ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאות שנייה ושלישית הוראת שעה המאפשרת לקצר את תהליך החתימה של שר העבודה על צווי הרחבה להסכמים קיבוציים כלליים, שנחתמו בשל המצב המיוחד בעורף. התיקון נועד לאפשר החלה דחופה של ההסכם הקיבוצי שנחתם על ידי ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים בחודש פברואר להארכת האיסור על פיטורי משרתי מילואים (מ-30 ל-60 יום) ולהסדרת ימי היעדרות עבור נשות משרתי מילואים – לאחר שהגנות אלו פגו בסוף שנת 2025.

הוראת השעה תחול למשך שלושה חודשים ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, אמרה: "הוראת השעה נועדה לתת מענה למציאות החריגה והשפעתה על שוק העבודה, בדגש על עובדים שהם משרתי מילואים או בני זוג של משרתים. חובתנו כחברה לדאוג למשרתים ולוודא שהם ובני משפחתם לא ייפגעו כתוצאה מתרומתם החשובה עבור כולנו. המטרה היא לאפשר מתן מענה מידתי וממוקד בזמן אמת לאתגרים הרבים ותוך איזון בין הצרכים השונים של המשק".

נציגת משרד העבודה, עו"ד הילה קדר, הסבירה בדיון כי הקיצור יאפשר פרסום מקוצר של ארבעה ימים במקום 20 לצורך מתן אפשרות להגשת ערר, ועוד 7 ימים במקום 30 עד לפרסום ההרחבה ברשומות – בדומה להוראת שעה דומה שתוקנה בעתות חירום קודמות.

ארגוני המילואימניקים ונשותיהם מתחו בוועדה ביקורת על הממשלה, שהתעכבה בחקיקת החוק ובחתימה על צו ההרחבה – על אף שהיה ידוע מראש שתוקף ההגנות יסתיים ב-31 בדצמבר 2025. עו"ד בר שהם מפורום נשות משרתי המילואים הדגישה כי מאז ה-31 בדצמבר התקבלו עשרות פניות של נשות מילואימניקים שאינן מוגנות כשהן נעדרות מעבודתן לצורך השגחה על ילדיהן. "הוראת השעה המוצעת חשובה ודחופה, כדי לתת ודאות לעשרות אלפי משקי בית. אנחנו מבקשים גם תחולה רטרואקטיבית לימי ההיעדרות", אמרה.

נציגת משרד העבודה הסבירה שמבחינה משפטית לא ניתן להחיל צו הרחבה רטרואקטיבית, ואופיר טל השיב לה שייתכן ויש לקדם את פתרון הנושא בחקיקה ראשית רטרואקטיבית. עו"ד ורד ויץ מההסתדרות הדגישה כי ההסכם הקיבוצי הנמצא עכשיו על שולחן שר העבודה לחתימה על צו הרחבה – הינו הסכם קיבוצי קבוע שיסדיר את זכויות המילואימניקים ונשותיהם קדימה ולא לזמן מוגבל.