מבצע "שאגת הארי" והלחימה מול איראן, שנכנסים לשבועיים האחרונים של חודש מרץ, הביאו את ענף התרבות והפקות הבמה בישראל לשיתוק מוחלט. מדובר בענף היחיד במשק שנמצא כיום באפס פעילות, זאת בעקבות הנחיות פיקוד העורף והגבלות ההתקהלות המחמירות. ההשבתה הפתאומית תפסה את התעשייה בעיתוי הקריטי ביותר מבחינה כלכלית – עונת החגים. אירועי פורים בוטלו לחלוטין, אירועי פסח הוקפאו, ומרחף איום ממשי גם על קיום אירועי יום העצמאות.

ההשלכות הכלכליות הן הרסניות. הביטולים הגורפים הותירו אחריהם נזק מצטבר המוערך כבר עתה במאות מיליוני שקלים, ועשרות אלפי עובדים בהם אמנים, נגנים, טכנאים, תאורנים ואנשי הפקה – נותקו באחת ממקור פרנסתם. ההקפאה המוחלטת של שיווק ומכירת כרטיסים כעת צפויה להחריב גם את הפעילות בחודשים מאי ויוני, הדורשים היערכות יזמית של חודשים מראש.

בעקבות המשבר החריף, שיגר אתמול (ראשון) איגוד תעשיית התרבות והפקות הבמה בישראל מכתב חריף לממשלה, ובו דרישה להכריז על מצב חירום בענף ולגבש תוכנית חילוץ מיידית. יו"ר האיגוד, יוני פיינגולד, התריע במכתבו: "המשך המלחמה ללא אופק לסיום המשבר מעמיד תעשייה שלמה בסכנת קריסה. פורים ופסח מהווים בסיס כלכלי משמעותי לתחום כולו ומעסיקים עשרות אלפי עובדי תרבות. תחום התרבות והפקות הבמה הוא התחום היחיד שנמצא באפס פעילות בעקבות הנחיות פיקוד העורף". פיינגולד הוסיף והדגיש כי "בהתאם להנחיות המדינה ושמירה על בטיחות אזרחי ישראל, נדרשת פעולת חירום לשמור על חיי התרבות בישראל".

באיגוד הציגו מתווה מסודר להצלת הענף, הדורש מהממשלה להכיר בסקטור כתחום בעל פגיעה מירבית והשבתה של 100%. תוכנית החילוץ המוצעת כוללת ארבעה אדנים מרכזיים: מתן מענקי גישור שיסייעו לעצמאים ולחברות לשרוד את התקופה הקרובה; מתן אפשרות לחל"ת מורחב לעובדי הענף בהתאם להנחיות ההתקהלות; הקמת קרן הלוואות ייעודית שתוכל להפוך למענק במידה ויוכחו הפסדים ניכרים; ויצירת מנגנון ביטוח מדינתי קבוע שיאפשר להתמודד עם ביטולי אירועים במצבי חירום עתידיים בתמורה לפרמיה סבירה. דרישות נוספות כוללות דחיית תשלומי מיסים, יצירת מנגנון ביטול לחוזי שכירות במבני ציבור, והארכת התחייבויות במכרזים.

הזעקה הממסדית של האיגוד מגובה בזעם רב העולה מן השטח. אמנים רבים מביעים את מצוקתם ברשתות החברתיות, וסופגים הפסדי ענק, דוגמת הזמרת נועה קירל שאיבדה כ-1.5 מיליון שקלים מביטולי פורים. הזמר יזהר כהן התייחס למצב בראיון ל-i24News, ואמר: "הפרנסה שלנו כאמנים הכי נפגעת במלחמות – אבל זה בסדר, אנחנו עושים היסטוריה". אמנים אחרים מתועדים כשהם מופיעים בהתנדבות במקלטים ציבוריים.

אולם מעבר לאמנים הידועים והמוכרים, קיימת שכבה שלמה של עובדים מאחורי הקלעים שנותרו ללא כל מענה. שאול מזרחי, מנהל מועדון הבארבי המיתולוגי, פרסם פוסט נוקב שבו זעק את כאבם של העובדים השקופים: "שמישהו יתעורר פה! כבר שלושה שבועות שענף התרבות משותק! ענף שבשנה ממוצעת מביא אלפי מופעים עם מאות אלפי צופים ורוכשי כרטיסים ואין קול. שקט, דממה".

מזרחי המשיך וכתב בכאב: "עצוב לי שאין אף אחד שרואה או סופר את הטכנאים, הנגנים, מנהלי ומנהלות ההצגה, התאורנים, בעלי חברות ההגברה, המפיקים, האמנים, חדרי החזרות, בעלי המועדונים, הצלמים ומה לא. כל המרקם האנושי שעסוק בימים כתיקונם לכרות פחם ולשאוב מים כדי שהקהל התמים יבוא וייהנה משעה פלוס של שפיות". על השחיקה המתמשכת מאז ימי הקורונה הוסיף: "במדינה שבשש השנים האחרונות אני תוהה איפה עוד ניתן לחבוט בנו, לרסק, לטלטל, לשבור, לראות אותנו כשקופים. אין כואב מזה. לשבת בבית בחוסר ודאות, ולדעת או לחשוב שאיבדנו מהרלוונטיות שלנו".

באיגוד תעשיית התרבות מבקשים להזכיר כי מאז 7 באוקטובר, אנשי התרבות היו הראשונים להתייצב בחזית האזרחית, לתרום לחוסן הלאומי, ולהופיע בהתנדבות בפני מפונים וחיילים. כעת, כשהם קורסים תחת הנטל, הם דורשים שהמדינה תעמוד לצידם.

פיינגולד חתם את דרישת האיגוד בהבהרה ברורה: "לאחר שש שנים של התמודדויות תכופות, תעשיית התרבות והאירועים היא אחד הסקטורים הנפגעים ביותר ללא רשת ביטחון כלכלית מחייבת. כל אירוע ביטחוני, גם כזה שנמשך זמן קצר, משיב את הענף למצוקה כלכלית וחברתית עמוקה. אנו דורשים פעולה מיידית, שקיפות בהחלטות ותיאום עם נציגות הענף כדי להבטיח שחזרה לפעילות תקינה תתבצע במהירות ובצורה מסודרת. רק כך נחזיר את אלפי עובדי התרבות לפרנסה ונשמור על החיים התרבותיים של המדינה".