
גאיה אורן, תלמידת כיתה י"ב בת 17 מנס ציונה, נדרסה למוות ביום חמישי שעבר בעת שמיהרה למרחב מוגן עם הישמע האזעקה בפארק המדע ברחובות. במשטרה חושדים כי התאונה הטרגית נגרמה כתוצאה מנהיגה בשכרות של הנהג הדורס, אנטון ויסוטה, שמעצרו הוארך יום לאחר מכן. מעבר לנסיבות הכואבות של מותה, חבריה וחניכיה מבקשים לזכור את מי שהייתה – נערה מלאת חיים ועמוד תווך בשבט 'איתן' של תנועת הצופים.
אורן הייתה חניכה ובהמשך מדריכה בולטת בשבט. "זכיתי להכיר את גאיה כחניכה וכמדריכה", אומר אביתר בנימיני (20), בוגר השבט שהדריך אותה בקורס ההדרכה כשהייתה בכיתה ט', וליווה אותה השנה כמדריכת הקורס בעצמה. "היא הייתה מסוג החניכות ששואלות את המדריך לשלומו. עוד בכיתה ט', ואני בטוח שגם לפני, היא הייתה רגישה ואכפתית לכל מי שהיה לידה, גם ברדיוס של שלושה קילומטר".
את דרכה בתנועה החלה הרבה קודם לכן. "אני מכירה את גאיה מכיתה א'", מספרת תמר זהבי (17), חברתה הטובה של אורן, שהדריכה יחד איתה בצוות. "בכיתה ד' הזמנתי אותה לבוא איתי לצופים כי האחים שלי היו בצופים, והיא באה איתי. בחטיבת הביניים אהבנו להמחיז סדרות שראינו כמו 'האי' ו'החממה'".
קורס ההדרכה בכיתה ט' נחשב לנקודת ציון משמעותית בחייו של כל חניך, וגם עבור אורן מדובר היה ברגע מכונן. "שם הכרתי אותה לראשונה", נזכר בנימיני. הקורס ההוא היווה תפנית ביחס של אורן לצופים. "הייתה תחושה בצוות שליווה את הקורס שאנחנו עלולים לפספס את הפוטנציאל של גאיה, אז נתנו לה את האחריות על מתקן הקרוסלה בפורימון", מספר בנימיני. המתקן, שנבנה כולו מסנדות לקראת פעילות פורים, דרש השקעה רבה. "היא לקחה את המשימה ברצינות מאוד", מוסיפה זהבי. "בנקודה הזאת היא גילתה את עצמה ואת המחויבות שלה לצופים".
בנימיני מוסיף בחיוך פרט קטן מאותה תקופה: "חוץ מזה, אני לא רוצה להצהיר הצהרות או משהו, אבל אנחנו שיבצנו את החבר הנוכחי שלה כאחראי יחד איתה על הקרוסלה. אז יכול להיות שעשינו כל מיני דברים טובים".
השנה סגרה אורן מעגל, כשהדריכה בעצמה את קורס ההכנה להדרכה של שכבת ט' הנוכחית, יחד עם זהבי. בנימיני, כבוגר השבט, ליווה אותן בתפקיד. "לצערי זו סגירת מעגל שנקטעה", הוא משתף בכאב. זהבי מתארת את שגרת ההדרכה של חברתה: "זה צוות שפועל בצורה אינטנסיבית מאוד, ועדיין לגאיה היה חשוב שנשב ונדבר על דברים, נתנצל על מה שצריך ונלמד מטעויות בשביל להיות טובים יותר. כמו שהיא אמרה – 'בשביל שלום בית'".
כמדריכה, אורן לא היססה להביא דילמות מעולמה האישי כדי להעשיר את עולמם של חניכיה. "העברנו פעולה על 'שבת ישראלית'", משחזרת זהבי. "המסר מבחינת גאיה היה ששבת הוא יום קדוש, ושיש דרכים שונות לציין אותו: אם זה בשמירת שבת בצורה מסורתית בבית של אמא שלה, ובין אם זה טיולים לרמת הגולן עם אבא שלה".
לצד העומק והמסרים הערכיים, אורן ניחנה בשמחת חיים יוצאת דופן שאהבה לחלוק עם החניכים. "אנחנו עורכים הרקדה אחרי כל יום פעילות בשישי", מספרת זהבי. "וגאיה תמיד הייתה רוקדת עם החניכים, לוקחת חניך ומסובבת אותו. רוקדת ריקודים משונים שרק היא יכולה לרקוד, שפשוט סחפו את כולם".
החלל שהותירה אחריה מורגש היטב בשבט כולו. "במהלך כל השבעה שלה היו 60 מתוך 100 חניכים של השכב"ג (שכבות הבוגרים, מ"מ) של השבט", מסכם בנימיני. "עבור כל אחד, מבחינתו גאיה היא החברה הכי טובה שלו. כזאת היא הייתה, אכפתית ודואגת לכל מי שנמצא לידה".


