עו"ד נטשה האוסדורף (36), מומחית למשפט הבין לאומי, מודאגת מהשימוש בחוק הבינלאומי על מנת לבקר את המתקפה של ישראל וארצות הברית על איראן. "הרבה מאוד שדרים חוזרים על הטענה השקרית לפיה התקיפות לא חוקיות, ולא מסכימים לדיון שמאתגר את זה, ויש להם כוח רב בעיצוב דעת הקהל. התוצאה היא פגיעה בהבנה ובאמינות של החוק הבינלאומי, ובפועל החלשתו" היא מזהירה.
האוסדורף עובדת במשרד עורכי דין גדול בלונדון, אך מוכרת לציבור הישראל בתור מי שהשיאה משואה ביום העצמאות ה-77, כראש הלשכה המשפטית של ארגון "עורכי דין בריטים למען ישראל" (UKLFI). בראיון ל'דבר' היא מסבירה מה יכולים להיות הבסיסים המשפטיים למערכה באיראן, אילו דברים צריכים להתעדכן בשיח המשפטי ולמה הניסיון להחדיר "ווקיזם" לדין הבינלאומי מסכן את יכולתן של דמוקרטיות להגן על עצמן.
הבסיס החוקי: "אנשים מדברים מבורות"
כדי להבין את ההמסגרת לוויכוח המשפטי, צריך לחזור ללילה קפוא בנהר הניאגרה בחורף של 1837. באותו לילה בריטניה תפסה את ספינת "קרוליין", שהעבירה אספקה למורדים הקנדיים שהתבצרו באי נייבי ותקפו ספינות בריטיות שעברו באזור. הבריטים הציתו את הספינה וגרמו למותם של שני אזרחים אמריקאים. הדיון בעקבות האירוע הוביל לכתיבת "מבחן קרוליין", שמהווה את הבסיס לארבעה עקרונות חשובים ביציאה למתקפה בחוק הבינלאומי: חיוניות התקיפה; מידתיות; נקיטת אמצעי זהירות; ואבחנה בין אזרחים לכוחות חמושים.
לצד מבחן קרוליין, האוסדורף מציינת בסיס חוקי נוסף למתקפה: סעיף 51 באמנת האו"ם, שמדבר על כך שלמדינה יש את הזכות להגן על עצמה אם היא מותקפת, וכך גם לבנות בריתה יש את הזכות לסייע לה. "אני חושבת שהסיבה שאנחנו שומעים הרבה על הפגיעה לכאורה בחוק הבינלאומי, או מהצד השני טענות שהחוק לא רלוונטי, היא שאנשים קונים את השקרים שמייחסים אליו" היא אומרת.
![עו"ד נטשה האוסדורף: "כשאנשים טוענים על התקיפות שאינן חוקיות, הם הופכים את החוק הבינלואמי ללא רלוונטי ופוגעים בו" (צילום: ויקימדיה)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2025/04/21-04natasha-768x512.jpeg "עו"ד נטשה האוסדורף: "כשאנשים טוענים על התקיפות שאינן חוקיות, הם הופכים את החוק הבינלואמי ללא רלוונטי ופוגעים בו" (צילום: ויקימדיה)")
מה הבסיס החוקי עליו מתבססת המערכה נגד איראן?
"מערכת המשפט הבינלאומית נוצרה ועוצבה על ידי מדינות ונועדה גם לתמוך באינטרסים מדינתיים וגם להבטיח שלום בינלאומי, יציבות וביטחון. זו גם המטרה של התקיפות הישראליות, המגיעות בתוך עימות מתמשך בין ישראל לאיראן שנמשך כבר עשורים. כל הוויכוחים על שימוש בכוח והאם ההתקפות הן התקפות מנע והאם היה איום מידי, הם משניים לעומת הבסיס החוקי של התקיפות, שמגיעות בהקשר של עימות מתמשך ושבהן ישראל תוקפת מטרות צבאיות ונצמדת לארבעת עקרונות החוק הבינלאומי בנוגע לעימות מזוין, זו מסגרת העבודה הרלוונטית".
