
השהות במקלט הציבורי מזמנת אינספור ויכוחים: מתי לסגור את הדלת, מתי אפשר לצאת, ההוא שמגיע בלי מחסום לכלב, ההיא שנכנסת עם סיגריה. המקום הקטן והצפוף, יחד עם החשש הממשי לחיים ולביטחון אחרי שנתיים וחצי של מלחמה – עושים את שלהם, והמקלט יכול להפוך ממרחב בטוח לזירת אגרוף. בדיוק שם, בשטחים האפורים של המפגש האנושי במצבי קיצון, מנסות המגשרות עו"ד אורלי אגמי ונועה שלו להיכנס ולהפוך את המאבק אחד בשני להתמודדות משותפת.
"כמגשרת, שאלתי את עצמי מה אנחנו חשובים בכלל בתקופה של מלחמה, מול עובדות סוציאליות ואנשי ביטחון שעושים עבודה כזו גדולה", מתארת אגמי, המנהלת את מרכז הגישור של עיריית כפר סבא. "אבל אז גיליתי שדווקא הפחתת המתח עוזרת להכול להסתדר יחד".
עזרה ראשונה גישורית
יומיים אחרי טבח 7 באוקטובר פנתה אגמי ל-900 ועדי בתים בכפר סבא, כשהבינה שדרכם אפשר יהיה להגיע לכל האנשים במצבים שדורשים התערבות. במהלך בזק הכשיר מרכז הגישור את יושבי הראש של ועדי הבתים בכלים גישוריים. ב'עם כלביא' התגלתה הרשת הזו בחוזקתה והיום, במבצע 'שאגת הארי', היא מאפשרת לפתור מחלוקות וסכסוכים שמתגלעים בין השכנים במקלט.
"צורת החשיבה הגישורית היא להפריד את האנשים מהבעיה", אומרת נועה שלו, המנהלת בשבע השנים האחרונות את תוכנית 'גישורים' של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. "לפעמים מה שקורה במקלט זה קצה הקרחון, ואני כמגשרת רוצה להבין מה יש מתחת לפני השטח. אנחנו באים ממוקדים, איך אנחנו נותנים 'עזרה ראשונה גישורית' לפני האזעקה הבאה, ליום הקרוב".
שלו ואגמי מתארות עשרות מקרים, רק במלחמה האחרונה, שהמגשרים הגיעו לסייע בפתרון סכסוכים בין שכנים סביב סוגיית ההתמגנות. לעיתים הפתרונות הם נקודתיים ולעיתים עמוקים יותר.
ממצב של תחרות למצב של "אנחנו באותה סירה"
דרך סוגיית המקלט, גם שכנים שלא דיברו שנים מוצאים דרך לתקשר. "היה לנו עכשיו מקלט שלא היה ערוך למלחמה בגלל סכסוך שכנים ארוך. המגשר הגיע, עשה שיחה טובה ועניינית, ותוך שעה שכנה הורידה פינת קפה, השכן החשמלאי סידר את החשמל והשכן האינסטלטור טיפל בצנרת. הטקטיקה של המגשר לא הייתה 'בואו נפתור את מערכת היחסים', אלא לטפל בבעיה", מתארת שלו. "הרעיון הוא לשנות את הסיפור מ'אני נגדך', ל'אנחנו פותרים ביחד את הבעיה הזאת'. אנחנו בסך הכול עוזרים לאנשים לעבור ממצב של תחרות, ניצחון או הפסד, למצב של 'אנחנו בסירה הזאת ביחד'".
80 מרכזי גישור ודיאלוג פועלים ברחבי הארץ, עם מגשרים ומגשרות מקצועיים, שהוכשרו ופועלים בהתנדבות. בזמן המלחמה עוברים מרכזי הגישור למתכונת חירום, ומציעים את הידע, היכולת והתבונה למי שצריך, גם ללא תהליך עומק המאפיין את העבודה בימי שגרה, אם יש כאלו. "חלק מהכוח של הכלי הגישורי", מחדדת אגמי, "הוא להחזיר את הכוח והשליטה, דבר שאבד לרובנו בפרוץ המלחמה, לידיים שלנו".
בימים הראשונים של 'חרבות ברזל' הגיעו מגשרים למלונות המפונים, ושם הייתה להם עבודה רבה. "היו המון התערבויות", מספרת שלו, "פעולה גישורית כמו בניית הסכמות בין אוכלוסיות שונות באותו המלון, בין בעלי המלון והקהילה, על מכונות כביסה, הרבה אתגרים. ב'עם כלביא' הקמנו את הקו החם, ואנחנו עוברים לעבוד ברובד ארצי כדי להנגיש את הגישור לכולם".
כעת, הן מספרות, הכול צף. "סכסוכים ישנים, זה לא שילם, זה לא מדבר על זה, בכל שלב הבנו משהו חדש. בימים האחרונים אני רואה שאחוז גבוה של הפניות הם מקרים שקשורים לצרכים מיוחדים. אדם על כיסא גלגלים שלוקח לו זמן לרדת למקלט ובינתיים השכנים רוצים לסגור את הדלת, אישה עם דמנציה שהבן שלה מנסה לתווך לשכנים את האתגרים, ילד עם אוטיזם. כולנו אנשים טובים, אבל כל כך בלחץ וסטרס ודואגים, ככה שיש פחות סבלנות".
"לפעמים מילה של בן אדם חזקה יותר מכל חוק"
שלו מבקשת מכולם לנסות ולהיפרד מהשפה של מי צודק, ולנסות לשוחח בשפה של צרכים. "כדי לקבוע מי צודק מזמינים שוטר או פקח. כששואלים מה כל אחד צריך מגלים שיש שטחים אפורים, ויש הרבה כאלו". אגמי מוסיפה: "אנחנו לא נכנסות לפינה הזאת של נכון לא נכון. כמגשרת אני מבינה שצריך להקשיב, ואני יכולה לתת את המקום הזה, כשהשכנים לא. אנחנו באים סקרנים, עם ניטרליות, ובאמת רוצים לשמוע מה קשה לבן אדם, ואין יותר חזק מזה".
שלו מתארת מקרה של בעל עסק ששכר מהעירייה מקלט, כחוק, ועם ההנחיה שאפשר לפתוח עסקים, אמר לאנשים שהתמגנו שם בלילה, שהם צריכים להתפנות עד 8 בבוקר. "הוא רוצה להפעיל את העסק, והוא צודק, הוא השקיע הכול בעסק, ויש לו ציוד יקר. מצד שני, השכנים אומרים שהמקלט ציבורי והוא חייב להכניס את מי שרוצה. מורכבות. באו שוטרים, אבל זה לא קידם את השיח. כשהמגשרים שלנו הגיעו, הצליחו להגיע למצב שבו התושבים מבטיחים לו שהם ישמרו על הציוד שלו. לפעמים מילה של בן אדם חזקה יותר מכל חוק".
הגישור, הן מדגישות, לא תמיד עובד, ואז אפשר להגיע לפתרונות אחרים. "זה לא מטה קסם, הפתרונות מגיעים מהצדדים והם צריכים להגיע מוכנים, אבל כשהפתרון מגיע מהרצון החופשי של האנשים והבחירה שלהם, זה מדויק יותר".


