עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ומי שנחשב לאיש החזק באיראן בחודשים האחרונים, חוסל הבוקר (שלישי) בתקיפה אווירית של ישראל. מוקדם יותר הודיע צה"ל גם על חיסולו של ע׳לאם רזה סלימאני, מפקד כוחות הבסיג' של משמרות המהפכה בשש השנים האחרונות.
במהלך המחאות באיראן נגד המשטר בינואר האחרון, דווח כי לריג'אני מנע תוכנית להדחת המנהיג העליון עלי חמינאי. במסגרת תפקידו, לריג'אני היה האחראי על הפעלת כוחות הבסיג' וכוחות נוספים במשמרות המהפכה לדיכוי האלים של ההפגנות, בהן לפי ההערכות נרצחו בין 15 ל-40 אלף בני אדם ברחובות על ידי המשטר.
באותם ימים העביר המנהיג העליון ללריג'אני סמכויות נרחבות לניהול המדינה, ככל הנראה בניסיון להרגיע את הרוחות ברחובות וכן מתוך חשש שיתנקשו בו ולא יהיה לו מחליף מיידי. לאחר ההתנקשות בחמינאי, לריג'אני היה זה שכינס את המועצה הזמנית לניהול המדינה עד לבחירת המנהיג העליון החדש.
לריג'אני היה אמון על המשא ומתן עם ארה"ב במהלך פברואר עד לתחילת המתקפה האמריקאית-ישראלית על איראן, וכן על ניהול יחסי החוץ של הרפובליקה האסלאמית עם מספר מדינות משמעותיות באותה תקופה, בהן רוסיה, סין, קטאר ועומאן.
בניגוד לבכירים אחרים במשטר מטעם המנהיג העליון, לריג'אני לא היה איש דת, אך כמי שנשא בשורה של תפקידים משמעותיים במשטר, בהם ניהול רשות השידור האיראנית במשך 10 שנים, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי בשתי קדנציות שונות, היועץ האישי של חמינאי לענייני ביטחון, יו"ר הפרלמנט האיראני (המג'לס) ואיש אמונו של המנהיג העליון בעניין משאים ומתנים רגישים, בהם השיחות מול סין על הסכמי סחר גדולים וארוכי טווח, וכן כאמור מול ארה"ב על מדיניות הגרעין של איראן.
במהלך מבצע "חיצי הצפון" של ישראל נגד לבנון, שרד לריג'אני ניסיון חיסול של ישראל ב-14 בנובמבר 2024, לאחר שנפגש עם נשיא סוריה דאז בשאר אסד בדמשק. חיל האוויר הישראלי ביצע מספר תקיפות על נקודות שבהן שהה לריג'אני, ומספר יועצים שהגיעו איתו לדמשק נהרגו. לריג'אני עצמו נחשב מנותק קשר במשך מספר ימים.
היום בצהריים הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ כי הרמטכ"ל אייל זמיר עדכן אותו על חיסולו של לריג'אני. "נשיא ארה"ב טראמפ דיבר על קצב התחלופה הגבוה של מנהיגות איראן. כאשר יפציע הבוקר, בשעון בוושינגטון, נעדכן אותו שקצב התחלופה הגבוה נמשך ואף מתגבר בעקבות סיכול שניים מהבכירים ביותר שנותרו", אמר שר הביטחון. "עודכנתי כעת על ידי הרמטכ"ל, שמזכיר המועצה לביטחון לאומי לריג'אני, וראש הבסיג' – גוף הדיכוי המרכזי של איראן – סאלימני, חוסלו הלילה והצטרפו לראש תוכנית ההשמדה חמינאי וכל מסוכלי ציר הרשע במעמקי הגיהינום".
חיסול סלימאני: סמן קיצוני במטכ"ל האיראני
בהכוונה מודיעינית של אמ״ן, חיסל אתמול (שני) חיל האוויר את ע׳לאם רצ׳א סלימאני, מפקד כוחות הבסיג' של משמרות המהפכה בשש השנים האחרונות. דובר צה"ל דיווח כי התקיפה בוצעה בלב טהראן באמצעות חימוש מדויק שכוון לעבר מבנה מאובטח בו שהה סלימאני עם בכירים נוספים בארגון. צה"ל הגדיר את סלימאני כיעד מרכזי לתקיפה בשל מעורבותו הישירה בתכנון פעולות טרור אזוריות, ובשל תפקידו המכריע בדיכוי אלים של אוכלוסייה אזרחית באיראן. החיסול מהווה פגיעה משמעותית בשרשרת הפיקוד של משמרות המהפכה, שכן הבסיג' מהווה את הזרוע הביצועית העיקרית של המשטר בתוך הערים ובמרכזים האזרחיים.
