ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאות שנייה ושלישית תיקון חקיקה שיזם משרד האוצר, שלפיו הביטוח הלאומי יוכל לבקש מהמעסיקים לדווח על עיסוק עובדיהם, בהתאם לסיווג העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן על יישוב עבודתו העיקרי של העובד. השינוי יתבצע תחילה כפיילוט הדרגתי ווֹלוּנְטרי שיחל ב-2027, ורק החל משנת 2030 יהפוך הדיווח לחובה. הביטוח הלאומי הודיע שבמסגרת הפיילוט יתחיל לאסוף גם את נתוני שעות העבודה המשולמות לעובדים.

תיקון החקיקה הוצע תחילה במסגרת חוק ההסדרים אך פוצל ממנו בהמשך. בדיון שהתקיים בחודש פברואר הסבירה נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, גיל הכהן, כי מטרת התיקון היא לאפשר למדינה לקבוע וליישם מדיניות על בסיס מידע מפורט ועדכני אודות שוק העבודה ומצבו, בהסתמך על איסוף נתונים קיים ומבלי להוסיף נטל רגולטורי על המעסיקים. עוד ציינה כי לממשלה חסרים כיום נתונים רבים כדי לתת מענים איכותיים ומספיקים למשק בתחומים כמו אבטלה, חל"ת והכשרות, דבר שבא לידי ביטוי ביכולת להתאים מענים לצרכים אזוריים שעלו בין היתר במלחמת "חרבות ברזל".

בדיון הסבירה הכהן, לבקשת הוועדה, את הדחיפות שרואה המשרד באישור הסעיפים דווקא בימים אלה: "איסוף הנתונים רלוונטי מאוד לעתות משבר. זו דוגמה מעולה לכל מה שדיברנו עליו בדיונים הקודמים ומחזק את הצורך בתחילת הדיווח. אנחנו לא יודעים כמה זמן המשבר הזה יימשך ואילו משברים תעסוקתיים יפקדו אותנו, אבל ככל שיהיו לנו את הנתונים יותר מהר נוכל לתת מענים מתאימים".

ארגוני המעסיקים שלקחו חלק בדיון הביעו מורת רוח מאישור התיקון במהלך מצב החירום ולאור העובדה שתחולתו בכל מקרה אינה מיידית. הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, כינתה את הצעת החוק "דרקונית" ואמרה כי כלל ארגוני המעסיקים מתנגדים לו. "המערכות לא בשלות ולא מוכנות. אנחנו לא מקבלים את זה". ישי פולק, יו"ר משותף של ועדת עבודה בנשיאות המגזר העסקי, הסביר כי החשש הוא שמדובר בנטל כבד שיוטל על המעסיקים, שיידרשו לעדכן תדיר את סיווג עובדיהם בהתאם לשינוי מערכת הסיווג של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לאור חששות שהעלו ארגוני המעסיקים, קבעה הוועדה כי חובת הדיווח לא תחול על מעסיקים עד שתוקם מערכת מקוונת פשוטה ונוחה שתסייע להם בסיווג. עוד הסירה הוועדה את האפשרות להטלת סנקציות פליליות בגין הפרת חובת הדיווח, עד שלא יתוקנו תקנות בנושא שיאושרו על ידי הוועדה. נקבע כי רק לאחר שכל התנאים המקדימים המוגדרים בנוסח החוק יושלמו, יודיעו משרדי הממשלה לוועדה וכן למוסד לביטוח הלאומי, שיעדכן את המעסיקים על החלת החובה לפחות שנה מראש.

יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר: "לנגד עינינו עומדת יכולתה של המדינה להעניק מענים טובים ומתאימים לאזרחים בשוק התעסוקה – בעתות חירום ובכלל. לצד זאת, הוועדה הכניסה שינויים בנוסח שמטרתם לוודא כי ציבור המעסיקים יוכל למלא אחר החובות המוגדרות בחוק בצורה נוחה ופשוטה ובאופן שלא יכביד עליו מבחינה בירוקרטית או אחרת. הוועדה תעקוב ותלווה את התהליכים המוגדרים בנוסח החוק – עד לתחולתו המלאה, כדי לוודא כי אכן הדברים מתבצעים כהלכה ובזמן, לטובת כל הצדדים".

עו"ד בקי קשת מהפורום למאבק בעוני הדגישה את החשיבות לאיסוף גם של שעות העבודה ששולמו לעובדים. לדבריה, היעדר נתונים בנושא תרם לכך שעובדים שעתיים, המהווים כ-32% משוק העבודה, אינם מקבלים מענה מספק במסגרת מתווי הפיצויים בחירום מתקופת הקורונה ועד היום.

יוסף פולסקי מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי הבהיר כי השדה לדיווח שעות עבודה קיים כבר כיום בטופס שממלאים המעסיקים – אולם בפועל אחוזי המילוי שלו נמוכים. "אנחנו מתכוונים להפוך את הדיווח הזה לחובה, ויש לביטוח הלאומי כבר סמכות לדרוש את זה", אמר, והוסיף כי בכוונת הביטוח הלאומי לפעול לטיוב התשובות לנתון כבר במסגרת הפיילוט. עם זאת, הוסיף שבשלב זה הביטוח הלאומי אינו מעוניין לפעול לקידום סנקציות על מעסיקים שאינם משיבים בנושא זה. פולסקי הוסיף כי הביטוח הלאומי אוסף כבר היום נתונים האם עובד מועסק על בסיס שעתי או בשכר חודשי.

הילה שינוק, מנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות, אומרת ל'דבר' כי נתוני שעות העבודה נחוצים ביותר, בין היתר על מנת להתאים מענים לעובדים בחירום, בדגש על עובדים שעתיים ועובדים שאחוזי המשרה שלהם הופחתו. "זה נתון שעשוי להיות משמעותי למשל עבור הדיון על מודל החל"ת הגמיש שבו תומכים גם המעסיקים".

לדבריה, ללא קביעת סנקציות משמעותיות למעסיקים, לא תהיה להם מוטיבציה אמיתית להעביר לביטוח הלאומי את הנתונים שאושרו בהצעת החוק וכן את נתוני שעות העבודה. "בהתאם, יכולתה של המדינה לקבל החלטות מדיניות המבוססות על המצב האמיתי בשטח תישאר לקויה".

עו"ד דיאנה בארון, מנהלת קידום מדיניות ב'קו לעובד', התייחסה להודעת הביטוח הלאומי ומסרה כי "איסוף מידע על שעות עבודה הוא כלי חיוני להשגת המטרה של רשת ביטחון מיטבית, במיוחד עבור עובדים מוחלשים ומעסיקים קטנים. אנו מקווים שכעת יהיו הנתונים הנדרשים להבטחת תכנון מדיניות מושכל ומיטבי בכל הקשור לעובדים שעתיים".

הוועדה קבעה כי בינואר 2031 יידרש הביטוח הלאומי למסור לוועדה דיווח על שיעור המעסיקים המדווחים לו כנדרש באשר לסיווג עובדיהם, מקומות עבודתם ושעות העבודה המשולמות להם.