חברת הכנסת סופה לנדבר (ישראל ביתנו) עלתה לארץ ב-1979 מהעיר לנינגרד, היום סנט פטרבורג, שברוסיה. זוהי הקדנציה השלישית שלה כשרת הקליטה והעלייה. לקראת יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל נפגשנו עם לנדבר ושוחחנו איתה על מדיניות קליטת העלייה בימינו וגם על מצבם של העולים ויחסה של החברה הישראלית אליהם.

"בעלי היה יהודי ציוני שנולד במשפחה דתית מאזור אוקראינה. הוא מאוד רצה להגיע לפה ואני נסעתי אחריו" סיפרה לנדבר. "בלילה הראשון ישנו בקומה העליונה בנתב"ג, לא חשבתי אז שאהיה שרת הקליטה והעלייה וכאשר נבחרתי שיניתי שם דברים בשביל שהעולים לא ימתינו שם כל כך הרבה זמן כמו שאני המתנתי."

מאבקיה של לנדבר על זכויות העולים החלו כבר עם עם עלייתה, במרכז הקליטה, בסוף שנות ה-70. "כאשר עליתי ארצה, נתנו לנו חדר ברוחב 15 מטר. היינו שלוש נפשות, בעלי ז"ל ובתי שהייתה בת 7 ואני" סיפרה. "אזורים שלמים באשדוד עמדו ריקים, שכונות שלמות, וגם בכל המדינה, ואותנו החזיקו במרכז הקליטה כדי לחזק את המרכז. בחיפה התאבד עולה חדש בגלל מצוקת העלייה".

"שבתנו והתבצרנו במרכז הקליטה", ממשיכה לנדבר "ואני אמרתי שנפתח את המרכז רק כשנקבל את הדירות. אחרי זה הבנתי שאנחנו צריכים להתארגן באשדוד. ארגנתי את האנשים, הפכתי ליושבת ראש ולאחר מספר שבועות באמת קיבלנו דירות. לא רק אני, הרבה אנשים קיבלו דירות" היא מסכמת בגאווה.

"לאנשים, לפחות באשדוד, לעיתונאים ואנשי ציבור היה מוזר שעולה חדשה, פחות משנתיים בארץ, מציקה לכולם והופכת להיות מנהיגה. יכול להיות שאז לא הבנתי מה עשיתי אבל היום אני מבינה שבגלל המצוקה שלנו הצלחנו לגרום למצוקה אצל מקבלי ההחלטות."

שרת הקליטה סופה לנדבר, בעת נחיתת העולים החדשים שהתגייסו כחיילים בודדים במסגרת גרעין צבר (צילום: לע"מ).

האחריות של המדינה

מדיניות קליטת העלייה בישראל עברה שינויים רבים מאז שנות ה-70'. מרכזי הקליטה כבר כמעט אינם משמשים לקליטת עלייה למעט כאשר מדובר בעולים מאתיופיה. לנדבר ביקורתית כלפי צורת קליטה זו אך יש לזכור כי מטרתה הייתה לספק לעולים החדשים שיכון, לימוד עברית בחינם ועוד. כיום מרבית העולים מקבלים מהמדינה סל קליטה המורכב בעיקר מוואוצ'רים ומענק חד פעמי של סכום כסף.

לנדבר הפכה לפעילה בתחום זכויות העולים, דבר שהפך בהמשך גם לבסיס התמיכה הפוליטי שלה. ב-1989 נבחרה למועצת העיר אשדוד, וב-1996 נבחרה לכנסת ברשימת מפלגת העבודה, אותה עזבה בהמשך לטובת ישראל ביתנו. מאז 2009 היא משמשת כשרת הקליטה בממשלות נתניהו, למעט הפסקה קצרה בין מאי 2015 למאי 2016, בה ישראל ביתנו הייתה מחוץ לקואליציה. "במשרד קוראים לי תושבת חוזרת" סיפרה לנדבר בצחוק "בכלל לא רציתי לצאת וחזרתי ברצון."

בשנים האחרונות, התעצם גל העולים לארץ, בעיקר מארצות כמו צרפת ובלגיה, עקב עלייה באירועי אלימות אנטישמיים, ומרוסיה ואוקראינה, עקב מלחמות ומשברים כלכליים, וזאת במקביל לחידוש עליית שארית ביתא ישראל מאתיופיה.

