
לפי 'השיעה התריסרית', הזרם המרכזי של השיעה שאיראן משתייכת אליו, לעלי חתנו של מוחמד היו 12 צאצאים קדושים ויודעי כול, והם נהרגו אחד אחרי השני במאות ה-7 עד ה-9 מלבד האחרון, "האימאם הנעלם", שאמור לחזור יום אחד כ'מהדי' – מעין משיח מוסלמי.
"אם רוצים להבין איך נראית שנאת ישראל השיעית העכשווית", אומר שמואל בן שלום, חוקר דתות ומומחה לאסלאם, "באיראן מסתובבת תאוריה שהמוסד רצח אותם".
כלומר אותו המוסד של היום הוא שעשה את זה?
"מבחינתם המוסד הוא מאוד עתיק. הם משתמשים במושג ערבי-פרסי שמשמעותו – 'המוסד של היהודים'. אז אני מניח שאולי יגידו שזה לא בדיוק המוסד שקיים היום, אלא מעין ארגון קוסמי עתיק ונצחי שמנהל את ההיסטוריה. יש גם אמירות שהוא מעסיק צבא של ג'ינים. זה לא תאוריה שתשמע ממטיפי הדת ה'רשמיים', כמו חמינאי, אבל זה רעיון עממי שמשקף משהו מהרוח של הפונדמנטליזם השיעי".
נתחיל מהבסיס – מה זה שיעה?
"השיעים הם זרם באסלאם, כ-15%, שמאמין שהצאצאים של עלי שהתחתן עם פאטמה, בתו של מוחמד, צריכים לשלוט בעולם האסלאם. יש בשיעה הרבה געגועים לעלי ולאימאמים, ולקרב ההירואי של חוסיין הבן שלו בכרבלא שבו הם נטבחו בידי הסונים".
אילו השלכות פוליטיות יש לתפיסה הדתית הזו?
"הבדל ניכר מהסונים הוא בשאלת השלטון הראוי. לסונים היה ח'ליף, מנהיג שפועל אולי בהשראה אלוהית, אבל הוא ארצי. הוא יכול להיות רשע ועדיין יהיה לגיטימי. השיעים הקלאסיים, וזה קצת השתנה, מאמינים ששום שלטון לא לגיטימי חוץ מהנהגת האימאם שעתיד לבוא רק באחרית הימים. מאחר שאין שלטון לגיטימי היום, הם צריכים לחיות מחוץ להיסטוריה, קצת כמו חרדים או יהודים בגלות. זו תקופת ההיעלמות הגדולה".
אז עד למהפכה האסלאמית הם התנהלו ללא שלטון?
"עד ימינו הסיפור של ריבונות היה זר לשיעים. גם כאשר שושלת השלטון באיראן אימצה את השיעה במאה ה-16, הדת הממסדית לא ראתה בהם שלטון לגיטימי לגמרי אלא הרע במיעוטו. במקום שלטון הם פיתחו מסורת של חכמי דת – קהילה אינטלקטואלית מאוד חזקה עם היררכיה דתית והלכתית ברורה. יש לה כמה מרכזים גדולים. לענייננו חשובים שניים – בקום באיראן ובנג'ף בעיראק. בראש יש מרג'ע תקליד – זה מודל עליון לחיקוי. מתחת לזה יש אייתוללות עצומים, אייתוללות רגילים ודרגות נמוכות יותר. בעידן המודרני נמצאים שיעים בהרבה מדינות – איראן, עיראק, לבנון, בחריין. בכל מקום הם סבלו מרדיפות".
הסיפור של הפונדמנטליזם הסוני מוכר יותר – תנועת האחים המוסלמים מפתחת אידיאולוגיה של חזרה לאסלאם בתשובה למערביות והמודרניות. איך נוצר הפונדמנטליזם השיעי?
"הסיפור השיעי מתחיל באיראן ובעיראק, בתגובה לחילון מצד אחד ולדיכוי מצד שני. בעיראק עולה לשלטון סדאם חוסיין, שליט חילוני וסוני שמדכא את השיעים שהם הרוב. צעירים שיעים רבים הלכו לקומוניזם. בתגובה לזה מפתח מוחמד באקר א-סדר פילוסופיה המתנגדת לזה שקובעת – המהות של האסלאם השיעי היא צדק. השיעים הם המדוכאים עלי אדמות והם צריכים לעזור למדוכאים. הוא מפתח מעין חלופה דתית של כלכלה אסלאמית צודקת, וזה חובר לשיח הפוסט-קולוניאלי שמתחיל אז בשמאל בעולם. זה קורה גם בלבנון עם הקמת תנועת אמל בידי מוסא א-סדר.
