ביום העצמאות ה-69 למדינת ישראל יוענק פרס ישראל בתחום 'הספורט ותרבות הגוף' למתעמלת העבר והאלופה האולימפית אגנס קלטי. קלטי, בת ה-96 בעלת העבר האולימפי המפואר הכולל עשר מדליות במשחקים האולימפיים בהלסינקי 52' ומלבורן 56', אז ייצגה את מולדתה הונגריה. קלטי עלתה לישראל בשנת 1957 לאחר השתתפותה במכביה החמישית והייתה ממייסדי ענף ההתעמלות בארץ. היא הקימה את היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים בענף ההתעמלות במכון ווינגייט ושימשה כמאמנת ראשית במיזם, תוך איתור ילדים וילדות בעלי פוטנציאל טוב להתקדם בתחום. קלטי היוותה השראה ושימשה מושא להערצה עבור ספורטאים וספורטאיות רבים.

אגנס קלטי נולדה בינואר 1921 בבודפשט, הונגריה, החל מגיל 4 החלה להתאמן בענפי ספורט שונים ביניהם שחייה והתעמלות, אך בנעוריה התחברה במיוחד לענף התעמלות המכשירים. בגיל 14 החלה לעבוד במפעל לפרוות כדי לכלכל את משפחתה שחיה בדלות. בשנת 1940 כבר הפכה מתעמלת בוגרת והתחרתה בתחרויות, אולם אז החלה מלחמת העולם השנייה. בזמן המלחמה קלטי ניצלה מידיהם של הנאצים באמצעות נישואים פיקטביים ובהמשך קנתה את הניירות של עוזרת הבית של המשפחה וחיה תחת זהות בדויה בשם 'יוהאס פירושקה'. אמה ואחותה ניצלו בזכות חסיד אומות העולם השוודי ראול ולנברג, אך המזל לא שפר על כל בני משפחתה, ואביה דודותיה, ומשפחתה המורחבת נספו באושוויץ.

אגנס קלטי (תמונה באדיבות הועד האולימפי בישראל)

קריירה אולימפית מפוארת

קלטי הצליחה להמשיך באימוני ההתעמלות בזמן מלחמת העולם השנייה ובסיומה, כשהייתה בת 24, חזרה להתאמן באופן מסודר. בשנת 1946 היא כבר זכתה בתואר 'אלופת הונגריה' בהתעמלות, תואר בו החזיקה 10 שנים ברציפות עד 1956. באמתחתה גם שלוש מדליות מאליפות העולם ברומא בשנת 1954.

קלטי אף לימדה משנת 1950 בבית הספר הגבוה לספורט בבודפשט, שם התאהבה במלאכת החינוך ולימדה מתעמלות צעירות.

במשחקים האולימפיים קלטי הובילה את נבחרת הונגריה להישגים רבים. התחרות האולימפית הראשונה בה השתתפה הייתה אולימפיאדת לונדון 1948. קלטי הגיעה ללונדון בשיא כושרה ובידיעה שהיא מסוגלת להיות אלופה אולימפית, אולם באחד האימונים על מכשיר הטבעות היא נפלה ונפצעה. הרופא שניגש אליה קבע שזהו קרע בשריר וקלטי ראתה את חברותיה מגיעות למקום השני בלבד ומפסידות את הזהב לצ'כוסלובקיה.

לימים, ההחמצה של אולימפיאדת לונדון רק חיזקה את קלטי מנטלית ובשנת 1952 הגיעה לאולימפיאדת הלסינקי. בהיותה בת 31 קטפה ארבע מדליות מהן: זהב בתרגיל הקרקע, כסף בתחרות הקרב-רב הקבוצתית ושתי מדליות ארד בתרגיל המקבילים המדורגים ובתרגיל המכשרים הקבוצתי.

על מדלית הזהב הראשונה שלה במשחקים האולימפיים אמרה קלטי בראיון לעיתון 'על המשמר' (בשנת 1957): "זה היה המאורע הגדול ביותר בקריירה שלי, זה כמו עם אהבה ראשונה אותה זוכר אדם כל חייו".

באולימפיאדת מלבורן שנערכה בשנת 1956 הגיעה קלטי כשהיא שם דבר בהתעמלות העולמית וזכתה בשש מדליות, ארבע מתוכן מדליות זהב, מהן שלוש אישיות: במקבילים מדורגים, קורה וקרקע והאחרונה עם נבחרת הונגריה בתרגיל הקבוצתי עם מכשירים. בנוסף זכתה בשתי מדליות כסף, בתחרות קרב-רב אישי ובתחרות קרב-רב קבוצתי.

עשר המדליות האולימפיות בהן זכתה קלטי מדרגות אותה עד היום כמתעמלת העשירית בכל הזמנים של ענף ההתעמלות האולימפי.

"את הקריירה כמתעמלת מתחרה אסיים כאן בישראל"

בזמן אולימפיאדת מלבורן פרץ המרד ההונגרי שדוכא באכזריות על ידי המשטר הסובייטי. עם פרוץ המרד, החליטה קלטי שלא לשוב להונגריה מולדתה. יחד עם ספורטאים הונגרים אחרים, היא פנתה לממשלת אוסטרליה וביקשה (וקיבלה) מקלט מדיני. בסידני שימשה כמורה לחינוך גופני כפי שעשתה בבודפשט.

