מליאת הכנסת אישרה אתמול (שני) בקריאה ראשונה את חוק מסגרות תקציב המדינה ל-2026, הקובע כי תקרת הגירעון המותרת לשנת תקציב זו היא 5.1% מהתוצר. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-45 התנגדו. המדדים המרכזיים שלפיהם משרד האוצר מנהל את החוב הציבורי הם היחס בין הגירעון השנתי לתוצר, והחוב הרב-שנתי ביחס לתוצר (יחס חוב-תוצר). הגירעון הגיע בשיא המלחמה ל-9.8% מהתוצר, וירד בהדרגה עד ל-4.7% מהתוצר בסוף 2025, נמוך מהתקרה שאישר משרד האוצר – 5.1%.

בתחילת דיוני התקציב דובר על גירעון של 3.4% מתוצר, יחס שעלה ל-3.9% לקראת אישור התקציב באופן ראשוני בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת. הוצאות מבצע שאגת הארי מחייבות הרחבה בתקציב המדינה, והיקפן עוד לא ידוע מכיוון שאין עדיין אופק לסופו. משרד האוצר מקצה בתקציב 32 מיליארד שקלים נוספים לצורכי הלחימה, ו-7 מיליארד שקלים נוספים שיוכל לנצלם במקרה של העמקת הלחימה.

בהסבר לחוק נכתב כי תקיפות ישראל בתחילת המבצע "גררו תקיפות נגד של איראן בישראל ומאמצי הגנה משמעותיים של זרועות הביטחון. במסגרת פעולות אלו גדל משמעותית היקף גיוס המילואים ביחס לתחזיות, גדלו הוצאות לחימה אחרות לרבות רכש ביטחוני, ונוצרו צרכים אזרחיים הדורשים מענה תקציבי". באוצר מסבירים כי הממשלה נאלצת להוציא סכומים שלא הובאו בחשבון בתוכנית התקציב שדנים עליה כיום בכנסת, ו"מכיוון שבעת הזו מבצע שאגת הארי עודנו נמשך, וההוצאות לשימושים ביטחוניים בנוגע אליו עשויות להתרחב, מוצע לתקן את חוק המסגרות, כך שתורשה הממשלה להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת ב-2026".

חוק מסגרות התקציב יעבור לוועדת הכספים, שתדון בו כבר היום, ומשם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. לתקציב המדינה, שחוק זה מתייחס אליו, נותרו פחות משבועיים לעבור בכנסת, אחרת הממשלה תתפרק והכנסת תפוזר ותצא לבחירות. ללא העברת תקציב מדינה, התקציב ישאר תקציב המשכי (1 חלקי 12), ויעמוד על כ-605 מיליארד שקלים – נמוך בכ-13.5% מהתקציב המוצע של 699 מיליארד שקלים.