יוון ונושותיה, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומי, הסכימו אתמול (שלישי) על מתווה לקיצוצים אותם תבצע הממשלה היוונית, ובכך תבטיח את קבלתה של הפעימה השלישית בתכנית ה"סיוע" שמעניקות לה אירופה וקרן המטבע. יוון זקוקה לסיוע זה כדי לעמוד בהחזר החובות – חובות לאירופה, ובעיקר לגרמניה – הצפוי לה ביולי הקרוב, בעקבות הסדרי החוב הקודמים עליה היא חתומה.
עפ"י דרישותיה של הנושות, מטרתו של ההסכם הוא להביא את עודפי התקציב היווניים לרמה של 3.5% מהתמ"ג. לצורך כך, תבצע יוון שורה של קיצוצים בהוצאה הציבורית, וצעדים שיגדילו את הכנסת המדינה ממיסים. פרטי המתווה טרם פורסמו במלואם, אך עפ"י הפרסומים יכללו בה קיצוצים נוספים בפנסיות הממשלתיות, העלאת מיסים על בעלי הכנסה נמוכה ושינוי חוקי העבודה כך שפיטורי עובדים יהיו פשוטים יותר עבור המעסיק, ותתאפשר פתיחתם של עסקים נוספים ביום ראשון.
בין מדינות האיחוד לבין קרן המטבע קיימת מחלוקת לגבי יעדי העודף התקציבי בה יוון תידרש לעמוד. בעוד מדינות האיחוד, ובראשם גרמניה, טוענות כי על יוון להחזיק בעודף של 3.5% לאורך זמן, קרן המטבע דורשת מיוון להחזיק בעודף תקציבי גבוה עד שנת 2021, ולאחר מכן יוקלו ההגבלות עליה. עפ"י ההסכם, במידה ויוון תעבור את יעד העודף, תתאפשר לה הרחבה מדודה של ההשקעה הציבורית.
יש לציין כי יוון עמדה בסוף הרבעון האחרון של 2016 בעודף תקציבי של 3.9%, זאת בעקבות קיצוצים נרחבים שבוצעו על ידה בשנה האחרונה. וולפגנג שויבלה, שר האוצר הגרמני אשר תומך בהמשך מדיניות הצנע ביוון שיבח את המדינה ואמר כי "במידה ויוון תעמוד בהסכמים (להגבלת ההוצאה הציבורית), האיחוד יוכל לשחרר את הפעימה הבאה של הסיוע".
המתווה שהוסכם יידרש לאישור של הפרלמנט היווני, ושל היורוגרופ, פורום שרי האוצר של מדינות האיחוד, שיפגשו בעוד כשבועיים וחצי. עם זאת, ההסכם אינו מסדיר את שאלת שמיטת החובות של יוון, עליה קיימת עדיין מחלוקת בין מדינות האיחוד האירופי וקרן המטבע. בעוד גרמניה דורשת להשאיר את החוב היווני ברמתו הנוכחית ולהמשיך את העמקת הצנע במדינה, קרן המטבע טוענת כי יש להקל בחובה של יוון ע"י שמיטה של חלקים ממנה, ובכך לעזור לה לצאת ממעגל ההלוואות בה היא נמצאת מאז שנת 2010. גרמניה הצהירה כי תשתתף בהסכם רק בתנאי של השתתפות הקרן, ושאלת שמיטת החובות תעלה לדיון בישיבת היורוגרופ בסוף החודש.
ההסכם הנוכחי "יאפשר ליוון לקבל את ההלוואה שהיא צריכה כדי להחזיר את חובותיה בקיץ" אמר הולגר שמידינג, כלכלן ראשי בבנק ברנברג. "אך יוון והנושות רק קונות זמן לקראת השיחות המשמעותיות על שמיטת החובות". כך, נראה שיוון תעמוד בהחזר החובות הקרוב שלה בקיץ, אך עתיד החוב שלה עוד לא ברור, ויעלה לדיון שוב בסוף חודש מאי.
צעד לקראת הרחבה כמותית?
באתונה מקווים כי ההסכם יתרום להצטרפותה של יוון לתכנית ה"הרחבה הכמותית" של הבנק המרכזי באירופה. תכנית ה"הרחבה הכמותית" (Quantative Easing), היא תכנית מוניטרית אותה מיישם הבנק המרכזי באירופה מאז 2015. מטרת התכנית היא להוריד את מחיר האשראי במדינות האירופאיות גם אחרי שהריבית של הבנק המרכזי כבר עומדת על אפס.
במסגרת התכנית, הבנק המרכזי רוכש אג"ח ממשלתי ממוסדות פיננסיים שונים באירופה. באופן זה הוא מעניק הלוואות לבנקים אלו, במחיר אפסי. ככל שיש בידי הבנקים הפרטיים יותר הון נזיל, כך יורד המחיר אותו הם גובים על הלוואות. מצב זה אמור לדרבן בעלי עסקים לקחת הלוואות, ולהרחיב את עסקיהם, לשכור עוד עובדים, ולהמריץ את המשק.
עם זאת, עד כה לא רכש הבנק המרכזי אג"ח יווני, בטענה כי חוב זה איננו יציב, וכי אין ביטחון בכך שיוון תעמוד בהבטחותיה ללויים. יוון נמצאת במיתון קשה מאז 2010, והמשק היווני הצטמצם ב-1.2% ברבעון האחרון של 2016. הכללת יוון בתכנית ההרחבה הכמותית עשויה להקל על ההשקעה במשק היווני ולתרום ליציאתה מהמיתון.
בנוסף, יוון מתקשה לגייס הון, היות והאג"ח שלה נחשב מסוכן ולא יציב. עובדה זו גורמת לרוכשי האג"ח (שלווים כסף לממשלה היוונית) לדרוש ריבית גבוהה על ההלוואה. כיום, ההחזר על אג"ח יווני עומד על כ-7%. זהו החזר גבוה מאוד, ולצורך השוואה, ההחזר על האג"ח הספרדי עומד היום על 1.7%. במידה והבנק המרכזי יחליט לרכוש אג"ח יווני, מחירו צפוי לרדת. דבר זה יסייע ליוון בגיוס הון לצורך עמידה ביעדי העודף התקציבי והשקעה. הורדת ההחזר על אג"ח יווני יפגע אמנם בבנקים אשר מלווים למדינה בריבית גבוהה, אך תסייע לכלכלה הריאלית, ובכך לאזרחי יוון, לצאת מהמיתון בו היא נמצאת קרוב לעשור.
מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי האירופי, אמר בעבר כי יוון תצטרף לתכנית הרכישה רק במידה ויושג הסכם שמבטיח את יכולתה של המדינה לעמוד בחובותיה. דראגי רמז גם כי לצורך כך תידרש שמיטת חובות ברמה כזו או אחרת. כך, ביוון מקווים כי נושותיה אכן יסכימו לשמיטת חובות, שתסייע ליוון להצטרף לתכנית הרכישה של הבנק, ולזכות במרווח.