ע'ולאם-רזא סלימאני מונה לתפקיד מפקד הבסיג' בשנת 2019 על ידי המנהיג העליון עלי חמינאי. לפני מינויו זה, שירת סלימאני בתפקידים בכירים במערך השדה של משמרות המהפכה. על פי המכון לחקר המלחמה (ISW), סלימאני פעל בשנים האחרונות להפיכת הבסיג' מארגון מתנדבים לא מיומן לכוח ביטחון פנים מקצועי ומצויד היטב. הוא היה אחראי על הטמעת טכנולוגיות מעקב מתקדמות בשירות הארגון ולהקמת יחידות תגובה מהירה שנועדו להתמודד עם הפרות סדר במוקדים עירוניים צפופים. סמכויותיו הורחבו באופן משמעותי לאחר מחאות 2022, והוא הפך לאחד הקולות הקיצוניים ביותר במטה הכללי האיראני בכל הנוגע לשימוש בכוח קטלני נגד מפגינים.
בשבוע האחרון צה"ל פגע באמצעות כלי טייס בחיילי בסיג' ובמחסומים שהקים הארגון. בוול-סטריט ג'ורנל דווח כי אזרחים איראנים מעבירים לישראל מידע על מיקומים של פעילות של הבסיג' באמצעות חשבונות מוצפנים בפרסית, המידע מאומת ואז חיל האוויר מתקיף. ה"צייד" של אנשי הבסיג' מלווה במהלך נרחב של חיל האוויר בו הושמדו מאות מפקדות של הארגון, מה שגרם לאנשיו להקים מחנות מאולתרים. באתרי אופוזיציה באיראן דווח כי בהיעדר תחנות משטרה ומפקדות אנשי הבסיג' עברו להתחבא בבתי ספר, איצטדיונים, בתי חולים ובמתקנים אזרחייים אחרים.
הבסיג': מיליוני פעילים, אלימות בלתי מרוסנת
כוחות הבסיג' הוקמו מיד לאחר ההפיכה ב-1979 ככוח עממי שמטרתו לשמור על עקרונות המהפכה האסלאמית בתוך אוכלוסיית איראן. כיום, הארגון פועל ככוח אבטחה הכפוף ישירות למשמרות המהפכה. הבסיג' מגייס עבריינים מורשעים שמקבלים שחרור מהכלא בתמורה לשירות בארגון. הם מוצבים במחסומים או נשלחים בזוגות על אופנועים לקהלי היעד – ושם מכים באלות, יורים אמצעים לפיזור הפגנות, ולעיתים יורים גם אש חיה. בפעילות הדיכוי הם לא נוטים ללבוש מדים, זאת כדי להסתוות באוכלוסייה האזרחית. האלימות שלהם בלתי מרוסנת, ולא פעם מפגינים פשוט נרצחים על ידיהם ברחובות.
היקף הפעילות של כוחות הבסיג' מוערך במיליוני חיילים ומתנדבים. הארגון מחזיק בסניפים כמעט בכל מסגד, אוניברסיטה, משרד ממשלתי, בית חולים ומפעל תעשייתי ברחבי המדינה. מבין המיליונים הפעילים בארגון חלק מתנדבים לגמרי, חלק מקבלים שכר חלקי, סטודנטים המקבלים הטבות אקדמיות בתמורה לשירות, וכוח ליבה של פעילים חמושים ומאומנים הנהנים משכר מלא. תפקידו אינו מוגבל רק לאכיפה פיזית; הוא משמש כמערכת איסוף מודיעין פנים אנושית רחבה, המאפשרת למשטר לזהות "גורמים חותרים" ברמה השכונתית עוד לפני שהם הופכים לאיום מאורגן.
