דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ל' בסיון תשפ"ו 15.06.26
27.4°תל אביב
  • 26.1°ירושלים
  • 27.4°תל אביב
  • 26.5°חיפה
  • 27.6°אשדוד
  • 30.1°באר שבע
  • 36.9°אילת
  • 30.9°טבריה
  • 25.5°צפת
  • 28.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בעולם

חסימת הורמוז: "העולם חי כרגע על רזרבות. מחסור אמיתי ישנה את הכלכלה הגלובלית"

ד"ר יגאל מאור, לשעבר ראש רשות הספנות והנמלים, מסביר על מאגרי הדלק שמדינות מחזיקות; על הקושי של אירופה להיגמל מגז קטארי; ועל ההשלכות ארוכות הטווח למדיניות של איראן: "התעבורה בים האדום נשארה נמוכה חודשים אחרי שהחות'ים הפסיקו לתקוף"

ספינת מטען שטה באיחוד האמירויות, לכיוון מצרי הורמוז, 19 במרץ 2026 (צילום: AP Photo)
ספינת מטען שטה באיחוד האמירויות, לכיוון מצרי הורמוז, 19 במרץ 2026 (צילום: AP Photo)
אוריאל לוי
אוריאל לוי
כתב לענייני חוץ
צרו קשר עם המערכת:

התעבורה הימית במצרי הורמוז ירדה לאפס מאז שהחלה המלחמה באיראן לפני שלושה שבועות. למרות הטענות של איראן שהיא מונעת מעבר רק מאויבותיה, למעשה מספר האוניות שחוצות את המצרים בשבועיים האחרונים עומד על בין 0 ל-2 אוניות ביום, לעומת מאות אוניות ביום לפני פרוץ המלחמה. המצב החדש, בנתיב שיט שבו עובר בימי שגרה כחמישית מהנפט בעולם, משנה סדרי עולם.

"עיקר הבעיה הוא בייצוא דלקים, אבל זה לא רק זה", אומר ל'דבר' ד"ר יגאל מאור (70), לשעבר ראש רשות הספנות והנמלים. "החלק החשוב השני הוא מינרלים ודשנים, כי תעשיית הדשנים במפרץ מושתתת על תוצרי הלווואי של זיקוק הדלקים". עם זאת, מאור מסביר שחסימת מצרי הורמוז משפיעה רק על ייבוא וייצוא מהמפרץ הפרסי. זאת בניגוד למצרי באב אל מנדב בים האדום שהח'ותים התקיפו, שנחוצים לחלקים אחרים של הסחר העולמי.

יגאל מאור. "לא רואה איך יובטח חופש השיט בלי הסכמת איראן" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יגאל מאור. "לא רואה איך יובטח חופש השיט בלי הסכמת איראן" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אילו השפעות נוספות יש?
"ענף נוסף שנפגע קצת הוא אוניות המכולות. במפרץ יש כמה מהמרכזים הלוגיסטיים הגדולים בעולם לאוניות מכולות, שקולטים אוניות מהמזרח מסדרים אותן מחדש לפי היעד שלהם. אבל זו רק 'חצי צרה', כי הבעיה היא מקומית, ויש מרכזים עולמיים אחרים שיכולים לפצות על זה".

השווקים בפאניקה מתרחישי האימה

לדברי מאור, עליות המחירים כרגע לא נובעות ממחסור עכשווי בדלק, אלא מתגובת השווקים לחשש ממחסור עתידי. לאחר משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה מדינות בכל העולם הגדילו משמעותית את הרזרבות של הדלקים שלהן. המצבורים לשעת חירום אמורים להספיק לחודש הקרוב, אולי גם לחודשיים או שלושה.

"דלק גולמי קיים במאגרים בהרבה מדינות, ואם המשבר לא ייגרר לתקופה ארוכה ניתן להתגבר על זה. המחירים ישובו לרדת במהרה ברגע שהמצרים יפתחו. הבעיה תהיה אם המצב החדש של מצרים חסומים יימשך חודשים, זה עלול לגלגל שרשרת של התייקרות בכל המגזרים. התעשייה במזרח, למשל, מבוססת על דלקים מהמפרץ, חצי מצריכת הדלקים בסין מגיעה משם".

