השכר הריאלי במגזר העסקי עלה בשנה החולפת יותר מצמיחת התוצר לעובד, כך עולה מדו"ח בנק ישראל שמפורסם היום (שלישי). השכר במגזר הציבורי לעומת זאת, מוסיף להישחק ביחס לרמתו ערב מלחמת 'חרבות ברזל'. בסך הכל מאז 2019 השכר הריאלי במגזר העסקי עלה ב-18%, בעוד במגזר הציבורי לא עלה בכלל.
בשנת 2025 שוק העבודה היה הדוק, בעיקר בשל מגבלות בהיצע העבודה האזרחי שהושפעו מהתמשכות המלחמה. הפגיעה בהיצע העובדים במשק בשנת 2025 עמדה על כ-3.6%, 55% מתוכה בשל ירידה בהשתתפות בכוח העבודה – מ-63.5% לפני המלחמה ל-62.6% ב-2025.
סיבה נוספת הייתה היעדרות מעבודה אזרחית של משרתי המילואים ובנות זוגם. בבנק ישראל הדגישו כי חלק ניכר מהירידה בהשתתפות בכוח העבודה היה של צעירים בגילאי 24-18, ככל הנראה בשל דחיית כניסתם לשוק העבודה עקב גיוס המילואים הנרחב.
שירות מילואים תדיר, הסבירו, עלול להוריד את המוטיבציה והיכולת של הצעירים לחפש עבודה לטווח ארוך, גם בזמנים שבהם הם אינם מגויסים בפועל.
מספר הנעדרים מעבודתם בשל שירות מילואים עמד על כ-30 אלף בחודש בממוצע בשנת 2025 – לעומת כ-60 אלף בחודש ב-2024 – כ-0.6% מכוח העבודה.
18 אלף מועסקים – כ-0.4% מכוח העבודה – היגרו מישראל
בבנק ישראל ציינו כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב תושבי היישובים שפונו במלחמה, בעיקר בצפון הארץ, ירד בכ-10% (כ-0.1% מכוח העבודה), וכ-22 אלף פצועי צה"ל ו-24 אלף אזרחים נפגעי פעולות איבה נוספו בישראל – כ-0.3% מכוח העבודה. הירידה בתעסוקה בקרב נשות המילואימניקים הוערכה אף היא בכ-0.1% מכוח העבודה. הגירה מישראל של כ-18 אלף מועסקים, היוותה כ-0.4% מכוח העבודה.
35% מהירידה הכוללת בכוח העבודה הוסברו על ידי בנק ישראל עקב הירידה במספר העובדים הלא-ישראלים במשק. בבנק ישראל אמרו כי אף שבשנתיים האחרונות נכנסו למשק בהדרגה עובדים זרים רבים, מספר העובדים הלא-ישראלים נותר עדיין נמוך בהשוואה למספרם טרם המלחמה – על רקע הפסקת כניסתם של העובדים הפלסטינים לישראל.
בבנק ישראל גם ציינו כי בהנחה שמספר העובדים הזרים ימשיך לגדול בקצב דומה לקצב הגידול בשנתיים האחרונות, במהלך שנת 2027 מספר העובדים הלא־ישראלים צפוי לחזור לרמתו טרם המלחמה. יתרה מכך, אם ימולאו כלל המכסות של העובדים הזרים שקיימות כעת, יהיה מספרם של העובדים הלא־ישראלים בטווח הארוך גדול בכ-20% ביחס למספרם ערב המלחמה.
תפנית במדיניות התעסוקה של ממשלות ישראל
מדובר, על פי בנק ישראל, בתפנית במדיניות התעסוקה של ממשלות ישראל, שהעדיפו בעבר לשמור על מספר נמוך של עובדים זרים. להגדלת מספר העובדים הזרים עשוי להיות יתרון בטווח המיידי לצמצום המחסור המיידי בעובדים, בפרט בענף הבניין.
עם זאת, היא עלולה לפגוע בעליות השכר של העובדים הישראלים, להפחית תמריצים להתייעלות, לאימוץ טכנולוגיות ולשיפור פריון – וצפויה להקטין גם את כוח המשיכה של ענפי תעסוקה שונים בקרב ישראלים. לפיכך המליצו בבנק ישראל לבחון מדיניות של ייקור עלות העובדים הזרים (למשל באמצעות אגרות) באופן שיבטיח שהבאתם מגשרת על מחסור ואינה מהווה פתרון זול שמעכב שיפור בפריון הטכנולוגי.
שיעור גבוה של משרות פנויות במגזר העסקי
מספר המועסקים במגזר העסקי היה השנה נמוך בכ-0.3% ביחס לשנה שקדמה למלחמה. ירידה זו, לצד גידול בביקוש, התבטאה ב-2025 בשיעור גבוה של משרות פנויות (4.5%). מגבלה זו בלטה במיוחד בענפים עם שיעור מועסקים גבוה של גברים או של צעירים.
בחודש אוקטובר 2025 נכנסה לתוקף הפסקת האש בעזה, ושיעורי התעסוקה וההשתתפות ברבעון האחרון עלו אך לא שבו לרמתם טרם המלחמה בעזה.
שוק העבודה ההדוק הביא השנה לעליית שכר בכלל ענפי המגזר העסקי. לעומת זאת, בענפי השירותים הציבוריים ירד השכר הריאלי, בין היתר בעקבות הפחתות השכר שנקבעו בהסכם בין המדינה להסתדרות לשנים 2025-2026 כחלק מהתאמת תקציב המדינה למלחמה.
צעד זה, הסבירו בבנק ישראל, שיקף חוסן של המשק כתוצאה משיתוף הפעולה בין הממשלה להסתדרות – אך העמיק את הפער בין שכר עובדי המגזר הציבורי לזה של העובדים במגזר הפרטי.
בבנק ישראל הדגישו כי המשך התרחבות הפער בין המגזרים עלולה להביא לאורך זמן לירידה באיכות כוח האדם בשירות הציבורי – וכפועל יוצא גם לפגיעה באיכות השירותים הניתנים לציבור. לפיכך, הדגישו כי חשוב שהסכמי השכר העתידיים יביאו בחשבון את הצורך לגייס עובדים מיומנים למגזר זה.
עסקים קטנים סבלו יותר ממגבלות תזרימיות
עליית השכר במגזר העסקי הקיפה את כלל הענפים, אולם בניגוד לציפייה שהענפים שמאופיינים במחסור החמור ביותר בעובדים יציגו עליות שכר גבוהות יותר, נמצא שדווקא בענפים שבהם גדל שיעור המשרות הפנויות, כגון ענפי המסחר, הבינוי, האירוח והאוכל – עליית השכר הייתה נמוכה יותר.
הסבר אפשרי לכך הוא שבענפים שבהם התעסוקה מרוכזת אצל מעסיקים גדולים וחזקים יותר, למעסיקים אלו יש יותר אפשרות להגיב למחסור בעובדים באמצעות העלאות שכר. לעומת זאת, בענפים שמאופיינים בריבוי עסקים קטנים (כמו ענפי המסחר, הלינה והאירוח), ייתכן שמגבלות תזרימיות ושולי רווח נמוכים מצמצמים את היכולת להתמודד עם מחסור בעובדים באמצעות העלאת שכר גבוהה או חדה מדי.
