למרות הקפאת חקיקת חוק הגיוס על רקע העברת התקציב בזמן מלחמה, הכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית להארכת השירות הלאומי לבני ישיבות, עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית.

אמנם מדובר בחקיקה המוארכת מדי שנה, אך הפעם המהלך נעשה באופן מיוחד בצל עצירת הדיונים על חוק הגיוס המרכזי, והשירות שהיה אמור להסתיים בסוף החודש, יוארך עד לסוף אוגוסט – מה שיאפשר גיוס של מאות תלמידי ישיבות נוספים לשירות לאומי. בממשלה חוששים כי ללא ההארכה, לאלפי בוגרי ישיבות ומוסדות החינוך החרדי לא תהיה מסגרת שירות חלופית, והם יידרשו להתגייס לצה"ל, שם קיים צורך דחוף בהם.

משרתי השירות הלאומי מהמגזר החרדי משולבים במד"א, בבתי החולים, בבתי המשפט ועוד, אך מדובר בשיעור זעום של כ-1,600 צעירים בלבד. לשם השוואה, בשנה האחרונה (יולי 2024 עד יוני 2025) גויסו 2,811 בוגרי החינוך החרדי, כשמתוכם רק כ-1,700 עדיין מקיימים אורח חיים חרדי. במקביל, בצה"ל חסרים כ-15,000 חיילים, רובם למערכי הלוחמה ביחידות הקדמיות.

נזכיר כי יותר מ-80 אלף בני ישיבות שדחו את שירותם אינם משרתים כיום, ולמעשה עוברים על החוק מאחר שאין שום מסגרת חוקית הפוטרת אותם מגיוס. צה"ל כבר החל לשלוח צווים לכלל הצעירים הללו, אך רק אלפים בודדים התייצבו לצו הראשון, וחלקם הקטן גם התגייסו.

חוק הפטור מגיוס, שקודם על ידי הממשלה באמצעות יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, הוכנס להקפאה והדיונים עליו נעצרו. המהלך התאפשר לאחר שהמפלגות החרדיות הסכימו לעצירת החוק השנוי במחלוקת, בתמורה להבטחת כספים קואליציוניים נדיבים בהיקף של יותר משני מיליארד שקלים.

חוק השירות הלאומי הוא חקיקה ממשלתית, שנועדה, לפי דברי ההסבר להצעה, "להבטיח את האפשרות של המשך הפניה רציפה של משרתים למסלול השירות הלאומי-אזרחי עד לסיום גיבושו של מתווה הגיוס הכללי". כלומר, בעוד מרבית תלמידי הישיבות מבני ה-80 אלף חסרי הפטור נחשבים עבריינים, לכ-1,500 יש הסדר שמאפשר שירות לאומי.