"בינתיים באיראן השאה אימץ את רעיון המודרניות באופן סלקטיבי – מדינה חילונית אבל לא ליברלית, מה שמאפשר לו לקחת סמכות מאנשי הדת. הוא נאבק בממסד הדתי, עודד לאומיות איראנית סביב הציוויליזציה הפרסית, הלאים נכסים של אנשי דת, הסית נגדם ואסר על לבוש דתי. כל התמונות של נשים מודרניות לפני המהפכה – לתקופה זה היה קבוע בחוק שאישה חייבת ללבוש חצאית וגרביונים וגבר חליפה ועניבה. חיג'אב היה אסור, ונשים שלא צייתו לכך הופשטו ברחוב. מוסלמיות לא יצאו מהבית".
איך נראתה התגובה לזה באיראן?
"מהכיוון הדתי חומייני פיתח את התאוריה הבאה: אנחנו מחכים לאימאם וזו טעות. האסלאם הוא חוק, וכדי ליישם אותו צריך כוח. האם בכל התקופה שבה האימאם נעלם חוקי הדת צריכים להתבטל? מי שאומר את זה הוא כופר באסלאם. התחליף הזמני לאימאם צריך להיות איש הדת, כי הוא יודע הכי טוב את החוק. הוא גם השתמש ברעיון של אפלטון של המלך פילוסוף.
"היה גם הוגה בשם עלי שריעתי, שאפשר לראות בו את האפשרות החיובית שיכלה להיות במהפכה האסלאמית. הוא הגיע מהכיוון הפילוסופי והמרקסיסטי לאותם רעיונות שהאסלאם השיעי צריך להיות מגן החלשים, ואמר שהניכור של השמאל לדת הפך את הרעיונות האלה למנותקים מנפש האומה האיראנית, ושהמרקסיזם האיראני צריך להיות דתי. הוא היה מאוד פופולרי בקרב צעירים וסטודנטים. הוא מת לפני המהפכה, אבל הוא והחוגים שהנהיג שיתפו פעולה עם חומייני. כך שהמהפכה הייתה בהתחלה ברית של קומוניסטים, ליברלים ואסלאמיסטים".
זו בעצם ברית נגד המערב?
"בפועל זו ברית נגד המלוכנים. כי הליברלים היו יותר קרובים למערב בדעותיהם. אבל כן אפשר לומר שזו ברית נגד הדיכוי הקולוניאלי של המערב – ונגד ישראל שמייצגת אותו. זו נקודה חשובה איך ישראל נכנסה כל כך ללב האידאולוגיה האיראנית".
יש פה נקודה מעניינת – הקשר בין השמאל הפרוגרסיבי לפונדמנטליזם האסלאמי נראה היום מוזר, אבל הוא קיים מהרגע הראשון.
"אני חושב שיש קווים מקבילים בין האסלאם הרדיקלי לשמאל הרדיקלי. אלה שתי קבוצות שמתנגדות למבני הכוח בחברה, ומבקשות לערער על המציאות הקיימת כיום ועל המסורת המקובלת בדרישה לחזור לערכים בסיסיים ומוחלטים. בשמאל זה שוויון וצדק, ובאסלאם הקוראן והחדית'".
מה ההבדל בין הרדיקליות השיעית לסונית?
"הרדיקליות הסונית מבקשת לערער על מסורת הפסיקה, ולחזור לקשר בלתי אמצעי לקוראן ולחדית'. כך אתה גם מבטל את הצורך לציית לשליט. הרדיקליות השיעית מבקשת לערער על מסורת הגלות. לא צריך לחכות לאימאם – אלא למלא את מקומו בחכם דת. ברדיקליות השיעית הרגילה זה מילוי מקום עד שהמשיח יגיע, ובמחנה הקיצוני יותר זה גם בלקדם את הגאולה. המשותף הוא שכולם רוצים שהעולם יהפוך למוסלמי.
"כל האסלאם הרדיקלי רוצה לשנות את העולם, השאלה היא איך. האחים המוסלמים – בעיקר בדרך של הטפה (דעווה), וגם מלחמת ג'יהאד נגד אויבים – כמו חמאס. דאעש ואל קעידה בצורה אלימה יותר.
"גם השיעה האיראנית רוצה לכבוש את כל העולם המוסלמי, אבל בצורה מחושבת ומחוכמת יותר. התאוריה של איראן אומרת שהעולם המוסלמי מרוסק ומפורק מאוד, והדוגמה הטובה ביותר לכך היא קיומה של ישראל. הדרך לאחד את העולם המוסלמי היא באמצעות חוקי האסלאם הנבונים. וכשנשיב אותו לגדולתו האירוע המרכזי והמכונן של זה יהיה כיבוש ישראל".
