בית הדין האזורי לעבודה דחה היום (ראשון) בקשה של בעלי מסעדה לבטל כתב אישום נגדם בגין העסקת עובד זר ללא היתר – וקבע כי העסקת מבקש מקלט ללא אשרת שהייה בתוקף היא אסורה. זאת גם אם יש צו זמני שמונע מהמדינה לנקוט הליכי אכיפה אישיים נגד מבקש המקלט.

המדיניות במדינה קובעת שלמבקשי מקלט אין היתר עבודה רשמי. בנוסף, על אשרת השהייה שלהם נכתב כי 'אינה מהווה רישיון עבודה'. אך בפועל אין אכיפה נגד המעסיקים של מבקשי מקלט בעלי אשרה.

פסק הדין הנוכחי מחדד כי על מעסיקיהם של מבקשי מקלט לוודא שאכן יש להם אשרת שהייה תקפה, כתנאי להעסקתם.

בקשת המקלט  נדחתה

העובד הזר, אזרח טורקיה, הועסק במסעדה מתחילת שנת 2019 ועד סוף שנת 2022. תחילה, שהה בישראל תחת רישיון של מבקש מקלט – אולם בקשת המקלט שלו נדחתה בסוף יולי 2021, ותוקף רישיון השהייה שלו פג בסוף חודש אוגוסט אותה שנה.

עם זאת, העובד הגיש ערר נגד ההחלטה לדחות את בקשת המקלט שלו, ובסוף חודש ספטמבר 2021 פסק בית הדין לעררים הוציא צו שמונע נקיטת הליכי אכיפה כלפיו עד להשלמת ההליך. בדצמבר 2022, הגיעו מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה למסעדה במסגרת פעילות פיקוח, ובעקבות מציאת העובד במסעדה, הגישו נגדה כתב אישום בגין הפרת 'חוק עובדים זרים'.

בעלי המסעדה ביקשו לבטל את כתב האישום וטענו כי פעלו בהתאם להחלטת בית הדין לעררים, שכאמור הורה שאין לנקוט הליכי אכיפה כלפי העובד עד להכרעה בערר. לטענתם, משמעות ההחלטה הייתה שמצבו של העובד נותר כפי שהיה עד אז – ולכן ניתן היה להמשיך להעסיקו בתקופה זו.

העובד לא ביקש להאריך את אשרת השהייה

השופטת אירית הרמל חידדה כי ההלכה המשפטית אכן מאפשרת לרוב למבקשי מקלט בעלי אשרת שהייה להתפרנס בישראל, אולם מהרגע שאשרת השהייה פגה – בית הדין לעררים או בית משפט לעניינים מנהליים, יכולים להורות על הארכה זמנית שלה. לשם כך, נדרש העובד לבקש באופן אקטיבי סעד זמני שכזה מבית הדין.

במקרה הנדון, ציינה השופטת, העובד לא ביקש להאריך את אשרת השהייה שלו – ולכן, אף שצו בית הדין לעררים מנע פעולות אכיפה או גירוש נגד העובד עצמו – הוא אינו מאפשר להעסיקו, ואינו מונע צעדי אכיפה נגד מעסיקו. בעקבות כך דחתה השופטת את הבקשה למחוק את כתב האישום.

 

בית הדין דחה גם את הטענה שהמדינה הייתה צריכה להסתפק בקנס מנהלי. נקבע כי אמנם בדרך כלל מטילים קנס בעבירות מסוג זה, אך החוק מאפשר למדינה גם להגיש כתב אישום פלילי אם היא סבורה שהנסיבות מצדיקות זאת – למשל כאשר מדובר בתקופה ממושכת של העסקה ללא היתר. בהתאם, ההליך נגד בעלי המסעדה יימשך, והם נדרשו להגיש את תגובתם לכתב האישום.