ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (שני) לקריאה שנייה ושלישית הוראת שעה שתאסור על פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל נזק שנגרם לביתו במלחמה, או בשל השגחה על ילדו עקב שירות בן זוג בכוחות הביטחון או במפעל חיוני במהלך מבצע "שאגת הארי".

על פי התיקון, עובד שנעדר מעבודתו או לא יכול לבצעה בשל הפינוי, יהיה מוגן מפני פיטורים למשך שלושה חודשים מיום הפינוי. כמו כן, קובע התיקון איסור פיטורי עובד שנעדר או לא יכול לבצע את עבודתו בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לצורך השגחה על ילדו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו בכוחות הביטחון בשירות סדיר או קבע, או עבודת בן או בת הזוג במפעל חיוני. בדומה להסדר שאושר לתקופת מבצע "עם כלביא", קובע התיקון תחולה רטרואקטיבית מיום תחילת המערכה הנוכחית, ב-28 בפברואר 2026, בהיבט האזרחי – ולא לעניין האכיפה הפלילית מול המעסיק, שתחול רק מיום פרסום החוק.

במהלך הדיון טענו נציגי המעסיקים כי תחולה רטרואקטיבית, גם ללא ענישה פלילית, אינה הוגנת כלפי מעסיקים שכבר השלימו את הליך הפיטורים. עו"ד מעיין אמיר, מהתאחדות התעשיינים: "להחיל את התיקון רטרואקטיבית זה לא נכון ולא הוגן מבחינה משפטית. ההגנה הזאת מצטרפת להגנות רבות אחרות מפני פיטורין וזה נופל על כתפיהם של המעסיקים". עו"ד דקלה חורש ממשרד העבודה השיבה: "בנסיבות כאלה, כשאנחנו כבר מכירים את החוק והיו הוראות קודמות, יש כבר ציפייה למעסיק שתינתן ההגנה. בנוסף, גם לפני התיקון הזה הוא חשוף גם היום להגנות בנסיבות אזרחיות".

ח"כ מיכל וולדיגר בדיון ועדת העבודה והרווחה (צילום: דני שם טוב, דוברת הכנסת)

יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר התייחסה בהקשר זה לאישור ההוראות כהוראת שעה זמנית ואמרה: "אני לא מבינה למה צריך את התהליך הזה בכל פעם מחדש, ואז שוב עולים האתגרים והשיח על תחולה רטרואקטיבית. צריך לקבוע את ההוראות הללו כהוראת קבע שחלה בעת הכרזה על מצב חירום ולא כל פעם כהוראת שעה. אם יש הוראות ספציפיות לתקופה כזו או אחרת ניתן לקבוע את זה בנוסף. חבל לבזבז שוב ושוב זמן ומשאבים על דברים שצפוי שיוסדרו בכל פעם מחדש".

בדיון הודגש כי התיקון מגן מפני פיטורים אך אינו נוגע לשכר העובד. עו"ד מירי גרוס, מהקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב, אמרה: "הניתוק בין פיטורין לשכר הוא מלאכותי ולא קיים בחוקי הגנה אחרים. זו פיקציה שיוצרת בעיות בשטח מידי סבב. התוצאה היא שעובדים על הנייר לא מפוטרים לכאורה אבל המשמעות המרכזית של עבודה היא הזכות לשכר". מנגד אמרה עו"ד מעיין אמיר מהתאחדות התעשיינים כי: "אפשר לדון בפיצויים מטעם המדינה, אבל כשעובד לא מגיע לעבודה הוא לא אמור לקבל תשלום מכיס המעסיק".

וולדיגר ציינה בהתייחס לדברים כי ישנו היגיון בפיצול וכי קיימת חשיבות למניעת פיטורים מבחינת היציבות התעסוקתית של העובד או העובדת – גם במנותק מסוגיית השכר. עו"ד דקלה חורש ממשרד העבודה הוסיפה: "ודאות לעובדים ולמעסיקים זה דבר חשוב. בדרך יש הסכמות על הסדרי פיצויים בנוגע לשכר אבל זה תקציבי ומוסדר בדרך כלל בנפרד".

נציגים של משרתי המילואים ובני זוגם ביקשו להעלות בדיון מספר פערים הקיימים כיום לדבריהם בהגנות על המשרתים. איילת עירון מפורום נשות המילואימניקים סיפרה שבשלושת החודשים האחרונים ישנן עשרות פניות על פיטורים של בנות או בני הזוג, או של משרתי המילואים עצמם, מאז פג תוקף צו ההרחבה להסכם הקיבוצי שנחתם על ידי ההסתדרות והמעסיקים בסוף 2025. יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר ביקשה מנציג משרד הביטחון לבחון את הטענות שהועלו בדיון ולהעביר התייחסות לוועדה, בכדי שתוכל לדון בהם בהמשך.