לנדבר מתארת את פועלו של משרדה בהקבלה לגידול של ילד קטן, שכן, על מרבית העולים החדשים שמגיעים ארצה להתחיל את חייהם כמעט מאפס. "כאשר מביאים לך תינוק, איך שאתה מטפל בתינוק – כך הוא יגדל, כך הוא יתקדם בחיים. אני רואה במשרד הזה משרד כלכלי. אני לא אוהבת שמדברים על העלייה במושגים של 'מסכנים' ו'רווחה'. עולים חדשים זה לא רווחה. הם יכולים להתקדם וחייבים להתקדם במדינת ישראל. אם משרד העלייה והקליטה מקבל את העולה בצעדים ראשונים נכונים הדברים יהיו טובים".

"אני הרחבתי את המשרד והוא הפך למשרד העלייה והקליטה. לפני כן הוא היה אמון רק על הקליטה וארגונים אחרים היו אמונים על העלייה. לתפיסתי שני הדברים הללו צריכים ללכת יחד. צריך להכין את הבנאדם לפני שהוא עושה עלייה. אנחנו נותנים לעולה דברים בשלט רחוק כדי שהוא יגיע לארץ בעיניים פקוחות, אם זה לימוד השפה העברית, הכנה לשילוב במקצוע והכוונה לכניסה למקצוע כמו ירידי תעסוקה."

עולים חדשים (צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ / פלאש 90)

הנתונים האחרונים מראים שבשנת 2015 שיעור העניים בקרב עולים היה גדול ביחס לשאר האוכלוסיה, נתון שקשור גם למשבר הפנסיות של יוצאי חבר העמים. כיצד פועל משרדך כדי לצמצם את הפערים הללו?
"כמו שאמרתי, אנחנו לא משרד רווחה ואת הפונקציה של רווחה צריך לבצע משרד הרווחה. יחד עם זאת, כדאי שבנאדם יהיה חזק, כדאי שהוא ילך לעבוד במקצוע שלו ולא יקח מטאטא וינקה את מדינת ישראל – כי לא בשביל זה הוא הגיע. על כן, יש לנו פרוייקטים מיוחדים לתעסוקה ויזמות שמטרתם לתת לעולים מפתח לחיים ולחזק אותם. זה מה שמשרד הקליטה והעלייה יכול לתת – לתת לעולה שפה כי בלי שפה הוא לא יסתדר בחיים. העליות האחרונות משכילות מאוד ורוצות לעבוד, אבל לעיתים קרובות ללא דירה, חלק גדול ממה שמרוויחים צריכים לשלם על שכירות."

בנושא הדיור, הדגישה לנדבר כי בארבע השנים האחרונות היא העלתה פעמיים את נושא שכר הדירה בכנסת, בעיקר סביב נושא האמהות החד הוריות והקשישים וכמו כן, העלתה את נושא מתן שוברי מזון על סך 200 ש"ח לחודש ליוצאים לפנסיה מעל גיל 60.

בעניין הנתונים שהצגנו בפניה בדבר עוני בקרב עולים, אמרה לנדבר כי הנתונים אינם מדוייקים "בעיקר מכיוון שלמעלה מ-70 אחוזים מהעולים רכשו דירות. כלומר, יש להם משכנתא", אולם גם לנדבר מודה שחלק גדול מהקשישים העולים נמצאים במצב קשה: "היום יש 156 אלף קשישים שנמצאים שהמדינה מסייעת להם בשכר דירה דרך משרד השיכון. כמעט 66 אלף קשישים ממתינים לדיור ציבורי, חצי מהם עולים. אני אומרת לראש הממשלה – אם תחשב את העלות של הדיור מתוך קצבת הזקנה, מה שנשאר להם זה 28 ש"ח ליום. אפשר לחיות עם כסף כזה? בקבוק מים עולה היום 8 ש"ח".

לנדבר סיפרה שהיא מקווה לעשות שימוש בכספים שהוקצבו בתקציב לטובת צרכים שונים ולא נוצלו על ידי המשרדים לטובת שיפור מצבם של הקשישים. "ישבנו בישיבה כמה שרים בראש הוועדה לניצולי שואה. ואז ראש הממשלה אמר: 'איך קרה שלא מנצלים את הכסף?' אני אמרתי להם, ניקח את הסכומים הלא מנוצלים ונחלק להם לשיניים, לאוכל, לתרופות שאין להם בסל, לחשמל, למים."

האתגרים של העליה בשנים האחרונות כוללים גם הגעה של פליטים יהודיים, דבר שלא קרה שנים רבות. "הייתי מגיעה לנתב"ג ופוגשת אנשים עם תיק אחד, כי הם קמו ועזבו אזורים של מלחמה במזרח אוקראינה. קראתי לאנשים האלה 'אנשי תמונה, סל וכלב קטן'".

