בגלל הַהַפְצָצוֹת אנחנו לא יכולים לישון עכשו בקיץ על הגג, כי עד שכולם יורדים בסולם לוקח יותר מדי זמן להגיע למקלט. אבא אומר שקרית-חיים זה המקום הכי מסוכן כי אנחנו קרובים לרפיינריס* ועוד יותר קרובים ל-IPC וזה מה שהגרמנים רוצים לחַרֵב לאנגלים.
בערב אסור להדליק אור בבית כי יש הַאֲפָלָה. אם רוצים להדליק אור צריך לסגור את כל החלונות עם הוילונות השחורים שאמא תפרה, אבל אז נורא חם. אמא אומרת שהבית נעשה כִּבְשָן. במטבח מוכרחים אור. אתמול באו אנשים של הג"א ואמרו שמציץ אור מהחלון במטבח כי הוילון לא היה סגור עד הסוף. אמא צחקה אִתָּם איך הם ראו סדק כל כך קטן ואחר כך אמרה להם יישר כוח.
גם אבא בהג"א עם המשאית שלו.
אחרי ארוחת ערב אנחנו יושבים בחוץ בחושך. בערב זה לא מסוכן כי האווירונים באים להפציץ רק מאוחר בלילה. אנחנו מביטים לשמיים ורואים את הפרוז'קטורים של האנגלים מחפשים אם יש אווירונים. ראובן אומר שאלה אווירונים של איטלקים כי הם חברים של הגרמנים והגרמנים אומרים להם איפה להפציץ.
אם אבא חוזר מוקדם מהעבודה אנחנו הולכים אחרי האוכל אל מוֹטְקֶה סירוֹטה כי רק אצלו יש רדיו בכל רחוב ב'. כל השכנים יושבים על הדשא שלו ושומעים חדשות. לילדים אסור לדבר כי זה מפריע. לגדולים מותר לדבר והם כל הזמן אומרים יִמַּח שמו של היטלר.
***
אמא ואבא ישנים בחדר הגדול וראובן ואני בחדר הקטן. לפני השינה אנחנו מסדרים שיהיה לנו קל לרוץ באזעקה למקלט. ראובן מלמד אותי הכול כי כבר היה לו בר-מצוה. הוא אומר לי לשכב במיטה ולעצום עיניים כאילו אני ישן. הוא סופר אחת שתים שלוש ואני צריך לקום מהר, ולהתחיל לרוץ כאילו יש אזעקה. הוא אומר שאני עושה את זה טוב אפילו שאני רק בגן. אחר כך אנחנו עושים התחרות מי קם יותר מהר. באזעקה על אמת אנחנו משיגים תמיד את אמא ואבא כי הם עושים את זה יותר לאט. אמא לוקחת את התיק שהיא תפרה. בתוכו יש את כל הדברים שצריכים למקלט, נרות וגפרורים וממחטות וצמר גפן ופלסטרים ותחבושות ואוכל ומים ומסטיקים.
***
המקלט שלנו בשוּתף עם עוד חצרות. כל השכנים חפרו בור עמוק בחול. גם ראובן השתתף. אני רק הסתכלתי. אבא הביא קרשים בַּמשאית שלו והשכנים עזרו לסחוב אותם לבור. השכנים אמרו לאבא, אוֹרְנִי, אתה יודע טפסנות אז תבנה אתה את המקלט. אבא בנה בתוך הבור מקום מקרשים וראובן עזר לו כי אבא כבר לימד אותו קצת טפסנות. שכן אחד אמר לאבא, אני מסגר סוג א' אבל אני לא יודע לעבוד עם קרשים, תן לי משהו לעשות. אבא אמר לשכן שצריך ליישר מסמרים כי בגלל המלחמה אין מסמרים. השכן אמר, שוֹין, וישב עם פטיש ויישר מסמרים.
אחר כך כולם יחד שפכו חול על המקום מקרשים שאבא בנה ועשו ערֵמה ענקית של חול וככה זה נהיה מקלט. על הערמה שמו ממטרה להרטיב את החול שלא יעוף ברוח.
במקלט אין רצפה, רק חול, אבל יש קרשים מחוברים לקירות בשביל לשבת. אבא אומר שהוא עשה שני פתחים כי אם נופלת פצצה על פתח אחד אפשר לצאת דרך הפתח השני.
באזעקה יושבים כולם במקלט ומחכים שתהיה צפירת ארגעה. הילדים יושבים על החול. כולם לועסים מסטיק כי זה מה שאמרו לעשות בהג"א. ראובן אומר שככה הפה כל הזמן פתוח והאוזניים לא מתפוצצות מהבּוּמים. כל פעם שנופלת פצצה יש אור חזק ואחר כך בּוּם. אנחנו סופרים כמה זמן מהאור לַבּוּם, 21, 22, 23… אם זה הרבה זמן זה רחוק, ואם זה מעט זמן זה קרוב.
כששומעים צפירת ארגעה אבא יוצא תמיד ראשון ונוסע במשאית שלו לראות אם צריך עזרה. יש ילדים שנרדמים ולוקחים אותם על הידיים הביתה. יש גם גדולים שנרדמים. בן יעקב נוחר כשהוא נרדם ואשתו מעירה אותו שלא יצחקו.
***
פעם היתה אזעקה ותיכף כשהגענו למקלט התחילו בּוּמים חזקים. היה אור ובּוּם, אור ובּוּם. לא הספקנו לספור הרבה 21, 22. אבא של גיורא אמר שהַפְּצָצוֹת נופלות ממש קרוב. הוא עובד בחברת חשמל והוא אמר שהוא מקווה שלא יפלו פצצות על תחנת הכוח.
פתאום היה אור נורא חזק ותיכף בּוּם נורא חזק. כולם נבהלו. אמא של דבורקה אמרה, בן יעקב, אין לנו בית, והוא אמר לה, ברכה, הכול יהיה בסדר. חיכינו המון זמן ואז שמענו צפירת ארגעה. כולם אמרו, ברוך השם. אבא רץ מהר החוצה ראשון ושמענו איך המשאית שלו נוסעת. אמא וראובן ואני באנו הביתה ואמא הכינה לנו תה כי זה מרגיע. אחרי כמה זמן אבא חזר ואמר שנפלה פצצה על הבית של גוטמן ברחוב ג'. הם היו במקלט ולא קרה להם כלום. הפצצה עשתה חור בגג ונכנסה למטבח.
בבוקר הלכתי לראות את הבית של גוטמן. המון אנשים באו לראות גם. גוטמן עמד במטבח והראה לכולם את החור בתקרה. שאלו אותו איך זה היה והוא אמר, אנחנו היינו במקלט ושמענו בום נורא חזק, לא ידענו איפה זה, כשנכנסנו הביתה ראינו את אוֹרְנִי כבר עומד כאן, הוא הגיע לפנינו.
אני עמדתי בצד ושתקתי. ידעתי שזה היה אבא שלי.
***
יואב אורני, יליד 1936, גדל בקריית חיים. כיום מתגורר בחיפה
* – ה'רפיינריס' (Refineries) – כינוי לבתי הזיקוק הסמוכים לקריית חיים.
IPC – כינוי למתחם מכלי הדלק הסמוך לקריית חיים, שהוקם על ידי חברת הנפט העיראקית – IPC.