למרות שהייתה כבר כוכבת אולימפית, קלטי לא הצליחה למצוא עבודה טובה ומכניסה באוסטרליה. יום אחד קיבלה מברק מפרופ' גיפשטיין, המורה שלה לחינוך גופני מהגימנסיה היהודית בבודפשט בו סיפר לה שהחליט לעלות לישראל. גיפשטיין הזמין אותה לעלות גם כן ולהמשיך להתעמל כאן בארץ. קלטי החליטה לקבל את עצתו, ונסעה לישראל להשתתף במכביה החמישית שהתקיימה ב-1957. היא סיפרה על ההזמנה למכביה בראיון לעיתון 'על המשמר': "שמחתי על ההזדמנות לבוא לישראל, ועל כן נעניתי מיד בחייב, אם כי היה לי כבר כרטיס נסיעה באוניה לאוסטרליה. החלפתי את הכרטיסים, ועתה אני נמצאת בארצכם".

לאחר השתתפותה במכביה קלטי החליטה לעלות לישראל ולהקים בה את משפחתה. כשנשאלה מהן תוכניותיה לעתיד השיבה: "את הקריירה כמתעמלת מתחרה אסיים כאן בישראל, בזמן המכביה. אין זה אומר שאפסיק לעסוק בהתעמלות. במשך למעלה מ-20 שנה אספתי ניסיון ואף ייסדתי אסכולה גימנסיונית משלי, וברצוני להעבירה לאחרים."

ואכן קלטי החליטה להקדיש את כל מרצה וזמנה לאימון דור העתיד של ההתעמלות בישראל, היא החלה לעבוד במכון ווינגייט ושימשה כמאמנת נבחרת המתעמלות של ישראל. בשנת 1959 נישאה לרוברט בירו מורה לחינוך גופני יליד הונגריה אף הוא, שעיברת את שמו לראובן שופט, ולזוג נולדו שני בנים. כיום היא מתגוררת בהרצליה.

קלטי אף הייתה חלק מהמשלחת האולימפית למינכן 1972. בזמן הטבח בו נרצחו י"א הספורטאים הישראלים, היא שהתה במקום נפרד מחברי המשלחת ובכך ניצלו חייה.

תרומתה של קלטי לענף ההתעמלות בישראל הייתה רבה ומשמעותית, בשנים 1974-1981 הקימה יחד עם התאגדות ההתעמלות בישראל, את היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים בענף ההתעמלות במכון וינגייט ושימשה כמאמנת ראשית במיזם, בו הייתה אמונה על איתור ילדים וילדות צעירים בעלי פוטנציאל טוב להתקדם בתחום, תוך הקפדה יתרה על שמירת רמתן כתלמידות מצטיינות בבית ספרן והקניית הרגלים ספורטיביים באורח חייהן. מאז עלייתה ארצה וקליטתה בישראל היוותה קלטי השראה ודמות להערצה עבור ספורטאים וספורטאיות רבים. דורות רבים של מאמנים ומורים לחינוך גופני עברו תחת ידה, להם הקנתה את אהבת הספורט, תוך מתן דגש על חינוך לעיסוק בספורט הן כבני אדם והן כספורטאים.

היכל התהילה של הספורט האולימפי

לאורך השנים זכתה אגנס קלטי להוקרה רבה על מפעלה. בשנת 1958 נבחרה להיכל התהילה של הספורט היהודי, ורק בשנת 1991 נכנסה להיכל התהילה של הספורט ההונגרי כאחת מתוך 12 הספורטאים הטובים בהונגריה בכל הזמנים ומכל ענפי הספורט. בשנת 2002 נבחרה להיות מוצגת בכבוד בהיכל התהילה הבין-לאומי של המתעמלות, בו חברות עוד מתעמלות עולמיות בלתי נשכחות דוגמת אולגה קורבוט, נדיה קומנצ'י ונוספות. קלטי זכתה גם בכבוד להדליק משואה ביום העצמאות בשנת 1981.

כלת פרס ישראל

השנה בחרה בה ועדת פרס ישראל להיות כלת הפרס בתחום 'הספורט ותרבות הגוף' אותו תקבל מחר (שלישי) בטקס בירושלים במוצאי יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל. ועדת הפרס בראשות מדליסטית הכסף האולימפית הראשונה של ישראל יעל ארד, ולצידה חברי הוועדה רון בולוטין, המגישה מירי נבו והכדורסלן גור שלף נימקו את זכייתה בפרס ישראל: "אגנס (אגי) קלטי, בת ה-96, זוכת 10 מדליות אולימפיות בהתעמלות מכשירים, באולימפיאדות הלסינקי 52' ומלבורן 56' ונבחרה להיכל התהילה העולמי של הענף. קלטי ילידת הונגריה, ניצולת שואה, שעלתה לישראל בשנת 1957 למשחקי המכביה.

"אישה יחידה במינה, עוצמתית ומבריקה. אישה פורצת דרך, מנהיגה ודמות לחיקוי בקרב כל תלמידותיה בארץ ובעולם, שעשתה היסטוריה וחיה בינינו. מוערכת עד מאוד בעולם ובקהילות הספורט לדורותיו ועדיין נחשבת לאחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה של ענף התעמלות המכשירים. החינוך לספורט והנחלתו לדור הצעיר היה אחד הערכים החשובים עבור אגנס קלטי, לכן פנתה למערך הכשרת מורים לחינוך הגופני בבתי הספר. גם שם, בנחישות ובעקשנות, הציבה רף גבוה במיוחד למורים העתידיים לחינוך גופני כיסוד בהקניית הרגלים נכונים בתחומים שונים לדורות הבאים. האחריות האישית והמשמעת העצמית היו נר לרגליה".

עוד היום, בגיל 96, ניתן לראות את קלטי בגילה המופלג, מבצעת מעת לעת תרגילי גמישות שונים, אותם היא מבצעת בקלילות כבר תשעה עשורים.