"תחושה של בגידה" כך תיאר השבוע ראש ממשלת קטאר את התחושות במדינה אחרי ההתקפה האיראנית בראיון לסקיי ניוז. עם זאת, למרות המילים הקשות, בזמן שהמפרצית הקטנה מותקפת, היא מתעקשת לקיים מדיניות עצמאית זהירה כלפי איראן ונדרשת לתמרונים מורכבים בין ריצוי אזרחיה הזועמים ושמירת מעמדה כמדינה ניטרלית ומתווכת בין האסלאם הקיצוני למערב.

בראיון ל'דבר' מתאר ד"ר אריאל אדמוני, מומחה לקטאר וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, את האופן בו המלחמה מסבכת את המדינה הקטנה שמצאה את עצמה קרבן לתנועות שהיא עצמה טיפחה.

ראש ממשלת קטאר מדבר על "בגידה" איראנית. זה נשמע כמו שינוי דרמטי ביחסים. האם אנחנו נראה את קטאר משנה כיוון, מצטרפת לחזית נגד איראן?
"צריך להסתכל על זה בזהירות. קטאר אכן חטפה מכה קשה מאיראן, אבל תשים לב  שהמסר שיצא לפחות בתור התחלה מבכירי הממשל הוא סוג של 'הם לא עדכנו אותנו קודם'. ה'דיל-ברייקר' פה הוא לא עצם המתקפה, אלא העובדה שהייתה להם מערכת יחסים מסודרת לעניין הזה כמו שבמבצע הקודם הם עדכנו לפני שירו על בסיס אמריקאי בשטחה.

"עוד תופעה מעניינת זו הבחירה האמיצה או טיפשית של אל-ג'זירה כבר ביום השני למלחמה לראיין את שר החוץ האיראני שהצהיר בגלוי שהוא מנהל שיחות עם קטאר מאז תחילת המערכה. זה יצר מבוכה גדולה, אז קטאר הציגה את השיחות כשיחות נזיפה, אבל בפועל נראה שהתיאום נמשך תחת אש".

איך הקטרים מסבירים לאזרחים שלהם את העובדה שהם ממשיכים לקיים יחסים עם מדינה שמפגיזה אותם?
"דבר אחד שהם מנסים לעשות זה לבנות נרטיב של פיצול באיראן. דמויות המזוהות עם המשטר וחוקרים ממומנים טוענים שלא מדובר במדיניות של המשטר האיראני, אלא שמשמרות המהפכה איבדו שליטה בגלל הנהגה חלשה. זה מאפשר להם להמשיך לדבוק בכלי הדיפלומטיה ולהרגיע את השטח. זה שנשיא איראן עצמו התנצל על הפגיעה במפרציות מחזק את הנקודה הזו, אין שום הוכחה לזה אבל אני לא אופתע אם ההתנצלות הזו תואמה בין היתר בשביל זה.

"דבר שני, וזה מאוד מאפיין את המשחק הקטארי, זה להדגיש את התפקיד של קטאר כגורם מאזן וממתן. כך גם השיחות עם טראמפ שמות את הדגש על דיפלומטיה וקריאה כאילו סימטרית לכל הצדדים לשמור על איפוק ולחזור למשא ומתן.

"אבל לא כולם קונים את זה וגופי התקשורת הקטארים סופגים הרבה ביקורת מהאזרחים ואפילו מדמויות ציבוריות שזה חריג מאוד ביחס לזה שמדובר בשלטון לא דמוקרטי בעליל. למשל נוואף אל-תאני ממשפחת המלוכה שנשא תפקידים במשרד ההגנה ועוד האשים בטוויטר את ערוץ אל-ערבי הקטארי בנקיטת קו פרו-איראני.

מעבר לרטוריקה יש גם את הפגיעה עצמה שקטאר ספגה, מה הנזק שם ואיך מתמודדים איתו?
"אז פה למרות שהקטארים אוהבים לדבר על הסולידריות עם המפרציות ולהציג חזית אחידה, הפגיעה בהן הייתה משמעותית פחותה מזו שספגו האמירויות או עומאן (לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, עד למועד הריאיון נורו 53 רחפנים לעבר קטאר לעומת 1440 כלפי איחוד האמירויות – א.ג.ל). באמירויות ראינו תקיפות על מלונות ושדות תעופה, ובעומאן נפגע נמל. בקטאר, הם טוענים שכיוונו לנמל התעופה 'חמד', אבל לא ראינו שם נזק ממשי. למרות זאת, קטאר בחרה להבליט את הפגיעה בה ככלי דיפלומטי.

"בתגובה לפגיעה במיכל מים באחד ממתקני הגז הם השביתו את ייצור הגז והאלומיניום. שר האנרגיה שלהם רץ ל'פייננשל טיימס' כדי להזהיר מפני פגיעה בכלכלה העולמית בתקווה שזעקות השבר יאלצו את ארציות הברית וסין להתערב, וזה עבד לא רע. לפי כמה דיווחים סין הבהירה לאיראן 'בגז הקטרי אתם לא נוגעים'".

