דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

כלכלה וחברה / במשרד האוצר מודים - מערכת המס לא מצמצמת מספיק את אי השוויון

הסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסמה אתמול (ד'), עסקה במידת הפרוגרסיביות של מערכת המס בישראל | מנתוני הסקירה עולה כי מערכת המס מקדמת שוויון ברמה נמוכה מכפי שנהוג היה לחשוב, ולעתים אף פוגעת בו

רשות המסים (צילום אילוסטרציה: פלאש90)
רשות המסים (צילום אילוסטרציה: פלאש90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם אתמול (רביעי) את סקירתו השבועית, שהתמקדה במידת הפרוגרסיביות של מערכת המס בישראל. המונח פרוגרסיבי משמעותו, בהקשר של מערכת המס, מקדם שוויון – כלומר, הטלת מס בהתאם לגובה ההכנסה, לרבות נטל מס גבוה יותר על בעלי הכנסה גבוהה. מנתוני הסקירה עולה כי עד כה חושבה מידת הפרוגרסיביות על פי מס ההכנסה בלבד, על אף שזה מהווה 18% בלבד מנטל המס. חישוב חדש  – הכולל את המסים העקיפים (מסי קניה ומע"מ) – ועתיד להתפרסם בדוח השנתי של רשות המסים, מגלה כי מערכת המס הישראלית נוטה לרגרסיביות – כלומר, כזו שאינה מעודדת שוויון.

אחד הנתונים הבולטים בניתוח שביצע הכלכלן הראשי, מעיד כי העשירון התחתון הוא הנפגע העיקרי ממבנה מערכת המס, כך שמידת חוסר השוויון בין העשירון התחתון לעשירונים האחרים עולה לאחר תשלום מסים, ולא יורדת כפי שנהוג לחשוב.

השיטה בה מחשבים את מידת ההשפעה של מערכת המס על אי השוויון נעשית על ידי השוואה בין מדד ג'יני לפני ואחרי מסים ותשלומי העברה. מדד ג'יני הוא מדד מקובל למדידת אי-שוויון בחלוקת הכנסות. ערכי המדד נעים בין 0 המייצג שוויון מלא, לבין 1 המייצג אי-שוויון מלא, כל שככל הציון במדד גבוה יותר, רמת אי השוויון גבוהה יותר.

בשנת 2014, לדוגמה, עמד מדד ג'יני לפני מסים ותשלומי העברה על 0.412. אחרי תשלומי העברה, ולפי החישוב הישן (שכלל מסי הכנסה בלבד) מצב אי השוויון השתפר ועמד על 0.371  – נתון המצביע על ירידה של 10% ברמת אי השוויון תודות לתשלומי המסים. אך על על פי החישוב החדש, שכולל גם את המסים העקיפים, עמד המדד 0.398 – כלומר, ירידה של 3% בלבד באי השוויון.

נתון מעניין נוסף המופיע בסקירה של הכלכלן הראשי, מאפשר להבין את ההשפעה של חצי אחוז במע"מ על הפרוגרסיביות של מערכת המס. חישוב אחוז השינוי במדד ג'יני שייצרו המסים, על פי החישוב החדש הכולל את המע"מ, בשנת 2013, העיד על כך שמערכת המס הביאה לשיפור של 6% באי השוויון. בין שנת 2013 לשנת 2014 עלה שיעור המע"מ בחצי אחוז מ- 17.5% ל 18%. בשנת 2014, כאמור, שיפרו תשלומי המסים את אי השוויון ב 3% בלבד.

ההוכחה המטרידה ביותר לכך שמערכת המס בישראל מטילה על העניים ביותר את הנטל הכבד ביותר, מתבטאת בחלקם של העשירונים השונים בהכנסה הכספית, לפני ואחרי תשלום מסים. על פי הכלכלן הראשי, חלקו של העשירון העליון בהכנסה כספית ברוטו היה, בשנת 2014, 28.2 אחוזים, בעוד שחמשת העשירונים התחתונים יחד הסתפקו ב-23.8 אחוזים מהכנסה הכספית ברוטו. אולם, במעבר מההכנסה ברוטו להכנסה נטו, נמצא כי מערכת המס מקטינה, כמצופה, את חלקו של העשירון העליון. אולם, גם את זו של העשירון התחתון.  לעשירון זה חיסכון שלילי ועל ההוצאה שלו מוטלים מסים ללא קשר להכנסתו. לשאר העשירונים, יש לציין, חלק גדול יותר בהכנסה נטו מאשר בהכנסה ברוטו.

נתון זה, שסותר את כל מה שמערכת מס בחברה בריאה צריכה לעשות, לא מפתיע במיוחד. שכן, העשירון התחתון, בניגוד לעשירונים העליונים, מעביר את כל הכנסתו, ואף למעלה מכך, לטובת צריכה, עליה הוא משלם 18% מע"מ – מס, שכפי שמציין הכלכלן, הוא הרגרסיבי ביותר במערכת הישראלית.

עכשיו, אחרי שהכלכלן הראשי הכיר בבעייתיות של מערכת המס בישראל, נשאלת השאלה האם קובעי המדיניות במשרד האוצר יחליטו לתקן את המצב ולהחזיר את מדיניות המס לכזו שמעודדת שוויון.

אם התשובה לכך תהיה חיובית, צעד מתבקש לתיקון המצב יהיה הורדת שיעור המע"מ, מה שיוריד את השפעתו על תמהיל המסים. כפי שראינו, להורדת חצי אחוז מע"מ, השפעה משמעותית על הפרוגרסיביות של מערכת המס.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!