מתווה הפיצויים שהציג האוצר אתמול (רביעי), המתבסס על הוצאת עובדים לחל"ת ועל פיצוי מעסיקים, אינו מספק מענה הולם לכלל העובדים במשק, ובמיוחד פוגע בעובדים המוחלשים, בדגש על עובדים שעתיים, כך מתריעים קו לעובד ושורת ארגונים נוספים.
במכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולמ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי צבי כהן, כתבו הארגונים כי עובדים שעתיים רבים נפגעו לאורך מלחמת חרבות ברזל, שכן בשל מבנה העסקתם, מעסיקיהם הפסיקו לזמנם לעבודה, בלי לפטר אותם או להוציא אותם לחל"ת עם מכתב רשמי שיאפשר להם לתבוע דמי אבטלה. "ממקרים שהגיעו אלינו בשנתיים וחצי האחרונות, לא אחת עובדים שעתיים פשוט לא נקראו לעבודה, לעיתים במשך שבועות ארוכים, והוצאו בפועל לחל"ת בלי שקיבלו ממעסיקיהם מכתב הוצאה לחל"ת", כתבו הארגונים. "בהיעדר מכתב, עובדים אלו לא היו זכאים לדמי אבטלה ונאלצו לספוג את הירידה בשכרם או להתפטר. באופן זה הפגיעה בעובדים שעתיים הייתה כפולה – הם גם לא קיבלו את הזכות לשכר באמצעות מסלול הנזק העקיף למעסיקים, וגם לא היו זכאים לקבלת דמי אבטלה, מכיוון שלא הצליחו להציג מכתב הוצאה לחל"ת אף שעמדו בכל הקריטריונים האחרים".
הארגונים הדגישו כי גם מתווה הפיצויים למעסיקים, הכולל שיפוי בגין חלק משכר העובדים ואמור לעודד את המעסיקים להמשיך להעסיק אותם בתקופת המלחמה, לא התנה את הפיצוי למעסיק בשמירה על היקפי משרה, מה שהשפיע במיוחד על עובדים בהעסקה שעתית שהיקפי משרותיהם פשוט הופחתו דה-פקטו לנוכח הקיצוץ במשמרותיהם, בלי שהיו זכאים לפיצוי בגין ההפחתה בהיקף המשרה. "עובדים רבים", נכתב, "דיווחו על חוסר ודאות רב וחשש אמיתי לעתידם".
לצד קו לעובד חתמו על המכתב גם האגודה לזכויות האזרח, הפורום למאבק בעוני, שדולת הנשים, איתך-מעכי, מרכז אדוה והקליניקה לדיני עבודה באוניברסיטת תל אביב, והתריעו בו: "אם גם הפעם יאומץ מתווה פיצויים שבצידו עידוד הוצאה המונית לחל"ת, התוצאה תהיה שעובדים רבים שוב ייאלצו לעבוד בניגוד להנחיות פיקוד העורף כדי להבטיח בזמן אמת את שכרם; יעזבו את מקום עבודתם כדי למצוא מקור פרנסה חלופי; או יסכימו למנגנונים חלופיים ופוגעניים פחות (הפחתת שכר, הרעת תנאים, הוצאה לחל"ת וכו') שיבטיחו להם הכנסה כלשהי, בלי שיקבלו כל שיפוי על הפגיעה בשכרם בתקופת המלחמה. אימוץ פתרון דומה לפתרונות שאומצו בשנתיים האחרונות יפגע בעובדים מוחלשים ויעמיק את הפערים הכלכליים והחברתיים שנוצרו".
בארגונים קראו לאימוץ הסדר קבע בחקיקה ראשית לתשלום שכר לעובדים בשעת חירום ושיפוי המעסיקים, אשר יסדיר גם את הזכות הקנויה לעובדים לקבלת שכר על היעדרות בשל הנחיות חירום, והדגישו כי הצעת חוק בנושא כבר הונחה על שולחן הכנסת וניתן לקדם אותה. לחלופין, הדגישו, אחד הפתרונות האפשריים היה עשוי להיות קביעת מנגנון של 'חל"ת גמיש', המפצה עובדים בגין הפחתת משרה בלי לדרוש להוציאם לחל"ת מלא. מדובר במודל שבמשרד האוצר מתנגדים לו עוד מתקופת הקורונה, אף שהוא זוכה לתמיכה הן מצד התאחדות התעשיינים והן מצד ההסתדרות. הארגונים הוסיפו שגם אם המדינה בוחרת להמשיך לעשות שימוש במודל החל"ת המלא כפי שנקבע עד כה, יש לכל הפחות לאפשר לעובדים לתבוע דמי אבטלה גם ללא מכתב הוצאה לחל"ת מטעם המעסיק כל עוד לא נקראו לעבודה בתקופת הלחימה, ולהסתפק בתצהיר בנושא או בדו"חות נוכחות מהמעסיקים.
"אנו מבקשים כי תגבשו במערכה הנוכחית פתרון מוסדר ומתווה פיצויים שרואה לנגד עיניו את כלל העובדים במשק, ולא מזניח את העובדים המוחלשים והפגיעים ביותר", כתבו הארגונים. "עליכם לספק רשת ביטחון אמיתית וראויה יותר, וללמוד לקח מאירועי העבר, כדי לתת הגנה טובה יותר למי שנפלו בין הכיסאות. זו חובתה של המדינה בשעה קשה זו".
