מדי שנה בחודש הרמדאן שומעים תושבי קלקיליה פעמיים ביום את צופר הרמדאן, שמופעל לפנות בוקר בזמן הסחור (תחילת הצום) ובערב, במועד האפטאר (פקיעת הצום). הצופר, שנרכש ממצרים בשנות ה-50 של המאה הקודמת, מייחד את קלקיליה מיתר ערי הגדה המערבית, ואף מכל הערים המוסלמיות. אבל השנה, העיר שוקקת החיים והמסחר שבצפון הגדה נכנסה לחודש הקדוש בלב כבד, שנובע ממחנק כלכלי.

"בחודשי הרמדאן שלפני 7 באוקטובר 2023 היינו קונים בגדים ונעליים לכל בני המשפחה לקראת עיד אל-פיטר, אבל היום אנחנו לא מצליחים לספק אפילו את מוצרי המזון הבסיסיים", מספר ל'דבר' תושב קלקיליה, שביקש לשמור על עילום שמו, "עד 7 באוקטובר עבדתי בבניין בישראל, והרווחתי בין 800 ל-1,000 שקלים ביום. מאז היתר העבודה בוטל. התחלתי לחפש עבודה בתוך העיר, אבל ללא הועיל".

קלקיליה ידועה כעיר מסחרית מובהקת, שפרנסתה נשענת על המסחר עם ערביי ישראל ועל עבודת פועליה. בדרך כלל רמדאן מהווה את שיא הפעילות הכלכלית, אבל השנה היא בנסיגה משמעותית, ובשווקים שורר דכדוך. ההגבלות הצבאיות שצה"ל הטיל על העיר חוסמות את העורקים הכלכליים שלה. כוח הקנייה סובל מירידה חדה, שנובעת מהפסקת העסקת הפועלים בתוך הקו הירוק, ומהיעדרותם של קונים ערבים מישראל בשל סגירת הכניסה היחידה לעיר.

כלכלת מובלעת

העיר סובלת מתופעה של "כלכלה מובלעת מבודדת" בשל העובדה שגדר ההפרדה מקיפה את העיר כמעט מכל עבריה. השווקים בה סובלים מבעיה לוגיסטית: המחסומים שמקיפים את העיר מעלים את עלויות ההובלה, מה שהופך את מחירי המלפפון והעגבנייה שמיוצרים בחוות של קלקיליה ליקרים יותר עבור תושבי העיר, בשל הקושי בניידות בין האדמות החקלאיות השוכנות מאחורי גדר ההפרדה לבין השוק המסחרי.

הצמיחה הכלכלית בעיר מותנית בשני מקורות הכנסה עיקריים: הראשון הוא מגזר הפועלים – ההערכות מצביעות על כך שמעל ל-60% מהתוצר המקומי של העיר נשען על השכר שקיבלו הפועלים מעבודתם בישראל. עם ביטול ההיתרים או הקפאתם בשל נסיבות המלחמה, התזרים הכספי יבש לחלוטין.

המקור השני הוא המסחר האזורי. קלקיליה הייתה היעד המועדף על הציבור הערבי בישראל, מאזור המשולש והגליל, במיוחד בימי שבת ובחודש רמדאן. כיום, בשל הסגרים החוזרים והידרדרות המצב הביטחוני, איבדה העיר למעלה מ-80% מהמבקרים שלה. הדבר הוביל לסטגפלציה (מיתון אינפלציוני), שבה מחירי מוצרי היסוד המיובאים עולים בעוד שכוח הקנייה נעלם.

"מאז תחילת המלחמה עם איראן, העיר נסגרה ונמנע מערבים ישראלים להיכנס לקניות", מספר בעל חנות בעיר, "הדבר הוביל למיתון במכירות, שכן לתושבים אין תזרים כספי למלא את החסר בגלל האיסור על הפועלים לעבוד בישראל".

"מבקשים מאלוהים שלום"

מטרים ספורים בלבד מפרידים בין קלקיליה לישראל, שבהם נמצאת גדר ההפרדה. כתוצאה מכך, קולות האזעקות המופעלות בערים וביישובים הישראליים הסמוכים וקולות הנפץ של הנפילות והיירוטים נשמעים היטב בתוך העיר, במיוחד בשעות הלילה. בדומה ליתר ערי וכפרי הגדה, קלקיליה סובלת ממחסור במקלטים ציבוריים ובמרחבים מוגנים. העיר אף חוותה מספר פעמים נפילות של רסיסי טילים או מיירטים שגרמו לנזקים.

אבל קלקיליה ברמדאן 2026 אינה רק עיר שמאחורי גדר ההפרדה, אלא מעבדה של חוסן אנושי. למרות ששולחנות האפטאר השנה חסרים מנות רבות ומוכרות, המסגדים העמוסים במתפללים, והלחישות הקוראות לישועה, משקפים דבקות בזהות הרוחנית כמעוז ההגנה האחרון נגד הייאוש.

למרות הקשיים וחוסר הוודאות, בעל החנות אופטימי. "אנחנו מתפללים ומבקשים מאלוהים שהשלום ישכון בין שני העמים, הפלסטיני והישראלי, ושהאזור כולו ייהנה מביטחון ויציבות, דבר שיוביל לשגשוג כלכלי באזור כולו".

עיסאם עינאיה הוא עיתונאי ומתרגם המתגורר בקלקיליה