בין היתר, הרחיבה לנדבר את פעילות המשרד גם בלקיחת אחריות על עידוד החזרת ישראלים שירדו מהארץ. "המדינה חייבת להשתתף ולעזור לאלו שחוזרים, אפילו במשך שנה. כך עשיתי בשנת ה-65 למדינה. הוצאנו על זה 100 מיליון ש"ח. התושבים החוזרים הם לא בוגדים והיחס לאנשים שעזבו צריך להיות הוגן. עזבו? עזבו. אבל רצוי שיחזרו הביתה."

עולים חדשים מאוקראינה. צילום ארכיון: פלאש 90

זה בטח דרש את הגדלת התקציב?
"כן, הגדלנו את התקציב של המשרד. כאשר נכנסתי בפעם הראשונה למשרד היינו בגירעון של כמעט חצי מיליארד ש"ח. זה היה נורא. היום יש לנו כסף. בפעם הראשונה שאישרנו את התקציב בכיתי. לא יכולתי להאמין שאף אחד לא מבין מה העלייה דורשת. היום כבר יודעים שסופה לא בוכה אלא דורשת ומקבלת."

בשנים האחרונות אנו רואים מדיניות כלכלית של צמצום ההוצאה הממשלתית על השירותים החברתיים וכפועל יוצא מכך ההוצאה הפרטית על השירותים הללו עולה, דבר שפוגע בין היתר גם בעולים. מה עמדתך בנושא?
"רוב העולים מתחילים לעבוד בכל מיני עבודות, על מנת להשלים הכנסה בתוספת לסל הקליטה. אנחנו הצמדנו את סל הקליטה למדד המחירים לצרכן, דבר שאיפשר להגדיל אותו מדי שנה. התחלנו לעזור בתשלומי שכירות אחרי חודש שמיני במקום אחרי שנה. נכון, זה תלוי איפה בנאדם בוחר לחיות. מובן שבפריפריה דירה יותר זולה וכל בנאדם בוחר ויודע מה הוא מקבל ובכסף שהוא מקבל הוא מנסה להסתדר. אנחנו נותנים היום וואוצ'רים לכולם כדי שכל בנאדם יהיה יותר חופשי ויוכל לבחור לבד ושלא יכריחו אותו. אני השרה היחידה שבקדנציה הקודמת דרשתי את בנייתו של דיור ציבורי, שזה בכלל לא עניין של המשרד, אבל אמרתי שחייבים למצוא פתרונות. אני הייתי היחידה שהכריחה את המדינה לבנות בית חולים באשדוד, הייתי היחידה שדרשה משר הבריאות להכניס תרופות מצילות חיים לסל התרופות. כמעט הגענו להסכם עם שר הבריאות ליצמן ושר האוצר. בין היתר גם העברתי את חוק תעריפי החשמל שנותן הנחה משמעותית לקשישים. אני מתעקשת לעשות הרבה דברים ודורשת מראש הממשלה להתערב בעניין השכירות, אנחנו רוצים לעשות הרבה דברים אבל מולנו האוצר."

יש הרבה התנגדות במשרד האוצר להגדלת התקציבים?
"שר האוצר הוא שר פוליטי. אני עכשיו דורשת 312 מיליון ש"ח כדי להעלות את ההשתתפות של המדינה בשכירות ב-400 ש"ח לפחות. ישנם עולים שלא מסיימים את השבוע, אני כבר לא אומרת חודש. צריך לעזור להם, לתת להם סל תמיכה יותר ממה שנותנים. אז 312 מיליון לא מצא, אבל חמישה מיליארד מצא (לנדבר מתייחסת לתכנית נטו למשפחה של כחלון ולכוונה להעלות את קצבת הנכות – הח"מ). עכשיו, אני מברכת אותו אבל אם היה עושה את זה ביחד עם כל הממשלה אז יכול להיות שהיה מבין שיש כמה דברים שהם מאוד דחופים במדינת ישראל."

עולים חדשים מבני הפלשמורה, 9 באוקטובר 2016 (צילום ארכיון: דבר ראשון)

יהודי העולם – בואו!

