"בזן היא יעד אסטרטגי משמעותי, ולפגיעות בה יש משמעות חשובה לישראל, בעיקר בתחומי התעופה", אומר ל'דבר' ד"ר עמית מור, מומחה למשק האנרגיה בישראל, על נזקי הפגיעה אתמול (חמישי) במתקני הזיקוק במפעל בחיפה. "במהלך המלחמה מתמקדת בזן בעיקר בייצור דלק סילוני למטוסים (דס"ל). זה הדלק שבו משתמשים הן מטוסי הקרב והן מטוסי התעופה". הדס"ל, שהרכיב העיקרי בו הוא קרוסין, מיוצר מזיקוק נפט. בישראל, מסביר מור, כמויות הדס"ל שחיל האוויר משתמש בהן עצומות – בין 12 ל-20 טון בכל מטוס לאיראן. "אם חיל האוויר דיווח שהוא עשה כ-8,500 גיחות, אנחנו מדברים פה על יותר מ-120 אלף טון באיראן בלבד".

עם זאת, לדעת מור אין סיבה לדאגה בשלב זה. "אנחנו עוד לא יודעים מה היקף הנזק בבזן, אבל המתקן ממשיך לפעול. ביוני שעבר, במבצע עם כלביא, המפעל פסק לפעול במשך מרבית יוני". ב-16 ביוני גרמה פגיעה במתקן לנזקים כבדים ולמותם של שלושה משריפה. על פי מור, הפגיעה הייתה בעיקר בתחנת הכוח של המתקן, שהושבתה לחלוטין. מאז חזר המתקן לפעול על בסיס רשת החשמל.

אולם גם אם פעילות התחנה נפגעה, מור סבור שדלק המטוסים אינו מצוי בסכנה אסטרטגית. "היות שהתעופה האזרחית הוגבלה מאוד, השימוש בדס"ל בתחום הזה צנח דרמטית. נוסף על כך, לישראל יש מאגרי חירום גדולים, ויש גם מפעל באשדוד. כלומר, גם אם נפגעו במקרה מתקני הדס"ל, אני מאמין שאין כרגע 'שעון עצר' על היכולת של חיל האוויר להמשיך ולפעול".

החשמל יתייקר בשל השבתת האסדות

רכיב נוסף שבזן עובדת עליו במרץ במלחמה הוא הסולר עבור תחנות הכוח. מדובר בסולר שדומה בתכונותיו לזה שמשומש בכלי רכב, אולם מעט פחות מזוקק. בשגרה פועלות מרבית תחנות הכוח בישראל על גז, לאחר מאמצים גדולים שהושקעו בשני העשורים האחרונים להעביר את ישראל משימוש בפחם מטעמי חיסכון ובטיחות. עם זאת, עקב השבתתן של חלק מאסדות הגז בתחילת המלחמה, בשעות השיא הגז אינו מספיק להפעלתן של מרבית התחנות, ובמקום זאת נאלצת ישראל להפעיל הן את תחנות הכוח הפחמיות שנותרו לה, והן את תחנות הגז, אבל באמצעות סולר במקום גז.

התוצאה היא זיהום רב יותר ועלויות חשמל גבוהות יותר. "כרגע משרד האנרגיה אינו מפרסם את הנתונים בשל ערכם האסטרטגי", אומר מור, "אולם זה ישפיע כמעט בוודאות על תעריף החשמל, שייאלץ לעלות בפעימה הבאה כדי לתמחר את ההתייקרות החדה ברכיבי הדלקים. אולי גם ייאלצו להקדים את הפעימה מינואר ליוני".