ומה לגבי המעורבות האמריקאית?
"זו מעורבות שנוגעת לסיוע לבעלת ברית במהלך של הגנה עצמית, וזו זכות שמוכרת בסעיף 51 של אמנת האו"ם, כך שזה נשען על העימות המתמשך בין ישראל לאיראן. בנוסף יש את ההתייחסות של טראמפ לעימות המתמשך בין ארה"ב לאיראן מאז 1979, פרשת בני הערובה וההרג של מאות אנשי צבא אמריקאים מאז על ידי המשטר האיראני. גם זה בסיס חוקי של ארה"ב לכניסה למערכה.
ויש פה 3 שכבות: קודם כל ארה"ב תומכת בישראל בעימות המתמשך שלה; שנית, אפשר לומר שארה"ב בעצמה מעורבת בעימות מתמשך מול איראן; ושלישית יש את ההתייחסויות שהנשיא טראפ נתן בנוגע לאיום מיידי שנדרש להסרה מיידית.
יש טענה לפיה אין מדובר בהסרת איום מידי.
"יש ויכוח על האם אתה צריך לחכות עד שהאצבע האיראנית תהיה על הכפתור האדום של הפצצה הגרעינית או שאתה צריך למנוע את היכולת לאור ההצהרות שלהם והמודיעין שיש לך לגביהם, וכאן זה נוגע בשאלה האם החוק הבינלאומי מלפני 100 שנה תקף לימינו, והתשובה היא חד וחלק: לא.
"החוק הבינלאומי הוא דבר מתפתח. למשל במלחמה של ארה"ב בטרור עלתה השאלה בנוגע למידת המיידיות של האיום, ובקהילת המשפט הבינלאומי היה ויכוח עצום בנוגע למה המשמעות של איום מיידי בעולם הלחימה המודרני. כשיש לך מתקפות סייבר, היכרות נרחבת עם נשק גרעיני, טילים מאוד מתוחכמים לטווח ארוך, אז המיידיות שאנחנו מכירים מ-1860 ב'מבחן קרוליין' היא מושג שהתפתח מאז במשפט הבינלאומי כדי להגיב לאתגרים מודרניים."
איך זה מתבטא במלחמה הנוכחית?
"אתה יכול לקחת את מה שסטיב וויטקוף דיבר עליו, שאיראן נמצאת ב-60% העשרת אורניום ותוך זמן קצר יכולים להיות לה 11 ראשי נפץ גרעיניים, וזו הייתה נקודת הפתיחה לשיחות המו"מ, כך שאם היכולת הגרעינית מתפתחת בצורה מספקת מתחת לאדמה כך שזה יהיה בלתי אפשרי לתקוף אותה, החיבור של כל המרכיבים הללו יוצרים איום מידי.
"אבל אין צורך בכלל ללכת לשם, כי ישראל ואיראן כבר נמצאות בעימות צבאי מתמשך, אבל במקום שבו מעלים את השאלה הזו על לגיטימות התקיפות זה לחלוטין לא הולם ולא רלוונטי. כשאנשים מדברים בשם החוק הבינלאומי ואומרים שהתקיפות האלה לא חוקיות, זה לא מייצג נכונה את החוק ופוגע באמינות של הציבור בו, וזו אולי הסיבה שכל כך הרבה אנשים אומרים 'טוב, אם זה החוק הבינלאומי, הוא אפילו לא שווה את הנייר שהוא נכתב עליו', ואני חושבת שהנזק שזה עושה לחוק ולסדר הבינלאומי הוא עצום".
החלפת המשטר: "לא ההצדקה למבצע"
במהלך הראיון שנערך בזום בין לונדון לקיבוץ בצפון הארץ, בשמיים שמעל ישראל טסו יותר מ-100 מטוסי קרב לכיוון איראן, ותקפו את המתחם של כוחות ביטחון הפנים של משמרות המהפכה: משמרות המהפכה, כוח קודס, מנהלת המודיעין, יחידת הסייבר של איראן וכוח הבסיג שאחראי בין היתר על דיכוי מחאות.
