יו"ר ההסתדרות ארנון בר‑דוד, פנה היום (ראשון) במכתב רשמי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילבצקי וקרא לבצע תיקונים דחופים במתווה הפיצוי לעסקים ולעובדים בעקבות מבצע 'שאגת הארי'.

בר‑דוד התריע כי המתווים המוצעים מבוססים על מודלים בעייתיים מן העבר, ואינם נותנים מענה אמיתי לרוב העובדים והענפים שנפגעו. "מאז פתיחת המבצע, שהביא להטלת מגבלות משמעותיות במשק ולפגיעה בפרנסתם של מאות אלפי עובדים, ההסתדרות פעלה באחריות מלאה ולצד המדינה. אך איננו מוכנים להשלים עם מתווה שמפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה וגורם להם לפגיעה אנושה בשכרם ובזכויותיהם הפנסיוניות", כתב בר-דוד.

במכתבו הצביע בר-דוד על שורה של כשלים מהותיים במתווה ההקלות בקבלת דמי אבטלה בחל"ת ובמודל הפיצויים. לדבריו, המתווה הדורש יציאה לחל"ת רצוף של 14 ימים מעניש בפועל עובדים ששבו לעבודתם מיד עם שינוי הנחיות פיקוד העורף.

עוד הדגיש בר-דוד כי כ-30% מהעובדים במשק המועסקים במודל העסקה שעתי או במודל של משמרות, רובם עובדים מאוכלוסיות מוחלשות, נותרים ללא מענה כיוון שמעסיקיהם מצמצמים את משמרותיהם או את היקף העסקתם מבלי להוציאם לחל"ת רשמי באופן המאפשר להם לקבל דמי אבטלה.

יו"ר ההסתדרות הוסיף כי מודל ההוצאה לחל"ת פוגע בעובדים גם בשל הקטיעה של רצף ההפקדות הפנסיוניות והסוציאליות, ומביא לכך שעובדים נאלצים לנצל ימי אבטלה שנועדו למעשה למקרה של פיטורים. לבסוף, הדגיש כי מודל הפיצוי לעסקים המוצע על ידי משרד האוצר, אינו מתנה את הפיצוי בתשלום מלוא השכר לעובדים שנעדרו, ולמעשה מתמרץ להוציאם לחל"ת במקום לתמרץ את המשך העסקתם באופן רציף.

בר-דוד דרש מהאוצר לעגן במסגרת תזכירי החוק 'מסלול שכר עבודה', אשר יושם בעבר כחלק מתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים. במסגרת המסלול מעסיקים שישלמו לעובדיהם שנעדרו שכר מלא, ישופו על ידי המדינה לפי תעריף יומי קבוע (של כ-550 שקלים ליום). כמו כן קרא להתנות את קבלת הפיצוי בכלל המסלולים בחובת תשלום מלא לעובדים עבור ימי ההיעדרות עקב המצב הביטחוני. לצד זאת קרא בר-דוד לשפר את מודל החל"ת באופן שיאפשר יציאה לחל"ת המזכה בדמי אבטלה באופן יזום על ידי הורים (לילדים עד גיל 14 ולילדים בוגרים יותר עם מוגבלויות), מפונים ועובדים שעתיים.

בנוסף, הדגיש בר-דוד כי מוסדות ציבור ותרבות אמנם תוקצבו ב-20 מיליון שקלים בתזכיר החוק אך ללא קריטריונים ברורים לחלוקתם, וללא התניה בשימור העובדים. בייחוד הצביע בר-דוד על כך שאין מענה הולם לעובדי קבלן רבים במגזר הציבורי. כמו כן, מחה על כך שענף החקלאות הוחרג ממתווה הפיצויים בנימוק טכני, וכי ענפים שנפגעו באופן ייחודי כמו ענף התחבורה הציבורית ומעונות היום – נותרו ללא מענה.