"את לא עוברת, זה שטח פרטי", תועד מתן רואש, כשהוא חוסם בשבוע שעבר אזרחים המבקשים להתמגן מלהיכנס למקלט הבניין בו הוא מתגורר בתל אביב. רואש כבר זומן לעדות במשטרה, שם מזכירים שלפחות אישה אחת הועמדה לדין בגין חסימת שימוש במרחב מוגן בזמן מבצע 'עם כלביא'. בשעה שעוד ועוד תיעודים של סגירת דלתות המקלט בפני זרים מציפים את הרשתות החברתיות ואת אתרי החדשות, דווקא אלו הבוחרים להכניס את מי שזקוק למיגון זוכים לפחות תשומת לב.
"לא האמנתי למשמע אוזניי שיש מישהו שמעז להוציא אדם אחר מהמקלט בזמן אזעקה", אומר ל'דבר' ד"ר אורן יהי-שלום, דוקטור לפילוסופיה של החינוך ומחבר הספר 'יהדות חילונית: מהרמב"ם עד אחד העם'. "אנחנו נמצאים במבחן, בצורה ברורה. אנחנו בצומת של איזו מדינה תהיה כאן, וזה בא לידי ביטוי גם באירועים האלו. הרוב הישראלי הוא אמפתי", הוא מדגיש. "ישראל לא איבדה את היסודות האלו, אבל התהליכים של ניכור, של גזענות ושל שנאת זרים מחלחלים. זה לא נעצר עם האחר".
"במקום שנעים בו, שהמפגש חיובי, שהחוויה היא שדואגים אחד לשני, הרבה יותר קל לפתוח את הדלת ואת הלב", מסבירה שירי קלר, מנהלת תחום קהילות ברשות לביטחון קהילתי בעיריית רחובות. קלר, יחד עם שותפותיה ושותפיה, מפעילה מאז השבעה באוקטובר את פרויקט 'מקלטים מוארים', שמאפשר למאות אלפי מתושבי העיר לקחת אחריות ולהעצים את הסולידריות דווקא בזמנים של אימה וחוסר ודאות.
הרעיון מאחורי המקלטים המוארים נראה פשוט: רשת המתנדבים שנרקמה ברחובות קיבלה ערכות הפעלה למקלט, הכוללות בין היתר דפי ציור לילדים, חידות גפרורים, משחקים וכדורים. "התכוננו לזה. היו לי כדורים באלפי שקלים במשרד, שנקנו מראש בדיוק לזמן הזה. הייתה לנו רשת והיו לנו צוותי חוסן שכונתיים", מתארת קלר. על התשתית הזו, בתמיכה של הרשות, אפשר היה כבר באותה שבת שבה החלה התקיפה להפעיל 210 מקלטים וממ"קים, ולייצר מציאות שבה דלת המקלט נפתחת לכל מי שצריך.
"כשיש בת אדם שאומרת 'אני אחראית שיהיה מסודר ונעים, ואני אחראית גם על היחסים', היא מחוללת מציאות אחרת", מסבירה קלר. "זה עובד עד כדי כך שיש בניינים עם ממ"ד משלהם שפנו אלינו ואמרו שהם רוצים להפעיל את המקלט המואר, כי הביחד מחזק. אנחנו עובדים לפי מודל 'גש"ר מאח"ד' של פרופ' מולי להד, במטרה להגביר את החוסן, את הדמיון, את ההפעלה של הגוף ואת ההבעה של הרגשות".
@matandil עם קהילה כזאת אנחנו כבר מנצחים ???????? הגעתי לבקר בפעילות "מקלטים מוארים" בשכונת אושיות ותפסתי את תושבות ותושבי השכונה יוצאים מהמקלט אחרי עוד אזעקה. ילדות, ילדים, נוער ומבוגרים, אנשים חמים, שמחים, רוקדים ונהנים, והכי חשוב – מחזקים זה את זו, במיוחד בימים אלו. תודה לחברה העירונית ולרשות לביטחון קהילתי שנותנים את הלב והנשמה, רצים ממקלט למקלט ודואגים שאף אחד לא ישאר לבד. באתי לעודד, יצאתי מאושר ❤️ (ואפילו השאירו לי פיצה ????)
