815,000 אנשים נעקרו מבתיהם בלבנון מאז שצה"ל החל לתקוף בתגובה לירי הטילים והכטב"מים של ארגון חיזבאללה ב-2 במרץ. העקירה המהירה משקפת את היקף המשבר ואת השפעתו הגוברת על האזרחים. "המחיר של האזרחים עצום," אמר אימאן רזה, המתאם ההומינטרי של האו"ם בלבנון, בראיון ל- UN News.

הוא הדגיש גם את המספר הגבוה של ילדים שנהרגו. לדבריו, שמונים ושלושה ילדים נהרגו בשבוע הראשון של הלחימה – כאשר באופן כללי, ילדים מהווים כ-20% מכלל הרוגים, ונשים כ-21%.

המספרים מדגישים את מה שרזה תאר כדפוס חוזר בסכסוכים מודרניים, שבו אזרחים – ובמיוחד ילדים – מושפעים באופן לא פרופורציונלי. העקירה גם משבשת את החינוך ברחבי המדינה. כ-120,000 עקורים שוהים במקלטים קולקטיביים, רובם מוקמים בבתי ספר ציבוריים. הכיתות הוסבו למגורים זמניים, מה שהותיר ילדים רבים ללא גישה ללימודים. "לא רק שילדים נהרגים ומגורשים," אמר רזה, "אלא גם נשללת מהם הזכות לחינוך".

"נאבקים לבנות מחדש את חייהם"

רזה אמר ששמע סיפורים דומים ממשפחות שנאלצו לברוח מבתיהם בתוך דקות לאחר אזהרות פינוי שאזורים נרחבים, כולל חלקים מדרום לבנון והפרברים הדרומיים של ביירות. רבים מהמפונים חזרו לבתיהם רק לאחרונה לאחר שנאלצו לעזוב במהלך המלחמה ב-2024 בין ישראל לחיזבאללה: "אחד הדברים שרבים אמרו הוא שהם פשוט ניסו להיאבק לבנות מחדש את חייהם".

בין אלה שפגש הייתה אישה מבינת ג'בל שהגיעה למקלט עם שני ילדיה, שעדיין לבשו את הפיג'מות שלהם כשברחו מהבית. "היא אמרה 'תודה, יש לנו שמיכות ומזרנים'," נזכר רזה. "אבל היא ביקשה בגדים לילדים שלה ומחבת כדי שתוכל לבשל לאנשים האחרים שחולקים את החדר במקלט".

למרות הקשיים, לדברי רזה, נשים ממלאות תפקיד מרכזי בסיוע למשפחות. "נשים הן אלו שמחזיקות את המשפחות יחד," הוא אמר.

הסיוע הכספי פוחת

במקביל, הסיוע ההומניטרי הופך לקשה יותר ויותר. במהלך ההסלמה של 2024, מדינות המפרץ, כולל סעודיה, קטר, איחוד האמירויות, כווית, עומאן ובחריין, סיפקו סיוע משמעותי. אך כעת, מדינות אלו מושפעות מהמשבר הרחב בשל המלחמה עם איראן ומהעלייה במחירי הנפט – ואינן מסייעות כבעבר. "זאת סערה מושלמת של אתגרים בלתי צפויים", סיכם רזה.

האו"ם יצא ביום שישי בקריאה לפעולה לטובת מענה הומניטרי דחוף בלבנון בסך 308 מיליון דולר. הכספים אמורים לסייע בהתמודדות עם השלכות התקיפות הישראליות. "סולידריות במלים חייבת להיות מגובה בסולידריות בפעולה", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כשהכריז על הקמפיין בביירות, כך על פי דיווח של סוכנות הידיעות 'רויטרס'.

ארגוני סיוע דיווחו כי מימון לא מספק מאלץ אותם לתקצב את האספקה וכי מימון משמעותי חדש נדרש בהקדם. "אנחנו מסייעים רק למי שנמצא על סף הרעבה, או כבר מורעב", אמר קארל סקאו, סגן מנכ"ל תוכנית המזון העולמית. "כשהצרכים גוברים, המשאבים חייבים לגדול – ובוודאי שאסור להם להצטמצם", הוא אמר ל'רויטרס'.

סוכנות הפליטים של האו"ם UNHCR דיווחה בספטמבר כי קיבלה רק 25% מהמשאבים שמדרים ללבנון ב-2025, מה שאילץ אותה לקצץ בתוכניות סיוע כספי.

סיוע הומניטרי לבדו אינו יכול לפתור את המשבר

"העלייה במחירי הנפט וההסלמה בלחימה מהווים נטל נוסף על מימון מוגבל ממילא", אמר קירולוס פארס, מנהל ארגון הסיוע הלבנוני Medair. ארגון הסיוע 'סודלירטה אינטרנשיונל' כבר עתה עד לירידה במספר התרומות ובגודלן, אמר מנהל הארגון דניאל רגאצי.

עם זת, רזה הדגיש כי סיוע הומניטרי לבדו אינו יכול לפתור את המשבר. "מה שאנחנו צריכים יותר מכל הוא הפסקה של הלחימה," הוא אמר והוסיף שרק תהליך פוליטי ודיפלומטי יכול לסיים את הסבל. עד אז, הוא קרא לתמיכה בינלאומית דחופה, גישה הומניטרית לקהילות שנפגעו ומעל לכל, כיבוד המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

"האזרחים נושאים את עיקר הנטל," אמר רזה. "הם לא צריכים להיות אלה שמשלמים את המחיר".