מערך הקליטה בשיראל מורכב ממספר גופים, וביניהם הסוכנות היהודית והרשויות המקומיות שנתמכות על ידי משרד הקליטה. בעשורים האחרונים, בעקבות מדיניות ההפרטה, גדל מקומו של המגזר השלישי – עמותות וארגונים הנתמכים על ידי תורמים פרטיים ועוסקים בקליטה ובסיוע לעולים. על כן, עומד משרד הקליטה והעלייה בפני אתגרים לא פשוטים בניסיון לתכלל את כל הפעילות.

"גם לעמותות אנחנו עוזרים" ציינה לנדבר, "אנחנו עובדים היום כולם ביחד ויש שיתוף פעולה. כאשר נכנסתי למשרד, כמו שאמרתי, היה גרעון במשרד ונלחמנו עבור כל גרוש. במקביל גם הסוכנות היהודית נחלשה והצטמצמה ומשרדי לקח על עצמו חלק מהפרוייקטים. למשל, מנהל הסטודנטים, היום 6,500 סטודנטים לומדים על חשבון מדינת ישראל. פעם זה היה רק בידי הסוכנות ואז 50-50 (בין המדינה והסוכנות, ד.ט ור.ר) ואחר כך גם זה נפל. הגיע זמן שאמרתי 'רבותיי, אני לא צריכה את זה. אני אקח את זה על עצמי ואני יודעת שבסיס התקציב יש לי כסף לסטודנטים'. אצלי הצ'ק החשוב בחיים היה הצ'ק ללימודים של בתי היחידה, על כן אני חושבת שהמדינה צריכה לדאוג ללימודים של אותם אנשים שבהתחלה לא מסוגלים לשלם עבור דמי הלימוד."

ח"כ דודי אמסלם יחד עם סופה לנדבר, נתן שרנסקי ואברהם נגוסה, ממתינים בטרמינל 1 בנתב"ג להגעת עולים מבני הפלאשמורה. (צילום: דוברות אמסלם)

לקראת סוף הריאיון, שאלנו את לנדבר מה תפקידו של משרדה ביחס לחברה הקולטת, ומה בעיניה צריך להיות היחס של החברה הישראלית בכל הקשור לקליטת עלייה.

"היום אני מסבירה לנכדות שלי מה זה עולה חדש" סיפרה בחיוך, "פעם אחת הופעתי באוניברסיטת בן גוריון, ושם ישבו רק אנשים דוברי עברית. פתאום התחלתי להקריא שיר ברוסית וכולם פתחו עיניים, אף אחד לא הבין מילה. אמרתי, 'אתם מתארים מה קורה לבן אדם שמגיע לכאן בלי שפה, בלי המנטליות, בלי כסף, בלי דירה?', לפני כמה ימים נפגשתי עם עולה מצרפת. שאלתי אותה מה שלומה ותוך כדי הדיבור היא התחילה לבכות. התברר שהיחס כלפיה בחודש הראשון היה כל כך מגעיל. היא אחות במקצועה ובעלה פרופסור לפילוסופיה. היא סיפרה לי שהבעלים של הדירה לא שאלו אותה מי היא או מה היא. חצי שנה היא שילמה מראש וכל הסל שלה הלך על זה. היא נכנסה לדירה, אין חשמל, אין גז אין ריהוט, כלום. היא הזמינה הובלה אבל אמרו לה רק אחרי החגים. זה היחס של החברה".

"תמיד כשאני שמופיעה בעולם אני מספרת שאנחנו מדינה שונה, לא ארה"ב. אצלנו לא יקרה מצב שבנאדם ימות ורק עד שיהיה ריח מהחדר ירגישו שמשהו קרה. אנחנו אנשים שאכפת לנו מהשכן, מהעולה. אבל לפעמים לא מקבלים את הזר וכל עלייה עוברת משהו. לפעמים אומרים 'אלו מפונקים ואלו לא יודעים מה הם רוצים' וככה וככה. כולם טובים. כל אחד הגיע לכאן כחלק מפאזל. פאזל שאותו אנחנו ממלאים ביום העצמאות, פאזל של החברה הישראלית. לעיתים אני מבקשת מאנשים פשוט להיות יותר חמים, יותר אכפתיים לאנשים שהגיעו לפה."

לסיכום יצאה לנדבר בקריאה נרגשת ובמסר ליהודים ברחבי תבל, והוסיפה רמיזה עבה להתרחשויות הפוליטיות בצרפת, בה ריכוז היהודים גדול מאוד. "אני כשרת הקליטה והעלייה אומרת ליהודים שמפוזרים בעולם – אל תחכו שמישהי תעלה לשלטון ולא תהיה טובה ליהודים. אל תחכו לגל האנטישמיות או לטרור וכן הלאה – בואו."