כיבוש ישראל הוא ה-אירוע מבחינתם?
"יהיו עוד דברים. הם מאוד מתעבים את ערב הסעודית. מן הסתם יהיה גם כיבוש מכה – בגלוי היה קמפיין להוצאת מכה מהניהול הסעודי. אבל כיבוש ישראל זה האירוע המרכזי ביותר, ובו מתמקדים במפורש".
היחס לישראל: "עולם של קונספירציות אנטישמיות"
"יש חוקרים ישראלים שטוענים שאיראן לא תכננה לכבוש את ישראל, והכול סמלים פנימיים למטרה פנימית של החזקת המשטר", מסביר בן שלום. "לדעתי זו טעות. אני חושב שפונדמנטליסטים מתכוונים למה שהם אומרים – יהודים, ערבים ופרסים. ומה שיפה בהם שהם כנים – הם אומרים לך מה הם רוצים לעשות.
"כל התוכנית הגדולה של 20 השנים האחרונות הוא ניצול הכאוס במזרח התיכון – נפילת סאדם חוסיין, האביב הערבי, מלחמת האזרחים בסוריה – כדי לייצר שלוחות שהשתלטו על ארצות שהיו בכאוס, בהן סוריה, לבנון, חיזבאללה, תימן ויש עוד שלוחות שפחות הצליחו להתבסס. זאת כוונה אמיתית, גם אם לא התכוונו לממש אותה בזמן הקרוב, אלא בטווח של עשרות ומאות שנים קדימה".
היחס הזה לישראל מוטבע בשיעה?
"זה יותר מורכב. יש לי ביקורת גם על פרשנים וחוקרים שמתמקדים בהיבט המיתולוגי של השנאה לישראל. נכון שמוחמד נלחם נגד יהודים בחייבר, ויש בספרות האסלאמית דיבור נגד יהודים, אבל גם נגד המון דתות ועמים אחרים. השנאה המיתית לאורך השנים לא הייתה חשובה. יהודים הסתדרו יפה באיראן ובעיראק. מה שקרה באסלאם השיעי המודרני זה שחזרו למיתוסים האלה והעצימו אותם".
בצד הסוני אפשר לראות ניצנים של אסלאם מתון שמקבל את ישראל באופן מלא, כמו ברעיון של הסכמי אברהם. יש לזה מקבילה באסלאם השיעי?
"יש אסלאם שיעי לא רדיקלי, שהמנהיג המרכזי שלו הוא סיסתנאי בנג'ף בעיראק. הוא משמר את השיעה הישנה, שלפיה חכם הדת אינו צריך להתערב בפוליטיקה. הוא מתערב בפוליטיקה, אבל בעדינות, בדרכים עקיפות. הוא תומך בדמוקרטיה העיראקית, ולעולם לא יגיד במפורש למי להצביע. גם הוא נגד ישראל ובעד פלסטין, ובעד המשטר באיראן – אבל באופן רך. לא תהיה לו בעיה עם הסכם שלום בין ישראל לפלסטין. הוא מעולם לא קרא לג'יהאד נגד ישראל, גם לא עכשיו. הוא לא קרא לג'יהאד נגד אף אחד מלבד דעאש".
עד כמה השנאה לישראל מושרשת בתרבות השיעית העממית?
"שלילת ישראל מושרשת בכל המרחב המזרח תיכוני מלוב ועד פקיסטן. זה התחיל במצרים המהפכנית אצל נאצר, וחוגים אסלאמיסטים אימצו את זה מהחוגים המהפכניים. היא לא מושרשת באותו אופן באסלאם המסורתי, היא תופעה מודרנית. אבל העניין המיתי קיים. אז אומרים שהמוסד רצח את האימאמים ומעסיק ג'ינים. זה עולם שלם של תאוריות קונסיפרציה אינסופית, ששואבות מאנטישמיות. יש פה התלכדות בין מיתוסים אסלאמים להתנגדות לישראל ורעיונות אנטישמיים שקשה להפריד".
מוג'תבא חמינאי: "הזרם של אחמדינג'אד"
בהודעה על בחירתו של מוג'תבא חמינאי למנהיג העליון של איראן בלט לעין עיסוק נרחב בפופולריות לכאורה של שיעור הדת שהעביר בעיר קום. "יש סיפור מאחורי זה", אומר בן שלום. "ב-2022 מנהיג השיעים בעיראק סיסתאני בז למוג'תבא. באחד השיעורים שלו הוא אמר: 'יש אנשים שרוצים להיות המנהיגים הרוחניים של העולם, והם אפילו לא אייתוללות, וכולם הבינו למי הכוונה.
