בשבועיים הראשונים של מבצע שאגת הארי נרשמו 18.3 אלף דורשי עבודה בישראל. עם זאת, בשירות התעסוקה מעריכים כי לאחר אישור מתווה ההקלות בזכאות לדמי אבטלה בחל"ת, צפויים להירשם מספר גבוה יותר של דורשי עבודה, וכי מספרם האמיתי של הנפלטים באופן זמני ממעגל העבודה ב'שאגת הארי' ככל הנראה גבוה יותר ממה שמלמדים הנתונים כרגע.

בשירות התעסוקה מציינים כי במהלך 12 ימי מבצע עם כלביא ביוני נרשמו 26.6 אלף דורשי עבודה – אולם לאחר אישור התקנות שאפשרו הכרה בדיעבד בהוצאה לחל"ת לצורך קבלת דמי אבטלה, נרשמו עוד כ-91.6 אלף איש. המשמעות היא שבסך הכול יצאו בתקופת עם כלביא 118.2 אלף איש משוק העבודה, רובם באופן זמני.

מנכ"לית שירות התעסוקה עינבל משש: "הנתונים הנוכחיים הם רק תמונת מצב ראשונית. מניסיון אנחנו יודעים כי עם עדכון הזכאויות רטרואקטיבית, ממדי הפגיעה בשוק העבודה יכולים להתברר כגדולים יותר, במיוחד בקרב תושבי קו העימות ואימהות עובדות. שירות התעסוקה אינו מסתפק רק במדידה וניטור של המצב, אלא פועל באופן אקטיבי. לצד ניתוח הנתונים בזמן אמת, סל הכלים שלנו מציע לדורשי העבודה והמעסיקים מעטפת שלמה של פתרונות: רשת רחבה של הכשרות מקצועיות, מאגר משרות עדכני ומערך השמות".

מבין הנרשמים עד כה כמבקשי עבודה במהלך מבצע שאגת הארי, 61.9% הן נשים, כשאמהות לילדים עד גיל 18 מהוות 30.8% מכלל הנרשמים כמבקשי עבודה. 44% מהנרשמים הם מתחת לגיל 35. מקרב נרשמי 'שאגת הארי' – 40.2% מהווים תושבי מחוזות המרכז (22.3%) ותל אביב (17.9%); 32.9% מהווים תושבי הפריפריות הצפונית (19.8%) והדרומית (13.1%); 13.4% מהווים תושבי מחוז חיפה; 9% תושבי מחוז ירושלים; ו-4.5% תושבי יהודה ושומרון.

בדומה לפרופיל התעסוקתי של מי שנרשמו בדורשי בעבודה בעם כלביא, גם במהלך שאגת הארי 10% מהנרשמים היו עובדי טכנולוגיית מידע ותקשורת, ו-9.4% עובדי פקידות ומנהלה. עם זאת, בשירות התעסוקה ציינו כי במבצע עם כלביא נרשמו בדיעבד עובדים רבים בתחומי המדע וההנדסה וכן עובדים בתחומי התעשייה, נהגים ועובדי שירותים. השבועיים הראשונים של שאגת הארי מתבלטים גם בייצוג בולט יחסית של עובדי תפעול, תמיכה משרדית, לוגיסטיקה, ותפקידים חברתיים-יישומיים בקרב מבקשי העבודה.