מי שפוקד את בתי העלמין הצבאיים ביום הזיכרון לא יכול לפספס אותם: נערים ונערים מתנועת "הנוער העובד והלומד", לבושי חולצה כחולה ושרוך אדום, עומדים בפתח עם ערימת זרי פרחים ומעניקים זר לכל משפחה שבאה לפקוד את קבר בנם או בתם. לא פחות מ-5,000 חניכי וחניכות התנועה ישתתפו השנה במבצע "זר לנופל", כשהם פרושים על 107 בתי עלמין ברחבי הארץ, ויחלקו מעל מיליון פרחים. לצד מענה על הצורך של המשפחות השכולות, המבצע הזה הוא גם חוויה עבור בני הנוער, פעילות של הבעת הזדהות ושותפות עם מי שאיבדו את היקר מכל.
מעטים יודעים שעל המבצע הזה מנצח שמעון אהרון, בן 75, מגדל ורדים ממושב כפר רות הסמוך למודיעין. כבר 36 שנה שהוא מרכז את המבצע, בשנים האחרונות בכובע רשמי מטעם משרד הביטחון, והכל בהתנדבות. חודשים לפני הוא מסתובב בין מגדלי פרחים ברחבי הארץ ובודק שהפרחים יהיו מוכנים למבצע. בימים שלפני מגיעים הפרחים לקירור במסוף מרכזי, שם הם נשזרים לזרי פרחים. בימים שלפני המבצע מתחילה העמסת הזרים על משאיות שנעות לבתי העלמין – ממטולה ועד אילת.
בארגון מבצע כזה יש דאגות ואתגרים רבים, שהנסיון של שמעון מאפשר לו להתמודד איתן בקור רוח. פרחים שלא נשתלים בזמן ולא יהיו יפים מספיק עד יום המבצע, או מחלות שפוקדות אזורים מסוימים. "כל הזמן חושבים על מסקנות לשנה הבאה", הוא מספר, "כמה שאנחנו כל כך הרבה שנים מתעסקים עם זה כל שנה אתה נתקל באיזה משהו שלא חשבת עליו, נוצרת איזו סיטואציה שצריך לפתור, או מחשבות על סוג פרח חדש שצריך להכניס."
הימים שלפני המבצע הם הלחוצים והעמוסים ביותר. יומיים לפני המבצע מתחילה העמסת הפרחים למשאיות, שנמשכת בכל ליל יום הזיכרון עד שעות הבוקר המוקדמות. "כשמסיימים להעמיס אני הולך הביתה, מתרחץ ואחר כך הולך לבתי העלמין, לראות את החלוקה של הנוער העובד. בדרך כלל אני מתחיל בחיפה או בזכרון יעקב, ששם קבור חבר שלי שנפל. משם אני מתחיל להדרים עד הצפירה, עד איפה שאני מגיע. לפעמים הר הרצל, לפעמים נחלת יצחק. בצפירה אני נכנס לבית העלמין, ואחרי זה חוזר הביתה ומתחילים את המסלול מחדש."
יוזמה מקומית שעשתה היסטוריה
שמעון נולד בשנת 1946 בחבל קוצ'ין שבדרום הודו. הוא גדל בבומביי ועלה לישראל בגיל 10 עם משפחתו. הוא התגייס לצה"ל ב-1964 ומאז השתתף כמילואימניק בשלוש מלחמות ישראל – ששת הימים, יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. רבים מחבריו נהרגו. לאחר שהשתחרר מהצבא התחתן שמעון עם בת זוגתו, בת ציון, גם היא מעדת עולי קוצ'ין, והשניים הצטרפו לגרעין שהקים את מושב כפר רות. במשך שנתיים שימש שמעון כמזכיר וגזבר היישוב.