הרבה מהביקורת נוגעות לאמירות הפומביות של נתניהו וטראמפ על הרצון להחליף את משטר האייתוללות באיראן, ולמתקפה על מנגנוני ביטחון פנים ומנהיגים פוליטיים. איך ניגשים לזה?
"אז קודם כל ההצדקות לכניסה של ארה"ב וישראל למתקפות האלה היו בבירור בתחום של הסרת האיומים, פעולה מתוך הגנה עצמית ותקיפה של מטרות צבאיות וכאלה שמכוונות פעולות צבאיות בהקשר של הסכסוך המזוין המתמשך הזה. ההזדמנות שזה יוצר באופן פוטנציאלי עבור העם באיראן להיפטר מהמשטר הדכאני שהם חיים תחתיו היא חלק חשוב מההקשר, אבל זו לא הייתה ההצדקה ליציאה למתקפות המנע האלה.
"יש תחום נפרד בחוק הבינלאומי שיכול היה להיות רלוונטי לעניין הזה ומדבר על "האחריות להגן" (R2P – Responsibility to Protect), אבל העמדה המקובלת לגבי זה היא שזה דורש אישור ממועצת הביטחון של האו"ם, כי מדובר בהפרת ריבונות של מדינה במטרה להגן על האזרחים של אותה מדינה. זה יצריך הסכמה של סין ושל רוסיה שלא להטיל וטו על החלטה כזו, אז ההצדקה הזו בחוק הבינלאומית לא אפשרית כרגע בגלל ההקשר הפוליטי. אבל אנחנו צריכים לעשות הבחנה ברורה בין ההצדקות לתקיפות, לבין ההשפעות הנפרדות שלהן, שאנשים הגיוניים שמאמינים בחופש ובזכויות אדם יכולים לחגוג בצדק אם המשטר הזה יופל ותהיה הקמה מחדש של משטר ייצוגי באופן מוצלח.
"זה נכון שההבנה שלנו את אופן הפעולה של משמרות המהפכה ושל השלוחים האחרים של איראן היא קצת שונה מזו של הרבה אנשים בקהילה הבינלאומית, אבל זה גם נכון שאיראן בעצמה לא מבצעת אבחנה בין לוחמים לאזרחים, גם שלה וגם של האויב שלה. אז זה קשה מאוד לומר שהמנהיגות הפוליטית של משמרות המהפכה היא גוף נפרד לחלוטין מההנהגה הצבאית שלהן, שהיא מטרה לגיטימית".
"אני ואתה יודעים שלישראל יש מעורבות משמעותית של עורכי דין ויועצים משפטיים בצבא, שמעורבים בתהליכי בחירת המטרות, ההצדקה של התקיפות וקביעת הפרופורציונליות הרלוונטית ללחימה, אבל באותה מידה אין לנו את המידע כדי לקבוע האם כל מטרה וכל תקיפה הייתה חוקית, אז אלה ממדים שאנחנו לא יכולים לקיים עליהם דיון מושכל".
"כלי תקשורת חוזרים כמו תוכי על התעמולה"
עד עכשיו דברנו על ההצדקה למלחמה. מה עמדת הדין הבינלאומי על האופן בו ישראל וארה"ב נלחמות?
"אנחנו רואים גם עכשיו שישראל וארה"ב תוקפות במודע מטרות צבאיות ולא אזרחיות. ישראל נקטה באמצעי זהירות נוסף והוציאה הודעות פינוי למקומות שונים גם בטהרן, שזה עיקרון הזהירות, שהוא עיקרון חשוב של הדין הבינלאומי".