שומרים על התדמית

אדמוני מסביר כי לקטר חשובה מאוד התפיסה הציבורית שלה, הן על ידי תושביה והן בעיני העולם. "כלפי פנים, השלטון מאוד חושש מביקורת על הרווחה והביטחון במדינה. הרבה יותר מהנזק הפיזי יש פה נזק תדמיתי", הוא מסביר. "קטר מספרת לעולם שהיא מקום בטוח ועשיר. יש להם התמודדות עם עליית מחירים אז הם הקימו קו חם להלשנות של אזרחים על חברות שמעלות מחירים וכבר העיפו מהמדינה חברת נדל"ן לובית כי היא העזה להגזים עם העלאת מחירים.

"ולצד הגזר יש גם מקל, ביום אחד הם עצרו 194 אנשים על הפצת 'פייק ניוז' שזה לרוב שם נרדף לביקורת על המשטר, וגירשו פעיל אופוזיציה מצרי שביקר את קטר על אירוח בסיסים אמריקאים בשטחה. זה לא אופייני לה. באמירויות אם כמה אזרחים יקימו הפגנה השלטון יפרסם בגאווה שהוא זרק אותם לכלא. קטר הרבה יותר רגישה לביקורת מערבית על זכויות אדם.

"לגבי הביטחון שמתערער מעבר להתקפות טילים, קטר פרסמה שתפסה יחידת ריגול של משמרות המהפכה שתכננו גם לעשות פיגוע במדינה. בדרך כלל הם מעדיפים לשמור על דברים כאלו בסוד, אבל ביום השלישי למלחמה טאקר קרלסון (מגיש תוכנית בערוץ החדשות פוקס ניוז שהתבטא לא פעם בצורה אנטי-ישראלית ואף אנטישמית – א.ג.ל) פרסם שקטר עצרה סוכני מוסד בדוחא. הקטרים מיהרו להכחיש לא כי כל-כך מפריע להם להאשים את ישראל בהאשמות שווא אלא משום שלא רצו לתת מסר שישראל יכולה לחדור למדינה. כדי בכל זאת להראות שהמדינה פועלת לשמירה על הביטחון פרסמו את תפיסת החולייה האיראנית.

מגנים את ההתקפות ומחזקים את הנרטיב האיראני

"בזמן שמדינת קטר פועלת לשמור על האזרחים רגועים ומגנה את ההתקפות על שטחה, המוסדות המשפיעים והחזקים שלה ממשיכים לחזק את הנרטיב האיראני", אומר אדמוני ומפרט: "אל-ג'זירה ממשיכה לשדר נרטיב מאוד סימפטי לגבי איראן. במקביל, 'איגוד חכמי הדת המוסלמים' – ארגון קטארי במימון מלא של המדינה – אמנם הוציא איזה גינוי רפה לאיראן אבל באותה נשימה תקף את 'היוזמה הציונית-צלבנית' והגדיר את המצב כמלחמת דת. קטר ממשיכה לקדם אג'נדה איסלאמיסטית גם תחת אש איסלאמיסטית".

קטר מדברת הרבה על אחדות עם המפרציות ושמירה על האיזור יש תיאום ביניהן? הן באמת חזית אחת באיזשהו מובן?"מאז תחילת המלחמה הן עשו רק פגישה אחת של שרי החוץ בזום. היית מצפה, אם לא למפגש פיזי, לפחות לפגישה של ראשי מדינות אם רוצים לפעול יחד, אבל אין באמת תיאום. צריך לזכור שהן נכנסו למלחמה הזו כשהאמירויות וסעודיה היו ב'כסח' רציני, וקטר נהנתה להדליק את הלהבות ביניהן בעבר. האויב של אתמול לא הפך לחבר.

בעוד האמירויות הולכת על קו חזק של הידוק יחסים עם האמריקאים, קטר מעדיפה את 'משחק האיזון'. אם האמירתיים מחזקים שיתופי פעולה ביטחוניים עם ארצות הברית וישראל, קטר מעדיפה להכות בפטיש הקבוע שלה של הדיפלומטיה. זה גם יכול להשתלם להם בטווח הארוך. אם המלחמה הזו תסתיים כמשמרות המהפכה עדיין בשלטון הקטרים מעדיפים להגיע לשם בלי שבחרו בצד של האמריקאים.

האם אתה רואה את קטר כמדינה עושה שינוי בעקבות המלחמה?
"מדובר בפגיעה תדמיתית גדולה מאוד, דוחה כבר לא נתפסת כנמל מבטחים מוחלט להשקעות. התמרון שלהם לשמור על המדיניות הניטרלית ועל איזון בין להיות גורם שקט ומתון לקשר עם האסלאם הקיצוני והאלים נהיה מורכב יותר. אבל כל עוד אין עליה לחץ ודרישה לשנות מדיניות והיא ממשיכה לערוך סעודת איפטאר בוושינגטון כמו שעשתה השבוע לא בטוח שנראה שינוי מהותי.