הכל התחיל בשנת 1981, כאשר שמעון החליט לבקש מכל המשקים ביישוב לתרום 100-150 זרי פרחים, ולחלק אותם בכניסה לטקס הזיכרון הממלכתי בהר הרצל. הרעיון הראשוני הגיע לאחר ששמעון פקד במשך מספר שנים את קברו של חבר שנהרג במלחמת יום כיפור, והבחין שרבים מקרב ציבור המשפחות השכולות מגיעים ללא פרחים לחלק ליקיריהם. מתוקף חברותו כנציג המושב בוועדת מגדלי הורדים הארצית, והיותו מודע לפער בין רכישת הפרחים בכניסה לבתי העלמין לבין עלות גידולן ומכירתם כמגדל, נולד המיזם הראשוני .
הפרחים חולקו תוך דקות. מתוך ההיענות הרבה ורחשי התודה שקיבל, פנה שמעון לאחר אותו יום זיכרון ויצר קשר עם עיריית ירושלים לתיאום פעולה משותפת והיערכות לקראת יום הזכרון בשנה הבאה בבית העלמין שבהר הרצל. עיריית ירושלים חיברה את שמעון קינן, מזכיר הסתדרות 'הנוער העובד והלומד', שרתם את התנועה לחלוקת הפרחים. שמעון אהרון לקח על עצמו להוביל פעולה רחבה ולרתום מגדלים נוספים בהתנדבות, מתוך רצון "לכסות" את כלל ציבור בני המשפחות השכולות בהר הרצל, כך שלא יצטרכו לדאוג לפרחים ליקיריהם.
שמעון פנה לוועדת מגדלים ארציות ומקומיות של פרחים שונים, הפעיל קשרים והיכרויות אישיות, כך שהתקבלו באותה שנה סדר גודל של מעל 150 אלף פרחים, מהם נוצרו בעזרת חניכי הנוער העובד והלומד בירושלים כ-20 אלף זרי פרחים לחלוקה. הפרחים רוכזו בבתי הקירור המקומיים של המושב, ומתחילתו של ערב יום הזיכרון עד שעות הבוקר המוקדמות השתתפו מאות בני נוער, חניכי תנועת הנוער העובד והלומד מירושלים ומכל קיבוצי ומושבי האזור, לפעולת אריזת הזרים וחלוקתם לבני המשפחות בבוקר יום הזיכרון.
כעבר שנתיים, לאחר התהודה הרבה ורתימת מגדלים רבים ליוזמה, הורחבה חלוקת הפרחים לבתי עלמין מרכזיים נוספים. שנה לאחר מכן, בעקבות המשוב החיובי שהתקבל מבני המשפחות השכולות והמגדלים עצמם, רוכזה כמות בסדר גודל של מעל מיליון פרחים, והסתדרות הנוער העובד והלומד קיבלה החלטה להרחיב את הפעולה של שינוע הפרחים ואריזתם לכלל בתי העלמין הפרושים ברחבי הארץ ביום הזיכרון תחת השם 'מבצע זר לנופל – צרור פרחים לבני המשפחות השכולות'.
חווייה שנשארת לשנים
מאז ועד היום מתקיימת חלוקת הפרחים בכל חלקי הארץ, וכוללת את כל מגזרי החברה הישראלית המשרתים בצה"ל – יהודים, דרוזים ובדואים. שמעון מוביל את קיומה של פעולה יחודית זו לכל אורך השנים, עד היום, בהתנדבות מלאה. אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון חבר לפרוייקט, ובשנים האחרונות מוגדר תפקידו של שמעון כמלווה המבצע מטעם היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון. בשנת 2011, במלאת שלושים שנה לקיום המבצע, קיבל שמעון תעודת הוקרה מיוחדת על פועלו משר הביטחון דאז, אהוד ברק.
שמעון אומר שהקשר המיוחד בינו לבין הרכזים והחניכים בנוער העובד והלומד הוא סוד ההצלחה של המבצע. "יותר משהנוער העובד מעניקה, היא דוחפת ודואגת מכל הכיוונים למבצע הזה. זה גם עניין של חניכים שמתבגרים, ושנים אחר כך אני פוגש אותם והם אומרים 'אתה לא יודע מה זה השאיר לי, התרומה הזו למדינה…'. חלקם חבר'ה משכונות קשות שקיבלו מודעות ואחריות, אישית וקולקטיבית. וזו ברכה מאוד גדולה."
