"זֶה בִּכְלָל לֹא מוּרְכָּב
זֶה מַמָּשׁ פָּשׁוּט
פָּשׁוּט לִפְעָמִים זֶה מְחוּרְבָּן"
הִסְתַּכְּלָה עַל הַשָּׁעוֹן
וְאָמְרָה "אֵיךְ רָץ הַזְּמַן."
וְ"אֲנִי חַיֶּיבֶת לָעוּף."
וְ"תִשְׁמַע, זֶה בֶּאֱמֶת נוֹרָא פָּשׁוּט;
אֲנָשִׁים זֶה כְּמוֹ מִיקְרוֹ;
בְּכָל בַּיִת הוּא אַחֶרֶת.
וְאֵיכְשֶֶׁהוּ אַף פַּעַם לֹא תֵּדַע
לְהַפְעִיל אֶת זֶה שֶׁמִּחוּץ לַבַּיִת שֶׁלְּךָ.
אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם
לְכָל אֶחָד כַּפְתּוֹר יָרוֹק
וְכַפְתּוֹר אָדוֹם;
וְכָל מָה שֶׁבָּאֶמְצַע –
מָלֵא דְּרָגוֹת שֶׁל זְמַן וְחוֹם
אֶת זֶה כְּבָר תָּבִין עִם קְצָת סַבְלָנוּת
וְהַרְבֵּה לְהַקְשִׁיב"
שָׂמָה כֶּסֶף עַל הַבַּר וְיָצְאָה
כְּרוּחַ סְעָרָה
מִבְּלִי שֶׁהָיְיתָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְהָשִׁיב
וַחֲבָל
כִּי נִרְאֵה לִי שֶׁהִיא לֹא מְבִינָה
שֶׁאַף מִיקְרוֹ לֹא עוֹבֵד אִם הוּא לֹא מְחוּבָּר לַחַשְׁמַל.