בבוקר פתיחת המתקפה נפגע בית הספר לבנות בעיר מינאב שבמחוז הורמוזגאן, הצד הצפוני של מיצרי הורמוז. מקור הטיל שנוי במחלוקת, ועל פי המשטר האיראני נהרגו באירוע מעל 170 חפים מפשע, רובן תלמידות בית הספר שיצאו להפסקה שבין השיעורים.
בצה"ל הודיעו כי הם כלל לא היו מודעים לאירוע ויתחקרו בהתאם, ארה"ב הוציאה הודעה דומה לפיה מעולם לא הייתה לה כוונה לירות בבית ספר, והיא תתחקר אם טעות כזו אכן קרתה, אך כי ייתכן ומדובר בשיגור טיל איראני שנכשל. איראן הכחישה את הדברים, וגרסתה היא שהתקבעה בתקשורת הבינלאומית ובויקיפדיה האנגלית.
"אני מאמינה שישראל הודיעה שהיא לא תקפה בית ספר, אבל היה בלבול רב בנוגע למה שקרה שם ומה היו התוצאות של האירוע" אומרת האוסדורף. "בכל מקרה, בנוגע לדפוסי ההתייחסות התקשורתית, יש דמיון עצום בין האירוע לבין הטענות להפצצה של בית החולים אל-אהלי ב-17 באוקטובר 2023, שלגביו התברר מהר מאוד שישראל לא תקפה את בית החולים, אלא היה מדובר בטיל של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. אז הדפוסים האלה קיימים ואנחנו רואים את התעמולה של חמאס ושל המשטר האיראני מאומצת בחום על ידי התקשורת הבינלאומית".
"בדיוק הסיפורים הלא-מאומתים האלה, כאשר גם אם המקרה הנוכחי יתברר כשקרי, הוא מדווח באופן שבו הוא מדווח, במקרה הטוב עם הבהרה של "לפי המשטר האיראני", אבל כמעט אף אחד לא קורא עד לסוף הכתבה, וזה מתפשט כמו אש בשדה קוצים, במיוחד ברשתות החברתיות, אז אלה לחלוטין דפוסים דומים.
"וקשה מאוד לדעת לאן זה ילך כי היעדר היושרה העיתונאית שיש בתקשורת הבינלאומית, כשיש כתבים שפשוט חוזרים כמו תוכי על התעמולה של ארגוני טרור מוכרים, כולל משמרות המהפכה, וזה קשה לדעת איך להילחם ביעילות נגד זה חוץ מאשר להוציא את העובדות מהר ככל האפשר ולהפיץ אותם בתפוצה רחבה ככל הניתן".
הווקיזם נכנס לדיון המשפטי
את רואה אפשרות שבה טיעונים משפטיים שעולים נגד ישראל יופנו נגד דמוקרטיות אחרות שרוצות להגן על עצמן?
"לחלוטין, אם אנשים מעלים טיעונים כמו "מתקפת-מנע שבה הצד החזק פוגע בצד החלש נחשבת בלתי חוקית" (טיעון שהעלה דייוויד סנגר, כתב מדיני-ביטחוני בניו יורק טיימס), זה פשוט מגוחך. אין שום התייחסות בדין הבינלאומי ליחסים שבין "חזק" ל"חלש". אם מדינה מבצעת תקיפה מונעת נגד גורם שמאיים עליה, מדברים על שיקולים של דחיפות, אבל הרעיון של "מדינות חזקות" נשמע כמו סוג של "ווקיזם" שנכנס לתוך הדיון המשפטי, כי הרעיון שמדינה חזקה צריכה להיות מרוסנת מהיכולת להגן על עצמה בגלל שהצד שמאיים עליה חלש יותר, הוא טיעון בוּר לחלוטין, אבל הוא בעיקר מסכן את היכולת של דמוקרטיות ליברליות מערביות ושומרות-חוק להגן על עצמן מפני ארגוני טרור. הרי ברור שארגון הטרור חלשים יותר ממדינות עם צבא, אבל הם עדיין מאיימים על המדינה, ומדינה שפועלת נגדם פועלת בצורה חוקית ולגיטימית להגנה עצמית".
