סקר שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות מגלה שמרבית הציבור (67%) נעזר כיום בכלים דיגיטליים להשוואת מחירים, כגון יישומי בינה מלאכותית או אפליקציות פרייסז ו-CHP-ZAP, וכמעט מחצית מהצרכנים משתמשים בהם גם למעקב אחר הוצאות כלכליות (44%). הנתונים מבטאים עלייה משמעותית לעומת שנת 2024, אז רק 27% נעזרו בכלים דיגיטליים להשוואת מחירים, ו-23% למעקב. עוד עולה מהסקר שישראלים רבים חושבים שרשתות השיווק מנצלות מצבי חירום להעלאת מחירים; ששיעור הישראלים שנותנים אמון בבטיחות מוצרים ישראלים גבוה משמעותית לעומת מוצרים מחו"ל; ושכמחצית מהציבור ספקני לגבי יוזמות משרד הכלכלה להורדת יוקר המחיה.

79% מהציבור: רשתות השיווק "מנצלות מאוד" או "די מנצלות" מצבי חירום לאומיים להעלאת מחירים

הסקר מצביע גם על רמת ביקורת גבוהה כלפי התנהלות בתי העסק. 44% מהנשאלים סבורים כי ההתנהלות של בתי העסק כלפי הצרכנים אינה כל כך הוגנת ו-14% נוספים סבורים כי היא כלל אינה הוגנת.

נתון משמעותי במיוחד בסקר, בייחוד לנוכח המציאות הנוכחית בצל המערכה מול איראן, הוא אמון הציבור ברשתות השיווק בשעת חירום. 79% מהנשאלים השיבו כי לדעתם רשתות השיווק מנצלות מאוד או די מנצלות מצבי חירום לאומיים, כמו למשל מלחמה או מגפה, לצורך העלאת מחירים או צמצום מבצעים.

בפילוח הנתונים לפי גיל, קבוצת גיל הביניים היא הביקורתית ביותר. כמעט חמישית מבני 35-54 סבורים כי בתי העסק כלל אינם הוגנים. נתון כמעט כפול מהצעירים ומהמבוגרים. אחד ההסברים האפשריים לנתונים נעוץ בכך שמדובר בקבוצת גיל שבה משקי הבית נמצאים בשיא ההוצאות, ולכן גם רגישים יותר לרמת ההוגנות.

82% סומכים על בטיחות מוצרים מישראל, רק 46% סומכים על בטיחות מוצרים מחו"ל

מדי שנה מוקדש יום הצרכן הבינלאומי לנושא מרכזי אחר בתחום הצרכנות. השנה בחרו מארגני היום להפנות את הזרקור לסוגיית בטיחות המוצרים, תחת הכותרת "מוצרים בטוחים, צרכנים בטוחים". על רקע זה, גם הסקר השנתי של רשות ההסתדרות לצרכנות כלל, בין היתר, שאלות שבחנו את מידת אמונו של הציבור בבטיחות מוצרים וכן את העמדות לגבי רמת הפיקוח הנדרשת בתחום.

מהנתונים עולה כי הציבור נותן אמון גבוה יחסית בבטיחות מוצרים הנמכרים בישראל. בעוד שכ-82% מהנשאלים מביעים אמון מסוים בכך שהמוצרים הנמכרים בישראל עומדים בתקני הבטיחות, כאשר מדובר במוצרים הנרכשים מחו"ל שיעור האמון צונח לכ-46% בלבד. למרות הרצון הציבורי להגביר תחרות ולהוזיל מחירים באמצעות ייבוא, הממצאים מעידים כי הציבור הישראלי עדיין סומך יותר על הפיקוח והתקנים בישראל מאשר על מוצרים שמגיעים מחו"ל.

נתונים אלו משתלבים עם ממצא נוסף שלפיו כמעט מחצית מהציבור (47%) סבור שיש להחמיר את הפיקוח על בטיחות מוצרים, במיוחד כאלה הנמכרים דרך אתרי מסחר בינלאומיים. בהקשר לקניות אונליין, ראוי לציין כי יותר ממחצית מהציבור (56%) חושש כיום לבצע קניות באינטרנט, כאשר החששות המרכזיים קשורים להונאות וזיופים, מסירת פרטי אשראי ושירות לקוחות.