לאן אתה צופה שזה יתגלגל?
"בטווח הקרוב נמשיך לראות השפעות של מה שאני קורא לו 'פאניקה לוגיסטית': לחץ של השווקים מתוך ספקולציות ו'מה יקרה אם'. אם יתחיל להיווצר מחסור אמיתי במוצרים זה יוביל לתופעות דומות לאלו שקרו במשברים היסטוריים, כמו משבר הדלק אחרי מלחמת יום כיפור. מחיר הדלק יכול לקפוץ לפי שתיים ממה שהיה, וזה דבר שבאמת ישנה את הכלכלה הגלובלית. בינתיים כולם חיים על הרזרבות, וזה אפשרי לעוד חודש של מלחמה, אולי לכל היותר חודשיים, ואחרי זה העולם פשוט לא ייתן לזה להמשיך".

מאגרי נפט בגרמניה, מרץ 2026 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)
מאגרי נפט בגרמניה, מרץ 2026 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

החלופות מוגבלות

יש חלופות להעברת הנפט בהורמוז?
"כל בית זיקוק בנוי לזקק נפט באיכות מסוימות. יש הבדל בין זיקוק של דלק עתיר גופרית לדלק דל-גופרית, אלו מערכות שונות. במזרח התיכון הייצור הוא של דלק דל-גופרית, ולכן מתקני זיקוק שבנויים לדלק כזה, למשל בסין, לא יכולים לעבוד עם דלק חלופי.

"לגבי הגז הנוזלי (LNG), אירופה הפכה לצרכנית ענקית של גז נוזלי קטארי בגלל המלחמה באוקראינה, וזה עלול להכניס אותה לבעיה גדולה. עכשיו כבר תחילת האביב, מה שמקל על האירופאים שמחממים את בתיהם באמצעות גז נוזלי, אבל עדין המצב בעייתי. הם מחפשים תחליפים בכל מקום אפשרי: מערב אפריקה, ארצות הברית, צפון אירופה. בגלל שגז נוזלי נמכר בחוזים ארוכי טווח אז העלייה במחירים מתונה יותר מאשר דלק, אבל היא כבר מתחילה להיות מורגשת".

מה לגבי דרכים עוקפות?
"יש פתרונות, יש נמל את נמל ינבוע של סעודיה בים האדום, או אפשרות להעביר דלקים במשאיות. אבל אלו כמויות מצחיקות ביחס למה שהיה עובר בהורמוז, זה לא יכול להחליף את המפרץ. וגם בדרכים האלו אנחנו רואים שהאיראנים יכולים לפגוע, הם כבר תקפו את נמל ינבוע".

מה בנוגע לייבוא למדינות המפרץ? יש להן פתרון אחר?
"יש דרכים חלופיות, כמו כבישים שמגיעים מחצי האי ערב, ונמלים שנמצאים מחוץ למצרי הורמוז כמו נמל פוג'אירה האמירתי. אז אין סכנת רעב במפרץ, אלא רק עליית מחירים בכל מה שקשור לייבוא, שזה אומר אוכל, מוצרי צריכה ועוד הרבה דברים".

תקיפת ספינות מסכנת גם את איראן

מה נדרש כדי שאוניות יסכימו לעבור במצרי הורמוז?
"הן יעברו שם רק אם איראן תבטיח חופש שייט, ותקיים. אני לא רואה איך עושים את זה ללא הסכמת איראן. גם מצרי באב אל מנדב לא חזרו לפעילות עד שהושג הסכם עם החות'ים. גם כעת, חודשים רבים אחרי שהחות'ים הפסיקו לפגוע באוניות שם, התעבורה בים האדום עומדת על 35% עד 40% ממה שהיה לפני שהחות'ים החלו לתקוף אוניות. כמעט שני-שליש מהתעבורה הימית פשוט לא חזרה לשם. מעדיפים להקיף את אפריקה מאשר להסתבך בים האדום ובתעלת סואץ".

מה יהיו ההשלכות אם כלי שיט ינסה לעבור ויותקף?
"אם מיכלית תיפגע במצרי הורמוז זה ייצור אסון סביבתי נורא, שייסב פגיעה קשה למפרציות, וגם לאיראן. התקיפות של איראן שם זה בגדר 'תמות נפשי עם פלישתים', הרי הם יהיו הקורבנות של כל אסון שיתרחש שם, ולמרות זאת הם לא מהססים. כמו שהחות'ים ירו במכליות למרות שזה היה גומר להם את כל הדייג המקומי ומסב להם נזק עצום".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!