הבסיג' מחולק למספר תתי-ארגונים מקצועיים, בהם "בסיג' הסטודנטים" הפעיל במוסדות האקדמיה ואחראי למגר כל התקוממות של צעירים, "בסיג' הפועלים" הפועל בתוך התעשייה ומונע מאיגודים מקצועיים להתקומם, ו"בסיג' הנשים" האוכף את החוקים נגד נשים באיראן. עם זאת, הכוח המשמעותי ביותר הוא "גדודי האימאם עלי", המהווים את יחידות העילית לביטחון פנים. יחידות אלו מצוידות באופנועים, נשק קל, ציוד לפיזור הפגנות ואמצעי קשר מוצפנים.
השינוי שהוביל סלימאני: מפקדות סייבר והגברת הפעילות הסמויה
בשנים האחרונות, תחת הנהגתו של סלימאני, עבר הבסיג' שינוי מבני עמוק שמטרתו התאמה לעידן הדיגיטלי ולשינוי בדפוסי המחאה. תחת הנהגתו של סולימאני, הוקמו בתוך הבסיג' מפקדות סייבר המפעילות עשרות אלפי חשבונות ברשתות החברתיות לאיתור "מורדים", הפצת דיסאינפורמציה ולוחמה פסיכולוגית.
בנוסף, הוקם מערך "שכבות הביטחון" (Security Layers), המשלב בין פעילות גלויה של שוטרים לפעילות סמויה של אנשי בסיג' בבגדים אזרחיים. שינוי זה נועד להקשות על המפגינים לזהות את מקור האיום ולזרוע פחד וחשדנות בתוך שורות המחאה. מומחים מציינים כי הבסיג' הפך לגורם הכלכלי המשפיע ביותר בתוך משמרות המהפכה, כאשר הוא שולט על קרנות השקעה וחברות בנייה, מה שמאפשר לו מימון עצמאי ומנותק מהתקציב הרשמי של המדינה. חוקר איראן רז צימט מציין כי השינויים הללו הפכו את הארגון לחסין יותר בפני עריקות, שכן חבריו תלויים במערכת באמצעות הטבות כלכליות וקיומיות ובמשרות (ג'ובים).
דיכוי מחאות ינואר 2026
אירועי ינואר 2026 היוו את נקודת המבחן המרכזית עבור הבסיג' תחת פיקודו של סלימאני. המחאות, שפרצו על רקע משבר כלכלי חריף ואינפלציה דוהרת, ולאחר מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני, התפשטו במהירות כמעט לכל הערים במדינה ולוו בקריאות להפלת המשטר. בתגובה, הבסיג' הפעיל את תוכנית "חומת הברזל", שכללה פריסה מאסיבית של "גדודי האימאם עלי" בנקודות אסטרטגיות בערים. בשונה ממחאות קודמות, הפעם השימוש באש חיה היה נרחב ומידי, כאשר לפי הדיווחים צלפי הבסיג' הוצבו על גגות מבני ממשל וירו לעבר מנהיגי המחאה בשטח.
במהלך חודש ינואר, הבסיג' ניהל מערך של פשיטות ליליות על בתי סטודנטים ופעילים חברתיים על בסיס רשימות מודיעין שהוכנו מראש באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים. בערים כמו כרמנשאה וטהרן, הוקמו מחנות מעצר זמניים בתוך בסיסי הבסיג', שם בוצעו חקירות בעינויים של מפגינים שנעצרו. ארגוני זכויות אדם דיווחו כי הבסיג' השתמש בכלי רכב אזרחיים, כולל אמבולנסים, כדי להעביר כוחות ולבצע מעצרים מבלי לעורר התנגדות של ההמונים ברחובות.
ההיקף הקטלני של הדיכוי בינואר 2026 הושג גם באמצעות ניתוק מוחלט של רשת האינטרנט, פעולה שאפשרה לבסיג' לפעול בחשכה תקשורתית. על פי נתונים שנאספו ממקורות רפואיים ופעילים בשטח, מספר הנרצחים במהלך ימי הדיכוי נאמד באלפים, כאשר רוב הפגיעות היו בראש ובחזה, מה שמעיד על מדיניות של "ירי על מנת להרוג".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נקב במספר 32 אלף נרצחים, מספר קרוב למה שדווח באתרי החדשות של האופוזיציה האיראנית. לפי המשטר מדובר באלפים בודדים של הרוגים, רבים מהם מכוחות הביטחון. לאחרונה דווח באתרי אופוזיציה באיראן כי המשטר לקח שמות של מפגינים שנרצחו ופרסם את מותם כחללי בסיג', וזאת על מנת לטעון שהמפגינים היו אלימים יותר מכוחות הביטחון.
