאוד לאחד מקווי המשנה של הצינור, מחזקת את החששות של גורמים בקווקז ממהלך דומה של פגיעה בצינור הראשי. העובדה שאיראן החריפה את מתקפותיה נגד תשתיות נפט במפרץ, במדינות שנחשבות פחות עוינות לה מאזרבייג'אן, רק מוסיפה לחששות באזור.
צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'יהאן (BTC) מתחיל בבירת אזרבייג'אן, באקו, השוכנת ליד מאגרי הגז והנפט הגדולים בים הכספי. משם הוא זורם מערבה וצפונה לגיאורגיה, שם הוא עובר בבירה טביליסי, וממשיך לטורקיה עד לעיר הנמל ג'יהאן שבדרום-מזרח המדינה, לחופי הים התיכון. שם הנפט מועמס על מכליות, שרבות מהן מפליגות לחיפה.
עם ניצחונה של אזרבייג'אן במלחמתה השלישית עם ארמניה ב-2023, וחתימת הסכם השלום בין המדינות בניצוחו של טראמפ בשנה שעברה, התאפשרה לאזרבייג'אן ולטורקיה גם הקמתו של צינור מקביל, המשמש להובלת גז. הצינור המקביל, שבנייתו הושלמה לאחרונה, עובר מדרום לגיאורגיה, דרך דרום ארמניה והמובלעת האזרית נחצ'יבאן – שם הוא עובר ממש ליד נמל התעופה שאותו הפציצה איראן.
בין צרכניותיו המרכזיות של צינור ה-BTC, במיוחד מאז פרוץ המלחמה, נמצאת מדינת ישראל. על פי מסד הנתונים של חברת "קפלר" (Kpler), בשנת 2025 הגיע חלקו של הנפט האזרי לכ-46% מכלל צריכת הנפט הישראלית – כ-94 אלף חביות ביום. מדובר בשיאו של זינוק שהחל עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ומהווה חלק חשוב מהיחסים החמים בין שתי המדינות. בין צרכניו הנוספים של הנפט נמצאת, אגב, גם סוריה של א-שרע.
על אף שחלק ניכר מהצינור עובר בשטחה של טורקיה, ולמרות הרטוריקה העוינת כלפי ישראל, ארדואן מעולם לא איים כי יפגע בזרימת הנפט לישראל. זאת, ככל הנראה, הן בשל הרווחים שהוא מפיק מהשימוש בצינור, והן בשל חשיבות העניין עבור שותפיו באזרבייג'אן.
ישראל מצדה, מלבד התשלום על הנפט, מספקת לאזרבייג'אן נשק מתקדם; על פי מקורות זרים, נשק זה היה אחד הגורמים המכריעים לניצחון על ארמניה בשני העימותים האחרונים בין המדינות. זאת, לצד שיתוף פעולה הדוק אל מול השכנה הדרומית של אזרבייג'אן – איראן, שמעט יותר מ-10% מאוכלוסייתה הם אזרים.
אם אכן תפגע איראן בצינור הנפט, המהווה נדבך חשוב בכלכלתה של אזרבייג'אן, המשמעות צפויה להיות הידרדרות משמעותית נוספת ביחסים בין השכנות, וכן פגיעה ביחסיה של איראן עם טורקיה, שעבורה הצינור והקשרים עם אזרבייג'אן מהווים אינטרסים לאומיים קרובים. עם זאת, איראן כבר פגעה אנושות בתשתיות הנפט של שכנותיה בבחריין ובסעודיה, וביממה האחרונה נורו טילים איראניים גם לעבר שטחה של טורקיה – מה שמעלה את האפשרות שאיראן מוכנה להסתכן אפילו בפגיעה ישירה ביחסים עם ארדואן, על מנת לפגוע בארה"ב ובבעלות בריתה, בהן ישראל.