גם רשויות וערים אחרות ביקשו לעשות מהלימון לימונדה ולהיאבק בתופעת ההדרה. בעפולה, למשל, יזמו תחרות של "המקלט היפה"; בבת ים יצאו בקמפיין המזכיר לתושבים כי מניעת כניסה למרחב מוגן היא עבירה פלילית; בגני תקווה החליט בעל מכון כושר פרטי להשאיר את המרחב המוגן שלו פתוח לכל העוברים והשבים לאורך כל שעות היממה; ואילו המתנדב למען חיילי צה"ל איתן קדוש, המוכר כ'מפנק האריות', תלה שלט מחוץ לביתו המזמין את עוברי האורח להיכנס בעת הצורך.
במרכז ההדרכה "המעורר" מזהים גם כן כיצד המתח במקלט משפיע ישירות על היכולת והרצון לפתוח את הדלת לאחרים. ב"מעורר" ייצרו ערכה ייעודית למקלטים בשם 'טוב שכן קרוב', המבקשת להפוך את השהות המשותפת במקלט מסיטואציה מתוחה לחוויה מחברת, קהילתית ונעימה יותר. "יש בערכה משחקים אינטראקטיביים שמבקשים מאנשים לשבת יחד בקבוצות, לדבר, לצחוק וליצור שפה משותפת. המטרה היא שלא כל אחד יישאר מסוגר מול המסך שלו, אלא שניצור רגע של קשר בין אנשים", אומר שמוליק לוי, רכז ההדרכה בארגון.
![הערכה של מרכז "המעורר" בפעולה. מימין: מתנסים בפעילויות בתוך המקלט. משמאל: ילדים בזמן יצירה וצביעה להפגת מתחים במרחב המוגן (צילום: המעורר)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2026/03/BeFunky-collage448-600x400.jpg "הערכה של מרכז "המעורר" בפעולה. מימין: מתנסים בפעילויות בתוך המקלט. משמאל: ילדים בזמן יצירה וצביעה להפגת מתחים במרחב המוגן (צילום: המעורר)")
קלר ויהי-שלום תולים שניהם את התופעות המתרבות של מניעת כניסה והתנכרות לאחרים ברגעי משבר, בשינוי עומק תרבותי בישראליות. "פוררו אותנו דק-דק, שימרו אותנו בזירת גלדיאטורים, ואם לא נעשה את זה הפוך – אם לא נדאג אחד לשני – לא יישאר מאיתנו כלום", מבהירה קלר את תחושת הדחיפות. "צריך לבנות באופן אקטיבי רשתות של ערבות הדדית, איזו ברירה אחרת יש לנו?"
"הבנאדם שחוסם כניסה למקלט צריך לחשוב איפה הוא היה רוצה לחיות", מוסיף יהי-שלום. "המנהיגות שלנו לא משדרת לנו אמפתיה ואהבת אדם, ונפערו סדקים באמונה שלנו במגילת העצמאות. אבל היהדות שלנו מאפשרת את החיים המשותפים, ועכשיו זה המבחן שלנו. בתרבות שלנו, במסורת שלנו, כתוב 'משפט אחד יהיה לך ולגר'. המסורת העמוקה שלנו היא של שוויון. האם אתה רוצה להיות חלק מזה?"
"איך מייצרים מציאות שיש לנו בה מספיק מקום, אחרי הקורונה, שבעה באוקטובר, חרבות ברזל ו'עם כלביא', גם למישהו אחר?", תוהה קלר לסיום. "זה מה שצריך להוכיח. זה לא מובן מאליו לנצח את זה, זה כמעט בלתי אפשרי. ברירת המחדל היא שלא נכניס את האחר אלינו הביתה, כי אנחנו רמוסים. האנושי שמסביר פנים הוא לא מובן מאליו, אבל זה להיות בן אדם בזמן הזה: להתגבר על הפחד. לראות את האחר אומר שלא מנצחים אותנו".