"מייד אחרי זה נפתח השיעור של מוג'תבא בקום. זה במשבצת של השיעור הכי יוקרתי שמועבר בקום, ורק הסמכות העליונה מעבירה אותו. בלחץ המשטר ניתן לו התפקיד, למרות שההשכלה הדתית שלו דלה מכדי להגיד שהוא מועמד מוביל להנהגה".
מה הגוונים האידאולוגיים בתוך הממסד הדתי?
"האייתוללות באיראן נחלקות לקבוצות. יש אופוזיציה נגד המשטר, יש רפורמיסטים שתומכים ברעיונות של חומייני עקרונית אבל קוראים ליישם רך יותר, ויש שמרנים שהם האורתודוקסיה החזקה, שאומרים אנחנו נמשיך את חומייני כפי שהיה. המנהיג הקודם עלי חמינאי היא חלק מהם. הוא החזיק בתפיסה שמרנית מתונה – לעשות את הדברים באופן איטי ומחושב. כמו שאמרתי, איראן רוצה להשמיד את ישראל – אבל זה אירוע לטווח של שנים קדימה. הם התקדמו יפה עם בניין הכוח שלהם וטבעת האש סביב ישראל. אבל בשנתיים האחרונות הם מבינים שהתוכנית השתבשה ומנסים לבלום. במקביל ישראל ניסתה לגרור אותם פנימה, כי לה יש עניין להמשיך לשבור את בניין הכוח הזה".
איפה היית ממקם את מוג'תבא מבחינה אידאולוגית?
"הוא בזרם קיצוני יותר מאביו. הוא למד אצל הוגים כמו אייתוללה מסבח יזדי, שהיה שייך לקבוצה שהייתה אופוזיציה לחומייני, בטענה שהוא הלך יותר מדי לכיוון המודרנה. חומייני שילב דמוקרטיה ותאוקרטיה, והם אמרו שצריך רק תאוקרטיה. חומייני אמר שצריך לכבוש את העולם המוסלמי לאט לאט, אייתוללות בזרם הזה אמרו שלאיראן לא יהיו גבולות, שתמיד תהיה במלחמה. חומייני אמר שחכם הדת צריך למלא את מקום האימאם – אייתוללות אמרו שצריך להביא את האימאם בכוח. אחמדינג'אד היה חלק מהמחנה הזה ולכן אנחנו זוכרים אותו – הוא הראשון שדיבר בהתלהבות רבה ובגלוי על ההשמדה של ישראל. מוג'תבא תמך באחמדינג'אד לנשיאות.
"כשהיה דיכוי של המפגנינים ב-2009 הוא אמר לבן דודו שהדיכוי היה רך מדי – היה צריך לשרוף את כולם. אבל אילו אחמדינג'אד וההוגים האלה היו אופוזיציה מימין, מוג'תבא הוא הכי מיינסטרים שיכול להיות, כבן של חמינאי, ככה שהוא מביא את ההקצנה של האופוזיציה לתוך המרכז. חמינאי האב, בזכות העוצמה המוחלטת שלו, כל מי שהיה מקורב אליו צבר כוח. נסראללה צבר את הכוח שלו בחיזבאללה כמקשר בין חיזבאללה לחמינאי. באותה מידה, מוג'תבא שהיה הבן של חמינאי היה האיש שאחראי על הגישה אליו, ולכן צבר המון כוח באיראן. הטבח במפגינים עכשיו הוא בין היתר פרי ההתחזקות שלו. הוא גם הפך להיות איש הקשר של משמרות המהפכה, שהם הכוח שחמינאי האב ייצר כדי שיהיו נאמנים ישירות אליו, ועם השנים הם צברו המון כוח באיראן. לכן מוג'תבא גם היה המועמד שלהם".
קיימת אפשרות שהוא יצא לקרב הקרבה?
"הקרבה זה ערך בסיסי של השיעים. המושג מתאבד שיעי התחיל בחומייני, שהמציא את הרעיון של שהיד שמתאבד כדי לעשות פיגוע. באסלאם זה היה אסור. בהקשר הזה, העובדה שישראל חיסלה את חמינאי, את נסראללה ואת סולימאני נותנת להם המון הערצה בשיעה. בפרט חמינאי ונסראללה, אני מאמין שעוד מאות שנים יזכרו אותם בתור 'האימאם השהיד' ו'הסייד השהיד' שנהרגו בידי ישראל.
"אבל בסופו של דבר האתוס השיעי הוא גם פרגמטי. כשסינוואר פתח במערכה ב-7 באוקטובר, איראן וחיזבאללה לא מיהרו להצטרף. אז מנקודת מבט שיעית אפשר לומר שזה פרגמטי או פחדני. לפי הפרופיל של מוג'תבא, יכול מאוד להיות שהוא חשב שזה פחדני".


