אגף החשב הכללי במשרד האוצר פרסם היום (שני) כי בחודש פברואר ירד הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים ב-0.2% נקודות האחוז מ-4.9% ל-4.7%. הגירעון החודשי לחודש פברואר עומד על 2.2 מיליארד שקלים בהשוואה לגירעון חודשי של 5.9 מיליארד שקלים בפברואר 2025. מתחילת השנה הממשלה בעודף מצטבר של 14.5 מיליארד שקלים, עודף אופייני לחודשי השנה הראשונים, שצפוי להפוך לגירעון בחודשים הקרובים. מבצע 'שאגת הארי' שהחל בסוף פברואר עשוי להגדיל את הגרעון, אם כי חלקו יגיע לידי ביטוי בטווח הארוך ולא בהכרח בטווח המיידי. הגירעון השנתי בתום יוני 2025, בו התרחש מבצע 'עם כלביא' כלל לא השתנה.

בתחום ההכנסות נרשמו החודש 47.8 מיליארד שקלים, ובסך הכל מתחילת השנה נרשמו הכנסות של 106 מיליארד שקלים, עליה של 4.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עיקר העלייה נובעת מגידול בהכנסות ממסים עקיפים, הנגבים בעת רכישה. בגבייה ממסים ישירים הנגבים עבור הכנסות לא נרשם שינוי מהשנה שעברה עד כה.

ההוצאות בחודש פברואר עמדו על 50 מיליארד שקלים, לעומת 45.4 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. סך ההוצאות בחודשים ינואר-פברואר 2026 גבוהים ב-8.3% מאשר החודשיים הראשונים של 2025, כאשר עיקר העלייה נובעת מעליה ב-46% בהוצאות מערכת הביטחון.  חלה גם עליה של 8.7% בתשלומי ריבית.  במשרדים האזרחיים חלה דווקא ירידה של 4.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

הירידה בהוצאות האזרחיות, שבבחינה הכוללת את עליית המחירים וגידול האוכלוסיה משמעותית מ-4.1%, נובעת בין היתר מכך שטרם אושר תקציב המדינה לשנת 2026. הממשלה מתנהלת בתקציב המשכי (1 חלקי 12), שההוצאה המותרת לפיו היא 605.8 מיליארד שקלים, סכום הנמוך בכ-54 מיליארד שקלים מתקציב המדינה המוצע, 659 מיליארד שקלים. אם תקציב המדינה יאושר במהלך שנת 2026 חלק מהפגיעה בשירותם האזרחיים תתמתן, אך אי אישור התקציב יוביל לשחיקה של רבים מהשירותים האזרחיים, בהנחה וימצא פתרון לצרכים הביטחוניים.