"לצערי אנחנו תופסות את עצמנו יותר כנשות חינוך מאשר עובדות", אומרת הילה שחר-יחיאל (45), יו"ר איגוד המדריכות החינוכיות לגיל לידה עד שלוש. "למרות ההודעה לרשויות המקומיות שבמרץ אנחנו לא עובדות, המנהלות פונות אלינו ואנחנו מקשיבות ומייעצות להן על מענים מתאימים".

במכתב ששלח השבוע משרד החינוך למנהלי המחוזות נכתב כי בשל העובדה שלימודים מרחוק אינם מתקיימים במעונות היום, שעות ההדרכה של המדריכות אינן ניתנות למעונות ולכן אין לשלם עבורן למדריכות. כדי לא לפגוע במדריכות החינוכיות, השכר יועבר כשמעונות היום יחזרו לשגרה.

הנחת המוצא שהמדריכות החינוכיות אינן עובדות בזמן המלחמה מקוממת את שחר-יחיאל. "צריך אותנו אפילו יותר בתקופת חירום. מנהלת מעון שהמעון שלה ניזוק מנפילת טיל, למשל, ברמה שגם אם חוזרים מחר היא לא יכולה להפעיל את המעון, למי היא תפנה אם לא למדריכה החינוכית שלה שתחשוב איתה איך פועלים במצב כזה? או שמירת קשר עם הילדים וההורים מרחוק, מתן כלים להורים במקרים של רגרסיה אצל הפעוטות ועוד".

מאמצי הארגון לשנות את הגזרה לא נשאו עד כה פרי. "פנינו בכמה הזדמנויות לאורנה פז, ראש אגף בכיר לגיל הרך, וקיבלנו בעיקר התעלמות".

תפקיד המדריכות החינוכיות נוצר לפני ארבע שנים כחלק מיישום העברת האחריות על התחום של גיל לידה עד שלוש ממשרד העבודה למשרד החינוך. המדריכות בעלות תארים מתאימים וניסיון עשיר. שחר-יחיאל ניהלה מעון פרטי בעבר ובעלת שני תארים הקשורים לחינוך: תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי ותואר שני בייעוץ חינוכי בדגש על הגיל הרך.

"כחלק מהתפקיד שלנו אנחנו מלוות את המנהלות והמטפלות מחנכות של המעון. הליווי כולל בניית תוכנית פדגוגית שנתית לפי גיל, תכנון היומיום במעון, עיבוד סיטואציות חינוכיות, איתור תינוקות ופעוטות הזקוקים לסיוע פרטני וכמובן, וזה לא בדרישות התפקיד, חיבוק, נשימה והרגעה".

לפי נוהלי משרד החינוך כל מדריכה מלווה עד 25 מעונות, כל מעון זכאי לארבע שעות הדרכה חודשיות ושווי כל שעת הדרכה הוא 220 שקלים. התקציב להעסקתן מועבר ממשרד החינוך לרשויות מקומיות דרך תקציב גפ"ן רשותי.

אופן ההעסקה משתנה מרשות לרשות, ומשפיע על תנאי ההעסקה והשכר בפועל. "אנחנו דוחפות לכך שתהיה העסקה ישירה אצל כל הרשויות המקומיות עם חוזה אחיד".

הארגון שלהן הוקם בספטמבר בשל חוסר הוודאות בתנאי העסקתן. "התפרסם נוהל של גפ"ן שנכתב בו שיש לצמצם את מספר המעונות המלווים מ-25 ל-15. זו פגיעה במעונות שצריכים את ההדרכה וזו גם פגיעה בפרנסה שלנו. התאגדנו כמה מדריכות בשביל להקים את העמותה, תחילה כדי להיאבק בהחלטה. הבנו שאי אפשר להשיג דברים לבד, אז התאגדנו. עכשיו אנחנו האיגוד שמייצג רשמית, יש לנו רוב: 370 מדריכות חברות מתוך 500 מדריכות. יש גם שלושה מדריכים, ושניים מהם אצלנו.

"הצורך שיראו אותך הוא בסיסי ופרספקטיבה מבחוץ תמיד גורמת לך לבצע את העבודה שלך על הצד הטוב ביותר, כי מה שרואים מבחוץ לא רואים מבפנים. אני מצליחה לייצר מצב שבו מנהלות המעון מספרות לי גם דברים רעים, כדי שילמדו להיות טובות יותר. גם את מנהלות מעונות הסמל אנחנו מצליחות ללוות, פשוט כי אנחנו שואלות אותן מה הן צריכות. זה לא בהגדרת התפקיד, אבל אנחנו מחבקות, מכילות ונושמות יחד עם מנהלות המעונות".