כמחצית מהציבור ספקני לגבי יוזמות משרד הכלכלה להפחתת יוקר המחיה

מהסקר עולה גם שכמחצית מהציבור הישראלי חש ספקנות לגבי היוזמות של משרד הכלכלה להביא להקלה ביוקר המחיה. לדעת 47% מהמשיבים, רפורמת 'מה שטוב לאירופה', שהסירה חובות ותקנים על מוצרים ישראלים ומיובאים וביטלה פיקוח על חלקם, לא השפיעה על המחירים לצרכן, ו-13% חושבים שהיא אף הובילה להתייקרות. לגבי מיזם 'הסל של ישראל', שבו משרד הכלכלה יממן קמפיין שיווקי לרשתות מזון שיתחייבו להוזיל סל של 100 מוצרים קבועים למשך שנה, כמחצית מהמשיבים (49%) חושבים שהוא לא ישפיע על המחירים, ו-13% מאמינים כי המיזם יוביל בסוף דווקא לעליית מחירים.

הסקר נערך לפני הלחימה עם איראן על ידי רשות ההסתדרות לצרכנות, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, לקראת יום הצרכן הבינלאומי שיחול בראשון הקרוב, 15 במרץ. השתתפו בו מדגם מייצג של 608 נשאלים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

הישראלים רואים בעצמם צרכנים נבונים, אך לא מכירים מספיק את זכויותיהם

כחמישית מהמשיבים (21%) הגדירו את עצמם כ'צרכנים נבונים מאוד' וקרוב לשני שליש נוספים (63%) תופסים את עצמם כ'צרכנים די נבונים'. רק כ-17% השיבו כי הם אינם צרכנים נבונים. הגדרת 'צרכנות נבונה' לפי הסקר הייתה לפי תפיסת עצמית של המשיבים ביחס להתנהגות שלהם בסוגיות כמו השוואת מחירים, בדיקת תאריכי תפוגה ומרכיבים באריזה, ביצוע רכישות באופן שקול ומושכל ומודעות לזכויות. מהנתונים עולה כי ככל שהגיל עולה, כך מתחזקת גם תחושת הביטחון הצרכני. לדוגמה, בקרב בני 55 ומעלה 28% הגדירו את עצמם כצרכנים נבונים מאוד, לעומת 24% בקרב בני 35-54, ו-16% בקרב צעירים בני 18-34.

עם זאת, ממצאי הסקר מצביעים על פער בין ההתנהלות הצרכנית בפועל לבין תחושת ההיכרות עם הזכויות החוקיות. מצד אחד, רוב גדול מהציבור מגדיר את עצמו כצרכן נבון. מצד שני, הציבור כמעט חצוי בשאלה האם הוא מכיר את זכויותיו: כ-47% מהנשאלים סבורים שהם מודעים לרוב הזכויות המגיעות להם כצרכנים, בעוד שכ-48% מעריכים כי אינם מודעים להן במידה מספקת.

מהנתונים עולה כי 45% מהצרכנים בישראל בודקים תמיד את פירוט החיובים החודשי שלהם, ו-35% עושים זאת לעיתים קרובות. 43% דיווחו כי הם בודקים תמיד את החשבוניות שלהם לאחר קנייה ברשתות השיווק, ו-35% נוספים דיווחו כי הם עושים זאת לעיתים קרובות. כרבע מהנשאלים (25%) אמרו כי הם קונים דרך מועדוני לקוחות באופן קבוע, ו-48% עושים זאת מדי פעם.

מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות: "מגמת עלייה במודעות הצרכנית"

עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, התייחס לתוצאות הסקר ואמר כי "הממצאים מצביעים על מגמה של עלייה במודעות הצרכנית". לדבריו, "הציבור מגלה מעורבות רבה יותר בהחלטות צרכניות, בודק מחירים וחשבוניות ומנצל כלים כמו מועדוני לקוחות כדי לחסוך. מצד שני, הביקורתיות כלפי בתי העסק מעידה גם על רגישות גבוהה להתנהלות השוק ולרמת ההוגנות בו. מדובר בהתפתחות חשובה המעידה על התבגרות הצרכן הישראלי ועל צרכנות מודעת יותר.

"הנתונים מצביעים על ציבור צרכנים פעיל וזהיר יותר בקבלת החלטות קנייה, אך כזה שלא בהכרח מרגיש שהוא מכיר לעומק את כל הכלים והזכויות שעומדים לרשותו". ראינו כי הציבור מביע גם ספקנות רבה לגבי הרפורמות שמקדמת המדינה כגון 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' ו'הסל של ישראל', מתוך הבנה כי יוזמות אלו לא יחלחלו לכיסו של הצרכן ולא ישפיעו על הורדת יוקר המחיה".

בכל שאלה שנוגעת לזכויות בתחום הצרכנות, ניתן לפנות למוקד המידע והשירות בהסתדרות 2383*, והפניות יועברו לרשות ההסתדרות לצרכנות. המוקד פעיל בימים א'-ה', בין השעות 08:00 עד 18:00.